אסטרטגיית היציאה של באב"ד: תקציב, הכשרות והשקעה בתשתיות. צפו בכנס "אסטרטגיית יציאה" של ynet
(צילום: אבי חי)
"חייבים לדאוג לתקציב, להחיל בתוכו את חוק ההסדרים וצריך להתעסק בהכשרות מקצועיות. אנחנו צריכים לנצל את המשבר הזה ולגרום לכך שאותם עסקים שקרסו ואנשים שמצאו את עצמם ללא עבודה, ימצאו עבודה במקצועות עם ביקוש". כך אמר הבוקר (ראשון) שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, בריאיון לאולפן ynet במסגרת כנס "אסטרטגיית יציאה" של ynet ו"ידיעות אחרונות".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באב"ד הוסיף: "צריך להעביר את כוח העבודה לתחומים הטכנולוגים: קורסי תכנות בסיסיים, הנדסאות וטכנאים בסיסיים. זה לא 15 שנות לימוד, אפשר לעשות את זה תוך שנתיים-שלוש. בנוסף, צריך ללכת לתעשייה המסורתית, הלואו-טק (low tech), לגשר אותה ולשדרג אותה מבחינה טכנולוגית. בונים פה בניינים עם אותה טכנולוגיה מלפני 100 שנה. אם נשדרג את התעשייה הזו זה יהיה מנוע צמיחה רציני. זו אחריות המדינה".
ההיבט השלישי באסטרטגיית היציאה מהמשבר שמציע באב"ד, הוא השקעה בתשתיות. "מדינת ישראל נקראת אומת הסטארט-אפ, יש פה יותר השקעות בסייבר מאשר בכל מדינה אחרת ביחס לאוכלוסין, ועדיין, כשאנחנו מסתכלים על רכבת תחתית - אין. צריך השקעה מסיבית בתשתיות, בעיקר בתשתיות תחבורה, שתטפל בפריון ותדאג לזה שנצא מהמשבר".
"מודל החל"ת יוצר אבטלה מבנית"
באשר לסוגיית מודל החל"ת והויכוח על אודות אימוץ המודל הגרמני, אומר באב"ד: "מודל החל"ת גרוע מאוד. הוא בעצם מייצר אבטלה מבנית. ככל שאתה ממשיך אותו יותר זמן אתה מתמרץ אנשים להישאר בבית ואתה מקשה על המעסיקים, בטח במקצועות השוחקים, להחזיר עובדים לעבודה.
"כשאנחנו עשינו את מודל החל"ת הייתה לו מטרה אחת: אתה שולח אנשים הביתה בתקנות שעת חירום מהרגע להרגע ואומר להם שהם מפסיקים להתפרנס. במצב כזה אתה חייב לייצר אלטרנטיבה. זה היה צריך להיות מוגבל לחודשיים-שלושה ובזמן הזה משרד האוצר היה צריך להתארגן ולעבור למודל העסקה גמיש", הוסיף באב"ד.
"היעדר תקציב המדינה: קטסטרופה כלכלית"
עם זאת, באב"ד טען כי למשרד יש תוכניות ארוכות טווח, אשר לא עברו מסיבות פוליטיות. "משרד האוצר יודע להעמיד מודל גמיש, לתת תמריץ דרך המעסיקים ולבנות את המודלים האלה. למה זה לא נעשה? כמו הרבה החלטות פוליטיות - למה הרמזור לא נעשה? למה אין אכיפה דיפרנציאלית? יש הרבה פוליטיקה בעניין הזה לצערי ופחות ענייניות".
בראייתו, הפער הכלכלי המרכזי של מדינת ישראל כיום הוא אי-העברת תקציב המדינה. "זו קטסטרופה, זה מראה שלא עשו סדרי עדיפויות. צריכים לעשות רפורמות מבניות בהשקעה בתשתיות ובהכשרות מקצועיות ובלהוציא את העסקים הקטנים ולהכין את המשק קדימה ליציאה מהמשבר. זה שזה לא נעשה ויידחה במינימום לאוגוסט-ספטמבר 2021, אם תהיה ממשלה אחרי הבחירות הנוכחיות, זה רע מאוד למשק הישראלי. זה משהו שלא היה צריך לקרות".
"לפעמים פקידות לא מבינה את תפקידה"
באשר לגלי העזיבות הגדולים של בכירים במשרד האוצר בחודשים האחרונים, באב"ד טען, בניגוד לטענות הרבות שנשמעו על דרך הניהול של שר האוצר, ישראל כץ, כי "אני לא חושב שמהשרד מתפרק. יש שם אנשים מצוינים שחופשיים לחלוק על השר ולהביע את עמדתם.
"יש בעיה לפעמים אצל פקידות שהיא לא מבינה שתפקידה הוא לייעץ וליישם מדיניות, ולא לקבוע אותה. הרבה פעמים הפקידות חושבת שהיא יודעת יותר טוב מהשרים, כי זה המקצוע שלהם. אני חושב ששאול מרידור פוטר כי הוא לא הבין את מקומו במערכת. מרידור האשים האשמות חמורות בתקשורת במקום לפנות עם ההאשמותיו ליועמ"ש. זה דבר שלפקיד אסור בתכלית האיסור לעשות", אמר באב"ד.
שמענו את שמך משורבב בכל מיני יוזמות פוליטיות, זה על הפרק?
"לא. אני אחזור בעתיד, בשנים הקרובות אני הולך לסקטור הפרטי. אני מסיים את תקופת הצינון עוד 4.5 חודשים וכרגע מעביר הרצאות לגופים גדולים במשק, עושה הרבה מילואים ומבלה עם הבנות שלי, מה שלא עשיתי חמש שנים. הן נולדו תוך כדי התפקיד, ואני מוצא עצמי המון עם המשפחה ועם הבנות".
"בזבזנו שנה שבה יכולנו להכשיר 100 אלף עובדים להיי-טק"
גם הכלכלן שלמה מעוז טען בריאיון במסגרת הכנס כי ההכשרות המקצועיות הן אחת הדרכים העיקריות לטיפול במשבר, אולם התוכניות הקשורות לכך התעכבו בגלל ויכוחים פוליטים. "בזבזנו שנה שלא הכשרנו 100 אלף עובדים ויכולנו להכשיר אותם ביחד עם התעשייה. כמו בגרמניה, להכשיר אנשים בתוך המפעל. היינו צריכים לעשות הכשרה מקצועית גם לחרדים וגם לערבים, לתת לפריפרייה ולפריפרייה הסוציאלית להיכנס לתעשיית ההיי-טק. זה העתיד".
תעשייה בעידן הקורונה ואחריו: צפו בכנס "אסטרטגיית יציאה" של ynet
(צילום: ניצן דרור)
על הויכוחים בין שר האוצר כץ לח"כ נפתלי בנט על אודות תוכנית החל"ת של הממשלה, אמר מעוז: "כל החל"ת היה שגיאה. מה שצריכים להגיד זה 'אני נותן לך כסף, אם אתה הולך לעבוד בתוך מפעל וכו', אם אתה רוצה להישאר מובטל אני כל חודש מוריד לך 10% ממה שאני מעביר לך', כדי ללחוץ על המובטלים להיכנס לשוק העבודה. אחרת אנשים לא רוצים לעבוד".
תאיר איפרגן, מנהלת המכון הממשלתי להדרכת טכנולוגיות, הסכימה עם מעוז: "זה נכון, זו התקופה לקדם הכשרות, בין היתר בגלל החל"ת. ובמהלך מאוד חריג נכנסו לשיתוף פעולה ביחד עם נשיאות המגזר העסקי כדי להקים מיזם מעסיקים מתוך הבנה עמוקה שבתקופה זו חייבות להיות הכשרות".
איך מכשירים מישהו ללא ניסיון לאיש טכנולוגיה?
"קודם כל צריך להבין מה האוריאנטציה היותר חזקה שלך. אגב, עולמות הטכנולוגיה הם מאוד רחבים. זה יכול להיות בעולמות של חשמל, זה יכול להיות בעולמות של אלקרטוניקה ומכונות וזה יכול להיות בעולמות של תוכנה ואפילו עיצוב. יש עולם שלם של הכשרות מקצועיות שהן לא בהכרח טכנולוגיות כמו עולם התיירות, יש הכשרות שהם הכשרות פנים-מפעליות, בהן המעסיק אומר מראש 'אני יודע לייצר הכשרה שהיא טובה ומותאמת אליי', וזה גם יכול להיות לימודי הנדסאים שהם לימודים קצת יותר ממושכים עם קשת רחבה יותר.
"במובן הזה החיבור והמעורבות של המגזר העסקי, על כל הקשת - לא רק התעשייה, הוא קריטי. זה אגב בעיניי השינוי הכי משמעותית שביצענו בתקופה האחרונה בגלל או בזכות הקורונה - החיבור למעסיקים", היא הוסיפה. "אני חושבת שההכשרות המקצועיות בכלל במדינת ישראל סובלות במשך הרבה שנים מתדמית ירודה, אבל יש משהו בתקופה הנוכחית שממחיש את הסיפור של הכשרות מותאמות. אגב, לא בהכרח ארוכות. המשק עדיין צריך עובדים מיומנים ולכן אני חושבת שתהייה תפנית בנושא".
דובי אמיתי על השולמנים: "זו קבוצת וואטס-אפ קטנה"
במקביל, דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר הבוקר בריאיון במסגרת כנס "אסטרטגיית יציאה", כי "לצערי אין לי תקשורת ישירה עם שר האוצר, לעומת עבודה יומיומית עם אנשי אגף התקציבים ועם החשב הכללי. עם הלשכה זה לא עובד, אנו לא רואים עין בעין את הדברים".
צפו: יו"ר נשיאות המגזר העסקי בריאיון במסגרת כנס "אסטרטגיית יציאה" של ynet
(צילום: אבי חי)
לדבריו, "אחד הדברים להוצאת העגלה מהבוץ, זה לייצר ביקושים - ביקושים לא נופלים מהשמיים. כשלא הצלחתי עם שר האוצר בנושא הביקושים, הנחת תשתיות, בתפיסה אסטרטגית נכונה ליציאה מהמשבר, עליתי לראש הממשלה ושם התקבלתי כמו שצריך עם צוות המשרד הכלכלי שלו, עם היועץ אבי שמחון, אנשי לשכתו ועם ראש הממשלה עצמו.
"אמרתי לו בעניין ביקושים של רכש כחול לבן: הדבר הזה צריך לקרות מקסימום עד סוף 2022, זו לא תוכנית עבודה ולא משהו שנעשה בשגרה. אנחנו צריכים לקחת 100 מיליארד שקל של רכש ממשלתי ציבורי של מרכז השלטון ולהתחיל להניע את השווקים".
על הקשר עם קבוצת העצמאים השולמנים, אמר אמיתי: "אני חושב שזו פשוט ירידה מאוד נמוכה. אני לא אבקר את ראש הממשלה. אני חושב שהוא טעה, או צוות היועצים טעה, מדובר בקבוצת וואטס-אפ קטנה לכל היותר. מה שחשוב זו הפעילות שאנחנו עושים".
