בעקבות הרפורמה בסדר הדין האזרחי, שאמורה להיכנס לתוקף בתחילת השנה, דורשים עובדי בתי המשפט מהנהלת בתי המשפט להיכנס עמם למשא ומתן על שינוי תנאי העסקתם, בהתאם לרפורמה. השבוע שלח ועד העובדים מכתב לנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ולכל השופטים, ובו קריאה להיכנס למשא ומתן על תנאיהם. העובדים, המצויים בסכסוך עבודה, אמרו כי יקצו 60 יום, "לניהול משא ומתן רציני, אחראי ומהיר עם הנהלת בתי המשפט על זכויותינו ולמען הסרת החרפה בעניין שכרנו".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במכתב לנשיאה כותבים העובדים: "פנייתנו זו אליכם היא חריגה וחסרת תקדים ואנו כותבים אותה אליכם ביד רועדת מפאת הכבוד וההערכה שלנו, עובדי בית המשפט, אליכם השופטים הניצבים בראש כס המשפט ופוסקים צדק", כתבו העובדים. "אנו מבקשים מכם השופטים, רגע אחד של הקשבה, של הזדהות ושל סיוע, למען הצדק - והפעם בבית פנימה".
לדבריהם, "פנינו לא אחת דרך הוועד הארצי להנהלת בתי המשפט, בבקשה לדון יחד ולהגיע להסכמות נוכח השינויים בעבודה, הגידול בתיקים והעומס המוטל עלינו. לצערנו, איננו מוצאים אוזן קשבת לענייננו חרף העובדה שאנו עובדות ועובדים מסורים, מזדהים והעושים עבודתם נאמנה וגם כשאנו מוחרגים בתקופת סגרי הקורונה ומוגדרים כ'עובדים חיוניים' כמו המגזר הרפואי והאחר, אבל מצבנו שונה מהם באופן מהותי.
"מדי יום אתם רואים אותנו באולמות בתי המשפט, במסדרונות, במבואה, במזכירות ובלשכות, אולם יש דבר מה מהותי שאינכם רואים ויודעים עלינו: רובנו הגדול משתכרים שכר מינימום וחלקנו - ובהם עובדות ועובדים כבר עשרות שנים, מקבלים למרבה הבושה השלמות שכר לשכר מינימום.
"את החרפה הזאת, אנחנו ובני משפחתנו נושאים בליבנו כבר שנים מתוך יראת כבוד למקום עבודתנו, אולם לא נוכל לנהוג כך לאורך זמן", כתבו העובדים.
בוועד העובדים אמרו ל-ynet כי התקנות החדשות מוסיפות עומס עבודה ומשנות את סדר ואופי העבודה - הן במזכירות והן לקלדניות - כאשר בשניהם נדרשות מיומנות חדשות ושינוי סדרים. "אנו העובדים מברכים על כך שמצעידים את מערכת בתי המשפט קדימה, אך לצערנו שוכחים את גלגלי השיניים המניעים אותם והופכים אותנו העובדים לשקופים".
"העובדים חתמו על חוזה והתחייבו שלא לבוא בתביעות שכר"
מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, השיב על מכתב אנשי הוועד והזכיר כי ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2017 התייחס גם לרפורמה, וכן כי העובדים הסכימו שלא לנקוט צעדים ארגוניים בגינו.
2 צפייה בגלריה
"התחייבו לא לבוא בתביעות שכר". מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל
(צילום: דוברות הנהלת בתי המשפט)
"שכר עובדי בתי המשפט, בדומה לשכרם של כלל עובדי המדינה, נקבע באופן שוויוני בהתאם לדירוגים ולכללים הקבועים בשירות המדינה. על אף האמור, מתוך ראיית צרכי עובדי בתי המשפט והשינוי באופי העבודה, נחתם ביום 3.10.2017 הסכם קיבוצי, בעלות כספית משמעותית ביותר. ההסכם כלל תוספות שכר משמעותיות ותנאים נלווים לעובדי בתי המשפט (לרבות מענקים, כוננויות ותקני רכב), וזאת בגין כלל השינויים הצפויים במסגרת התוכנית האסטרטגית ובהם, בין היתר, תיקון תקנות סדר הדין האזרחי שתחילתן ביום 1.1.2021", כתב מרזל.
"אציין גם שבמסגרת ההסכם, התחייב הארגון היציג שלא לבוא בתביעות שכר נוספות ולא לפתוח בהליכי עיצומים או שביתה בכל שלב שהוא, בכל הנוגע לשינויים הצפויים", הוא הוסיף.
סמכויות העוזר המשפטי לא יפגעו
במקביל, סגנית בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת אריאלה גילצר-כץ, נתנה אתמול (שלישי) תוקף של פסק דין להסכמה אליה הגיעו ההסתדרות והנהלת בתי המשפט. בעקבות ההסכמות, הנהלת בתי המשפט שינתה סעיף במכרזים למזכירים המשפטיים ומחקה מהם את סמכויות העוזרים המשפטיים. מועד הגשת המועמדות למכרזים בנוסחם המתוקן הוארך. כמו כן, במסגרת הודעה לבית הדין ציינה הנהלת בתי המשפט שסמכויותיו של המזכיר המשפטי לא יפגעו בתפקידו של העוזר המשפטי לשופט.
מזכיר משפטי הינו מוסד חדש שנוצר במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שתכנסנה לתוקף ב-1 בינואר. תפקידו של המזכיר המשפטי הינו בעיקרו טכני ויכול להתמנות לו עו"ד. בין השאר הוא מוסמך לסלק כתבי טענות שלא הוגשו לפי הדרישות של התקנות החדשות. לעומת זאת, תפקיד עוזר משפטי הינו תפקיד הקיים במערכת במסגרתו מתמנה עו"ד כעוזר משפטי לשופט ומסייע לו בשלל נושאים מקצועיים כמו כתיבת טיוטות לפסקי דין והחלטות, הכנת חומר משפטי ועוד.
השתתפו בהכנת הכתבה: ליטל דוברוביצקי
