צפו: בעלי העסקים הקטנים מאיימים שייפתחו ביום ראשון ומתעמתים ביניהם באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
אחרי שהוכרז על סגר מלא נוסף, כולם ציפו לתוכנית כלכלית גדולה. בעלי העסקים חיכו, העצמאים חיכו, המובטלים חיכו, הקשישים שקצבתם הועלתה בשישה שקלים בשנתיים האחרונות חיכו, ההורים לילדים שהקצבה לילדיהם עלתה בשקל אחד בלבד חיכו, השרים המנהלים משרדים בתקציבים לא ריאליים חיכו. כולם חיכו, והתוכנית הגדולה לא באה. היא אפילו לא יצאה לדרך.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ב-18 בספטמבר המשק נכנס לסגר שני חמור בהיקפו, שפגע קשות בכל המגזר הפרטי וגם בחלק מהמגזר הציבורי. כמעט רבע מיליון עובדים נשלחו כבר הביתה, 75% מהם בפעם השנייה. אלפי עסקים נסגרו סופית. אומנם קצב התחלואה ירד מעט, אך אנחנו עוד לפני שמחת תורה וסוכות, שני אירועים שכוללים לרוב הצטופפות גדולה ומסוכנת בימים אלו. כל זאת, בנוסף למגמה הולכת ומתגברת של צפצוף אזרחי על ההנחיות.
ארגון הבריאות העולמי והארגונים הכלכליים הבינלאומיים חוזים כבר שמשבר הקורונה יישאר איתנו גם בשנת 2021, או לפחות ברובה. במדינות רבות כבר מכינים תוכניות לשנים הבאות. מנסים לחשוב קדימה ולתכנן כיצד חיים עוד שנה, שנתיים, שלוש, עם משבר מצומצם בלבד לצד נגיף הקורונה.
ובישראל? כאן ממשיכים בשיטת הטלאי על טלאי ועל תקציב מדינה ארוך טווח בכלל אין מה לדבר. הפוליטיקה הקטנה מנצחת - ובגדול.
מי שחיכה אתמול (רביעי) בערב לבשורות של ממש - התאכזב מאוד. התוכנית שהציג שר האוצר, ישראל כץ, כללה למעשה שני צעדים לא משמעותיים וזמניים בלבד. התשלומים לעצמאים יוקדמו בשבועות אחדים והמובטלים למעלה מ-100 ימים יקבלו עוד כמה אלפי שקלים, גם הם בארבע פעימות. עם זה לא הולכים למכולת ולא משלמים שכר דירה, ארנונה, מים, חשמל, בגדי חורף לילדים וסולר לחימום הבית.
ומה כן היה צריך לעשות עכשיו?
כל ראשי המשרדים הכלכליים - כן, כולם ביחד, בלי שום "חישובים פוליטיים" - האוצר, הכלכלה, הרווחה, האנרגיה, החקלאות והתחבורה, בשיתוף עם קברניטי משרד הבריאות וראשי משרד החינוך, היו צרכים להתכנס ימים ולילות ולגבש את "התוכנית הגדולה ליציאה ממשבר הקורונה".
התוכנית הזאת חייבת לכלול את הפתרונות להחזרת המשק לפעילות מלאה בתוך שנה וחשיבה קדימה, עם תוכניות סדורות, כיצד יפעל המשק לפחות עד השנים 2024-2023. כן - לחשוב איך מחזירים את כולם לשגרה לצד הקורונה, את כל מערכת החינוך, מהגנון ועד לאוניברסיטה, התעופה, התיירות, התרבות, הספורט, אולמות הכנסים והתיאטרון, בתי הקולנוע, חופי הים והבריכות. הכל צריך להיות בתוך תוכנית גדולה ורב-שנתית.
ולצד כל אלה, עד ה-23 בדצמבר צריך משרד האוצר להציג תקציב לא לשמונה ימים (מה שמתוכנן כרגע, כפי שאישרו לנו הבוקר במשרד האוצר), אלא תקציב דו-שנתי שלם לשנים 2021-2022. עם הקצבת כל הכספים הדרושים למלא את החוסר הגדול שנוצר מאז גיבוש התקציב האחרון במרץ 2018.
במקום כל אלה, קיבלנו עוד תוכנית קטנטונת, עם שני צעדים. עוד טלאי על טלאי של שליפה מהמותן, בלי כל מחשבה קדימה, והכל מטעמים פוליטיים צרים של מי שמבקש הזדמנות לצאת לעוד פגרת בחירות, שתתקע את המשק במקום לפחות לחצי שנה נוספת.
הגיע הזמן שנתניהו וגנץ יעשו "שולם" זמני
מישהו שם למעלה איבד את הקשר עם העם היושב בציון. הקשר נותק עם 600 אלף עצמאים שמחשבים רק איך לדחות את הקץ, עם מיליון מחוסרי עבודה, שלא זקוקים לעוד 8,000 שקל בארבע פעימות, אלא לעבודה מסודרת וקבועה, עם שרים שלא יכולים לממן הוסטל לילדים אוטיסטים, מעון לנערות שעלולות לחזור לרחוב ותחנת משטרה שהקמתה נדחה עוד ועוד, כי אין תקציב.
הגיע הזמן שנתניהו וגנץ יעשו "שולם" זמני, יכנסו את בכירי השרים וייקיימו שבועיים של דיונים אינטנסיביים לקראת הכנתה של תוכנית גדולה.
אפשר ליטול דוגמא מהעבר: ראש ממשלה ממפלגת העבודה (שמעון פרס), שר אוצר מהליכוד (יצחק מודעי), ונגיד בנק ישראל (מיכאל ברונו) - בשיתוף רוב חברי הממשלה - יזמו תוכנית כלכלית גדולה להורדת האינפלציה בישראל מ-500% בשנה ל-14% בתוך חודשים ספורים. התוכנית הזאת נלמדת היום בחוגי הכלכלה המובחרים באוניברסטאות ברחבי העולם.
אולי כדאי שהאדונים נתניהו וגנץ יעיינו בתוכנית ההיא וישתפו בהכנת התוכנית הגדולה לחילוץ המשק ממשבר הקורונה גם את נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון. תוכנית גדולה חדשה - תהיה טובה פחות או יותר - וודאי עדיפה על לא לעשות כלום ולהמתין עוד ועוד לבשורה משמיים.
