העלייה הגדולה בשיעורי האבטלה והחל"ת בשנת הקורונה לא הביאה לשינוי משמעותי בשיעורי הצבירה בקרנות הפנסיה החדשות בהשוואה לחודשים שקדמו למשבר, כך עולה מדו"ח של בנק ישראל שפורסם היום (רביעי). מדובר בנתון מפתיע, מאחר שבמצב של אבטלה או יציאה לחל"ת אין חובת הפקדה לפנסיה.
כלכלני הבנק המרכזי קובעים, בפרק מיוחד מתוך הדו"ח השנתי של בנק ישראל שיפורסם בקרוב, כי "מדובר בנתון מפתיע במיוחד על רקע היציאה של כשליש מהמשק לחל"ת במרץ 2020".
כדי להסביר עובדה זו בחנו בבנק ישראל בנפרד את היקף ההפקדות בקרנות הפנסיה והמשיכות מהן בהשוואה למגמה מהשנים האחרונות. בבדיקה נמצא, כי החל מחודש אפריל בשנה החול]ת נצפתה ירידה של שיעור ההפקדות בהשוואה לחודשים המקבילים בשנה הקודמת: מהשנים 2017 עד מרץ 2020 נצפתה עלייה ממוצעת של כ-11% בהפקדות ביחס לחודש המקביל בשנה הקודמת, ואילו בחודשים אפריל עד דצמבר 2020 עמד הגידול הממוצע על כ3.5% בלבד.
ירידה בהפקדות נרשמה בחודש שאחרי הסגר
שיעור הירידה הגבוה ביותר ביחס למגמה היה בחודשים אפריל עד יוני וכן בחודש נובמבר, כך שהירידה בהפקדות מופיעה בנתוני החודש העוקב בשני הסגרים. מתברר, כי שיעור הירידה בהפקדות ביחס למגמה נמוך משמעותית מהעלייה בשיעור האבטלה בחודשים הללו. עם זאת, בחודשי המשבר שיעור המשיכה מקרנות הפנסיה החדשות נשאר דומה למגמה ואף נמוך ממנה.
"ממצא זה מפתיע אך מתאים לידוע מהספרות: ההשפעה מתבטאת במיעוט משיכות כספים אפילו בתקופת משברים. בקרנות הוותיקות, שנמצאות בשנים האחרונות בתקופה של run-off (לא מצטרפים חוסכים חדשים, והאוכלוסייה מתבגרת ופורשת), יש זרם משיכות קבוע של כמיליארד וחצי שקל, אך במרץ נצפה, באופן חד-פעמי, היקף משיכות גבוה של 2.3 מיליארד שקל, השני בגובהו בעשור האחרון.
בתשעת החודשים הנותרים של השנה המשיכות דמו לממוצע של השנים האחרונות. מכאן שמדובר במשיכה יוצאת דופן של כספים פנסיוניים שעלולה להיות כרוכה בעלות כלכלית ניכרת, ולא בפרישה מוקדמת של חוסכים. אולם לנוכח ההיקף הגבוה של הנכסים בקרנות הוותיקות שיעורה של זו מהנכסים זניח, כ-0.5%, לעומת 0.35% בחודש ממוצע.
המשיכה מקרנות נאמנות - פי שלושה מאשר במשבר 2008
כנגד זאת בולטים בשני המשברים שיעורי משיכה גבוהים יחסית מקרנות הנאמנות. ממצא זה אמנם תואם את היותן מכשיר חיסכון לטווח קצר, ואת העדר התמריצים להשארת הכספים בחסכונות - פרט לדחיית תשלום המס - אך שיעור המשיכות במשבר הנוכחי היה גבוה פי שלושה מאשר במשבר הפיננסי של 2008 - והורגש בעיקר בחודש מרץ 2020. התיקון בחודש אפריל 2020 נמוך מהתיקון בחודשים שלאחר המשבר ההוא.
שיעורי הצבירה נטו בקרנות ההשתלמות (0%) ובקופות הגמל (0.21%-) הם בין החיסכון ארוך הטווח לקצר. הצבירות במוצרים אלו לרוב חיוביות, מרבית הכספים בהן נזילים, אך משיכתם כרוכה בהפסד של הטבות המס שמוצרים אלה מקנים, והנזילות בהם אינה מיידית. שיעורי המשיכה מגופים אלה במשבר הקורונה נמוכים יותר מאשר במשבר הקודם. בפרט, לא נצפו שיעורי משיכה גבוהים בקרנות ההשתלמות מאוגוסט 2020, אף שבגלל המשבר ניתנו מחודש זה הקלות ביחס למשיכת כספים מהם קודם להבשלת החיסכון.
הצבירה נטו בקופות הגמל להשקעה הייתה נמוכה במידה משמעותית מהצבירה במוצרי החיסכון לטווחים הבינוני והארוך, אך גבוהה מהצבירה בקרנות הנאמנות. לפיכך נראה כי תמריצי המיסוי הגלומים בהן, בהשוואה לקרנות נאמנות - בעיקר הפטור ממס לחוסכים לטווח ארוך, ואולי גם העיכוב בנזילות - הם שגרמו לחוסכים להימנע ממשיכת החסכונות. סך הכספים המנוהלים במוצר זה עדיין נמוך - כ-15 מיליארד שקל.
על רקע הצבירה השלילית בגופים המוסדיים גדלו משמעותית היקפי המזומנים והפיקדונות הבנקאיים, "מה שמעיד כי מרבית הכספים שנמשכו מהגופים המוסדיים לא הושקעו מחדש בטווח הזעזועים בשווקים", קובעים מחברי הדו"ח.
