מעולם לא נכנס לתפקידו שר אוצר בישראל במצב כה חמור של המשק. מעולם לא היו פה יותר ממיליון מובטלים, גירעון שנע סביב 10%, חובות תופחים שהגיעו ל-75% תוצר, שגרמו כבר לנטילת הלוואות עד לטווח של 100 שנים, ומאות אלפי עסקים קטנים, בינוניים וגם גדולים שנמצאים בסכנת קריסה.
התפקיד יהיה כפוי טובה מתמיד הפעם, ואחד מבכירי משרד האוצר התבטא בימים האחרונים כי מי שייטול על עצמו את תפקיד שר האוצר "סיכוייו לשרוד אחרי הכהונה הזאת פחותים משל מתאבד שיעי".
משימותיו של ישראל כץ, שצפוי להתיישב על כיסא השר סמוך ליום העצמאות, רבות. "כדאי שינוח ביום-יומיים הבאים, לפני שיהיו לו הרבה שעות ללא שינה", יעץ אתמול לשר החדש בכיר באוצר, שלא עצם עין יממות רבות בשבועות האחרונים. אלו האתגרים העיקריים כיום:
החזרת המשק לפעילות והכנת תקציב: השר יצטרך לנווט את ראשי משרדו להחזיר את המשק בהדרגה לפעילות מלאה. זאת, לא רק על רקע משבר הקורונה, אלא גם לאחר שנה וארבעה חודשים של מערכות בחירות וממשלות מעבר - שבזמן זה כלכלת ישראל הייתה תקועה. בראש ובראשונה עליו להכין תקציב לחודשים האחרונים של 2020 ולשנת 2021.
צמצום הגירעון: הגענו למשבר עם גירעון עצום מלכתחילה, והפעם צמצומו יהיה קשה במיוחד. הדרך הקבועה של קיצוץ תקציבים והעלאת מסים תקשה עוד על הציבור, שרובו נפגע כלכלית מהמצב. המדינה תוכל גם ליטול עוד ועוד הלוואות, לטווח של עשרות שנים, אך הילדים, הנכדים והנינים של דור הקורונה ייאלצו לשאת בהן.
הגדלת תקציבים: חוסר המשאבים בתחומי הבריאות, החינוך והתשתיות הולך ומחמיר, וכן קיימת דרישת ראש הממשלה להוסיף מיידית ארבעה מיליארד שקל לתקציב הביטחון.
הסכמי שכר: כבר בימי הכהונה הראשונים יהיה על השר לטפל בהסכמי שכר חדשים במגזר הציבורי, ובעיקר בהסכמים עם המורים והרופאים וקיצוצים בהטבות לעובדי מערכת הביטחון. ייתכן שכבר בקרוב הוא יצטרך להיות האיש הרע ולבשר על קיצוץ שכר ל־700 אלף עובדי המגזר הציבורי.
מינויים חדשים: השר ימנה תוך ימים מנכ"ל חדש למשרד במקום שי באב"ד, לאחר חמש שנות כהונה. קרן טרנר־אייל, מנכ"לית משרד התחבורה, היא מועמדת פוטנציאלית. "אני רואה בתפקיד אתגר, אם יוצע לי זה יחמיא לי", מסרה. השר יביא עימו גם ראש מטה, ובסך הכל שמונה אנשי לשכה חדשים.
העלאת גיל הפרישה לנשים: אישור המתווה להעלאת גיל הפרישה בהדרגה ל-64 אינו סובל דיחוי, אחרת יקוצצו הפנסיות החל בינואר 2021.
מחיר למשתכן: השר יצטרך להכריע האם להמשיך את תוכנית הדגל של השר היוצא משה כחלון, להפסיקה או לבצע בה שינויים לאור המצב במשק.
פיתוח התחבורה: השר יצטרך למצוא משאבים להמשך השקעות ענק ברפורמות ותוכניות בתחומי תשתיות הרכבת והכבישים, תוך תעדוף התחבורה הציבורית. כמו כן, על רקע השימוש הפוחת הצפוי בשנים הבאות בדלק וקיטון עצום בהכנסות המדינה ממסים בתחום התחבורה, יצטרך השר לאמץ רפורמת מס חדשה, למשל הפעלת אגרות גודש.
העלאת קצבאות זיקנה: קצבאות הקשישים נשחקו מאוד בשנים האחרונות וגרמו לעוני עמוק בקרב מאות אלפים מהם. באוצר כבר הוכנה תוכנית, אולם עלותה מיליארדים ויהיה צורך לבצעה בפריסה לשנים אחדות.
נראה שלא רק שלא יהיו לשר הבא 100 ימי חסד - לא יהיו לו אף עשרה ימים ללימוד הנושאים הדחופים.