אל על פנתה בשבוע שעבר לאוצר בבקשה להגדיל את ההלוואה שניתנה לה בערבות מדינה, זאת לאור המשבר המתמשך בענף התעופה. אולם, היא נעתה בשלילה: "לאל על יש בעלים חדשים והם אמורים לסייע לה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בדיון, שהתקיים בזום ובו נכחו ממלא מקום מנכ"ל האוצר, ערן יעקב, מנכ"ל אל על הפורש, גונן אוסישקין, והיו"ר החדש, דוד ברודט, אל על טענה, כמצופה, כי משבר הקורונה מתמשך ועל כן נדרש לה סיוע מוגדל.
משרד האוצר אישר ל-ynet את פניית אל על. גורם במשרד אמר: "אל על צריכה להבין שהיא אינה חברה ממשלתית, אלא פרטית, והאחריות בסוף היא שלהם. לא ניתן בכל קושי להגיע למדינה. לכן, האוצר רוצה לראות בשלב ראשון שהחברה ובעליה לוקחים אחריות על האירוע".
מדובר בהלוואה בסך 250 מיליון דולר בערבות מדינה של 75%, שהינה חלק מהסיוע בסך 400 מיליון דולר אותו אישרה המדינה לאל על. אלא שסכום הסיוע נקבע לפני חצי שנה, כשעדיין היתה תקווה שב-2021 תחזור התעופה לפעילות סבירה ושנגיף הקורונה יחלש. במציאות, הנגיף ממשיך להשתולל, אירופה נסגרת בגל שני של הקורונה ותחזית ארגון התעופה העולמי, נכון לעכשיו, צופה כי רק ב-2024 תחזור התעופה לפעילות סבירה.
במצב זה, ברור כי אם אל על תסתמך רק על סיוע המדינה של 400 מיליון דולר ולא על הזרמת כספים נוספת, הסכום לא יספיק לחברה לשרוד את התקופה. בהקשר זה יש לציין, כי חלק מכספי ההנפקה, כ-147 מיליון דולר שהוזרמו לאל על, שימשו להחזר כספים לנוסעים שטיסתם בוטלה.
עוד טרם ההנפקה אל על כמעט הגיעה לחדלות פירעון וקופתה רוקנה. כמו כן, עוד לפני הפנייה, בגלל מחלוקות בין הבנקים המלווים לבין האוצר בנושא גובה הריבית על ההלוואה והתנגדות האוצר לקונסורציום של הבנקים המלווים, מתן ההלואה נתקע ועדיין לא נסגר, גם לאחר כניסת הבעלים החדשים. על המשא ומתן מול הבנקים מקשה העובדה כי נראה שהעולם והתעופה לא צפוים לחזור לסדרם בשנה הקרובה.
חשוב לציין, שהשלמת קבלת הסיוע מהמדינה, הוא התנאי לכניסת תוכנית ההבראה לתוקפה, שפירושה כניסה לתוקפם של הסכמי העבודה החדשים שחתמה אל על וההסתדרות עם העובדים והם המאפשרים קיצוץ בכוח אדם ובשכר, החל מעובדי התחזוקה ועד הטייסים. קיצוצים אלה חיונים למלחמת ההישרדות של אל על ולהורדת עלויות החברה, מכיוון שהם כוללים פיטורי 2,000 עובדים מתוך 6,000 עובדי החברה וקיצוצים נוספים בתנאי העובדים.
