בקשה לתביעה ייצוגית על סך 6.16 מיליון שקל הוגשה לביהמ"ש המחוזי מרכז בלוד נגד E-bar (אי בר), חברת ברי מים שרכשה את פעילות ברי המים המסוננים של מי עדן ושל אלקטרה.
לטענת המבקש לתבוע, החברה חדלה לספק את החלקים המתכלים - נורות UV וסננים - הנדרשים להפעלת ברי המים של לקוחותיה או חלקם, באופן גורף תוך הפרה יסודית ומוחלטת של חוזי השירות. לטענתו, היא ממשיכה שלא לספק את החלקים המתכלים ללקוחותיה או לחלקם, אך אינה עוצרת את החיובים ללקוחות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מבדיקת ynet עולה כי למועצה לצרכנות הגיעו ב-2020 כ-200 תלונות, בעוד שסך הכל נגד החברה הגיעו 500 תלונות בתשע שנים, כלומר יש זינוק ניכר במספר התלונות למועצה בשנה החולפת. לפי המועצה: "בחברה לא עונים לנו כבר הרבה זמן. שלחנו מכתב למנכ"ל ביולי עם כל התלונות, עדיין ממתינים לתשובה. בינתיים אנו מפנים צרכנים לתביעות קטנות".
הסננים היו פגומים, לא קיבל חלקים חלופיים או החזר כספי
לפי המבקש לתבוע, המיוצג על ידי עו"ד ניצן גדות ממשרד רדעי גדות, הוא רכש את בר המים ממי עדן והמשיך להיות לקוח גם אחרי רכישת הפעילות על-ידי E-bar. הוא כרת עמה הסכמים להארכת השירות. עם החלפת הסנן ב-2020, החלו להישמע קולות של נזילות מים במכשיר בר המים שלו. לאחר כמה ימים, נוצר קצר חשמלי במכשיר והתובע נאלץ לטענתו להפסיק את השימוש בו. הוא פתח קריאת שירות אצל החברה ובמשך כשבוע היה מנוע מלהשתמש בבר המים עד להגעת טכנאי ב-13 במרץ 2020.
הטכנאי אמר שזאת בעיה ידועה הנובעת מגומיות אטם פגומות בסנן מהסוג שסופק לו. הוא נטל את גומיות האטם הישנות מהסנן הקודם של התובע, העבירן לסנן החדש וחידש את הפעילות ללא נזילה. הוא אמר לו לא לעשות שימוש בסנן הנוסף שקיבל, כי הנתבעת תשלח לו סנן אחר. למרות זאת לא סופק לו סנן אחר במהלך כל תקופת השנה הראשונה של החוזה השני למעשה עד עצם היום הזה.
באוגוסט 2020 היה אמור לקבל ערכה חדשה וזאת לא הגיעה. הוא גם עבר דירה וביקש התקנה מחדש של הבר, אבל אף פנייה בטלפון או במייל לא עזרה.
בנובמבר 2020 הצליח לדבר עם גורם בכיר בחברה ובהמשך נפתחה קריאת שירות לשם התקנת בר המים בדירתו החדשה. ב-15 בנובמבר הגיע טכנאי לדירתו אמר לו שהוא משתמש בסנן פג תוקף והסביר לו שהסננים שסופקו לו תקולים באופן חמור יותר משנאמר לו משום שחלקם התפוצצו בתוך מכשירי מים של לקוחות. לטענת הטכנאי, הופסק השימוש באותם סננים והחברה לא שולחת ללקוחות סננים חדשים. הוא החליט שלא לעשות שימוש בסנן החלופי.
ב-16 בנובמבר שיגרה החברה מסר ללקוחות בו היא מסבירה שעקב המצב והעומס יש עיכובים בהגעת סננים ונורה. מועד משוער לאספקה: עוד חודש. חרף ההבטחה: גם אחרי חודש לא סופקו החלקים. למרות זאת הוא מוסיף לשלם לחברה מדי חודש: 54 שקל.
"החברה לא מתקנת ברי מים ולא מחזיקה בכל החלפים"
כעת הוא מבקש החזר כספי של 54 שקל לחודש בעבור שבעה חודשים בהם לא השתמש בסנן וכן פיצוי של 20 שקל לחודש בגין הנזק שנגרם לו - טרדה פניות לנתבעת ורכישת בקבוקים. סך הכל: 518 שקל. הוא מעריך שיש למעלה מ-10,000 לקוחות שנפגעו, כמחצית מלקוחות החברה. לשיטתו, על החברה לפצות את הלקוחות ב-560 שקל, סכום ממוצע ובהתאם לכך, סכום התביעה המצטבר יעמוד על 6.16 מיליון שקל.
בבקשה נכתב כי: "השירות הירוד של החברה מתבטא, נכון להיום, גם בכך שהיא אינה מתקנת מכשירי בר מים רבים הנמצאים תחת חוזי השירות, אינה מעסיקה מספיק טכנאים לשם תיקון התקלות במכשירי בר המים, אינה מחזיקה בכל החלפים הנדרשים לשם תיקון מכשירי בר המים, אינה מספקת חלקים מתכלים בזמן, לעיתים מספקת חלקים מתכלים לא מתאימים למכשירי בר המים (זאת כאשר היא כבר טורחת לשלוח חלקים מתכלים ללקוחותיה) ולאחרונה אף החליטה לחייב את לקוחותיה בגין ביקור טכנאי, הכל תוך הפרת חוזי השירות.
"רמת התפקוד של הנתבעת היא כה ירודה, עד כי בדף הפייסבוק של הנתבעת עצמה, יש תלונות רבות של לקוחות. היא אינה טורחת להשיב לרוב המוחלט של אותן תלונות, כך שלמעשה - דף הפייסבוק מהווה תמרור אזהרה למבקרים בו במקום גורם מסייע לקידום מכירות לנתבעת".
הוא מבקש מהחברה לעמוד בחוזים מולה, לחדול מלחייב את לקוחותיה בסכום כלשהו או לבצע זיכוי במקביל לסכומי החיוב של לקוחותיה, כל עוד היא אינה מספקת להם את החלקים המתכלים שהתחייבה לספק וכן אפשרות לעצור את התשלומים לחברה ולאשר ללקוחות לסיים את חוזי השירות שלהם מולה.
מחברת E-bar נמסר בתגובה: "בגלל הקורונה, יצרנים בסין חדלו ליצר עבורנו ונשארנו ללא מלאי. תוכנית הייצור השנתית שלנו התפקששה. היו גם חודשים בהם נאלצנו להתמודד על טכנאים בבידוד. אנחנו לא מצליחים לגייס אנשי שירות. יש לנו חמישה אנשי שירות ולפני הקורונה היו לנו עשרה. אנחנו מאמינים שאחרי פסח נחזור לספק מכשירים סננים ונורות באופן סדיר. ביטלנו עסקאות למי שפנה".