משרד הפנים צפוי להודיע בקרוב לרשויות המקומיות על התייקרות הארנונה ב-1.92% בשנת 2022. כך עלה היום (ב') מתגובת המשרד לפנייה של התאחדות התעשיינים בנושא. בעשור האחרון זינקה הארנונה לתושבים ולעסקים בכ-20%, בעוד מדד המחירים עלה רק ב-4%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כזכור, הארנונה הייתה אמורה להתייקר גם בשנת 2021 ב-1.1%, אולם משרד האוצר יזם ברגע האחרון, בסוף חודש דצמבר, את הקפאת עליית מיסי הארנונה.
הארנונה צמודה ב-50% לשכר הממוצע במגזר הציבורי שעלה ב-2.8% וב-50% למדד המחירים לצרכן שירד ב-0.6%. משרד האוצר הקפיא כאמור את העלייה הקודמת בשכר במגזר הציבורי ומנע את ההצמדה לעלייה במיסי הארנונה, אולם הפעם ההתייקרות צפויה לצאת לפועל. מדובר בתוספת עלות של מעל לחצי מיליארד שקל לתושבים ולעסקים.
שיעורי הארנונה נקבעים בצו המיסים הנקבע ומאושר מדי שנה על ידי מועצת הרשות המקומית לגבי כל נכס - בניין, אדמה חקלאית או קרקע תפוסה - בהתחשב בארבעה קריטריונים עיקריים: סוג הנכס, שטחו במ"ר, שימושו והאזור בו נמצא הנכס.
חישוב הארנונה נקבע כמכפלת שטח הנכס בתעריף שנקבע על ידי מועצת הרשות המקומית. בהתאם לחוק, משרד הפנים איננו אחראי על גביית מיסי ארנונה. על הגבייה אחראית הרשות המקומית, בה מצוי הנכס. הרשות המקומית רשאית לתת הנחה במיסי ארנונה בהתאם להוראות הדין, ביניהן: מבחן הכנסה, נכות ומעמד של אזרח ותיק, בנוסף לרשות המקומית הסמכות לפרישת תשלומים או מחיקת חובות ארנונה. שיעור ההתייקרות הגבוה ביותר בארנונה עד היום עמד על 4.57% בשנת 2009.
משרד הפנים מסר היום בתגובה כי "שיעור העדכון האוטומטי השנתי קבוע בחוק ההסדרים, נסמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינו נתון לשיקול דעת של שר הפנים. עקב משבר הקורונה, איפשרו שרי הפנים והאוצר לרשויות המקומיות שלא לעדכן את תעריפי הארנונה בהתאם לשיעור העדכון בשנה זו. טרם נקבעו קווים מנחים לשנה הבאה".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, אמר כי "העלאה זו של הארנונה, בהתבסס על מדד השכר הציבורי, אינה הגיונית ומנותקת מהמציאות הכלכלית חברתית במדינת ישראל. אני קורא לשר הפנים להקפיא העלאה מיותרת זו ולמנוע את עליית יוקר המחייה בישראל".
