ילדה בת 4 התייתמה לפני כחודשיים וחצי מאביה, בעל חוב שהיה מצוי בהליך פשיטת רגל. בית המשפט החליט למנוע מהילדה להגיע לחרפת רעב.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אמה של הילדה ביקשה לקבל את סכום המזונות שביהמ"ש קצב לילדה, 1,600 שקל, מקופת הנושים. המנהל המיוחד לנכסי האב החייב מטעם ביהמ"ש ונציגת המדינה התנגדו שהמזונות החודשיים ישולמו מחשבון קופת הכינוס שבה נמצאים כ-75 אלף שקל בלבד בזמן שחובות המנוח מוערכים ביותר מ-10 מיליון שקל, מאחר שהכספים מיועדים לנושים.
סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, השופט חגי ברנר, הורה ב-31 בדצמבר 2020 לשלם מקופת הכינוס לילדה את המזונות ומתח ביקורת: "דומה כי המקרה דנן, שבו החייב נפטר לבית עולמו וממילא לא יכולות להיות לו הכנסות כמקור אפשרי לתשלום המזונות השוטפים להם זכאית המבקשת (הילדה - ל"ד), הוא המקרה המובהק ביותר שבו יש להורות כי המזונות שנקצבו למבקשת ישולמו מכאן ואילך מהכספים המצויים בקופת הכינוס. אם לא נורה כך אנו גוזרים על המבקשת, ילדה רכה בת 4, חיי עוני מרוד ואולי אף חלילה חרפת רעב, דבר שאין לו כל הצדקה לא על פי הדין ולא על פי שורת ההיגיון והצדק".
באוקטובר 2018 קצב ביהמ"ש את מזונות הילדה, אז בת שנתיים, העמידם על 1,600 שקל והורה כי ישולמו על ידי החייב ישירות לבתו, בנוסף לתשלום החודשי שעליו לשלם לקופת הכינוס. החייב נפטר באוקטובר. לאחר פטירתו ביקשה הילדה באמצעות אמה (גרושתו) כי הקצבת המזונות תשולם מכאן ואילך מהכספים בקופת הכינוס שהצטברו בה כ-75 אלף שקל. המנהל המיוחד שמונה לנכסי החייב ובאת כוח כונס הנכסים הרשמי התנגדו. המנהל המיוחד טען כי הקצבת המזונות היא חיוב אישי שהוטל על החייב, והכספים מיועדים רק לנושים האחרים. ב"כ הכונס הרשמי הסכימה והציעה לילדה באמצעות אמה להגיש תביעה בפני ערכאה מוסמכת (כנראה ביהמ"ש לענייני משפחה) לקבלת מזונות מהעיזבון. השופט קבע כי "בתגובת הכונס הרשמי אין כל פתרון לצרכיה המיידים של קטינה רכה שנותרה ללא אב וללא מזונות".
"תחושה של אי נוחות"
השופט קבע בהחלטתו כי הקצבת מזונות לזכאי יכולה להיעשות או מתוך הכנסות החייב (אם יש לו כאלה) או מנכסיו. הואיל וכלל נכסיו מוקנים לנאמן, אין מניעה עקרונית כי ההקצבה תיעשה במקרים המתאימים מהכספים שבקופת הכינוס.
השופט לא הסתפק בכך וקבע כי "עמדת המנהל המיוחד ובאת כוח הכונס הרשמי מעוררת פליאה, שלא לומר תחושה של אי נוחות. ברור כי בנסיבות העניין הדין עם המבקשת ולא היה מקום להפנותה לנקיטת הליכים בלא צורך או הצדקה. עמדת הכונס הרשמי לפיה הפסיקה המתירה תשלום מזונות מכספי קופת הכינוס רלוונטית כביכול רק כשמדובר בחייב חי, אך לא כשמדובר בחייב שנפטר, נטולת היגיון, שהרי הדעת נותנת מסקנה הפוכה: אם ניתן על פי הדין במקרים מתאימים לשלם מזונות מקופת הכינוס כשמדובר בחייב חי (כפי שנקבע בפסיקה), קל וחומר שיש לאפשר זאת במקום שבו מדובר בחייב שנפטר".
הכונסת: "ההחלטה נכונה"
עו"ד דניאל פרידנברג, שותף מייסד במשרד הופמן פרידנברג המתמחה בדיני משפחה וירושה שלא ייצג בתיק, מסביר כי אי-אפשר להשוות בין חוב מזונות לחוב רגיל. "חוב רגיל יימחק בסיום הליך פשיטת הרגל, אבל חוב מזונות יישאר פתוח להמשך גבייה. ביהמ"ש עם ההיגיון וקבע שהקטינה העתידה לגדול ללא אביה קודמת לכל חוב אחר: מזונות הם מעל לכל. עם כל הרצון לדאוג לנושים או לחייב, קודם כל יש לדאוג לקטינים שזקוקים למזונות מפושט הרגל.
עם זאת, מדובר בהחלטה מורכבת. הכספים הצטברו בקופת הכינוס כדי לשלם את חובות האב לנושים האחרים והם למעשה כבר לא שלו אלא מיועדים לנושים. למרות זאת אימץ ביהמ"ש את העיקרון שמדובר בכספי החייב, ולכן יש להעבירם להבטחת המזונות".
עו"ד יעקב קלפה ממשרד טואף-קלפה ברמת גן, המתמחה בחדלות פירעון וענייני משפחה וירושה, שייצג בתיק את הקטינה ואמה, מסר כי "ביהמ"ש קיבל את עמדתנו וקבע באופן תקדימי כי הקטינה זכאית לקבל את מזונותיה השוטפים מקופת הכינוס הגם שאביה, לו הוצא צו כינוס נכסים, נפטר".
מכונסת הנכסים הרשמית נמסר: "ההחלטה הובאה לעיון הכונסת הרשמית, שסברה כי החלטת ביהמ"ש נכונה ואין בכוונתה לערער עליה או לתמוך בערעור כזה".
