צפו: ראיון עם הממונה על התקציבים באוצר
(משי בן עמי, ירון ברנר)
"המתווה שלנו עתיד להחזיר אלפים לעבודה - אבל לא לשגרה שאנחנו חיים בה. חייבים להחזיר את המשק - אחרת תהיה פה קטסטרופה כלכלית". כך אמר הבוקר (א') שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, באולפן ynet. מרידור התייחס לאסטרטגיית היציאה מהמשבר שהציג אתמול האוצר, לפיה עובדי ההייטק והפיננסים יחזרו לעבודה ראשונים ועובדי התרבות בסוף, כאשר הצפי הוא לחזרה מלאה לעבודה בסוף מאי.
"אנחנו מדברים על שבוע הבא כשלב הראשון, שבו נחזיר את העבודה במשרדים ללא קבלת קהל. גם חנויות רחוב יתחילו להיפתח וגם מערכת החינוך לגיל הרך, המסגרות הקטנות והאורגניות", הוסיף מרידור. עם זאת, הודה כי "לגבי מערכת החינוך אין עדיין הסכמה".
לדבריו, "אנחנו רואים צורך מאוד גדול להחזיר את מערכת החינוך עד כיתה ג', כי הילדים לא מאפשרים להורים לחזור לעבודה. אנחנו חושבים שאת הגנים אפשר להחזיר כבר בשבוע הבא, ואז בשבוע שלאחר מכן את הלימודים עד כיתה ג', כמובן תחת מגבלות ובמסגרות מצומצמות. זאת תהיה מערכת חינוך שנראית אחרת".
איך תהיו בטוחים שילד שישוב מהגן לא ידביק את ההורים וכך גל ההדבקה יחזור?
"אנחנו לא עונים על השאלה הזאת לבד, אנחנו יושבים עם אנשי מערכת הבריאות ועם הרבה מאוד מומחים ובסוף ההחלטה של הממשלה. אם היינו רגילים לגן עם 20-25 ילדים לא נהיה בגן כזה יותר, אבל אם אנחנו מדברים על אופציה של חמישה ילדים עם גננת אחת שלא מתחלפת והם לא מתחלפים, אז זה נכון שפרצנו את התא המשפחתי הגרעיני אבל צמצמנו את זה לתינוק ועוד ארבעה תינוקות יחד איתו".
אם כך צריך להקים עוד 5 כתות שונות, איך זה יתבצע?
"היות ואנחנו נמצאים במצב שאנחנו נמצאים, כל המתנ"סים, כל התיכונים וחלק גדול מבתי הספר היסודיים עומדים כרגע חסרי מעש. אנחנו בשיח עם מערכת החינוך, עוד מוקדם לדבר על מערכת ההפעלה אבל אני רוצה שהאזרחים יבינו שאנחנו לא חוזרים לגנים שהכרנו. נחזור למשהו קצת אחר, חלק מהימים, חלק מהשעות, לא כל הגננות.
"חשוב להגיד שאנחנו לא צופים שבשבועות הקרובים הקורונה כמו בסרט הוליוודי טוב תיעלם לפתע מהעולם, ולכן אנחנו צריכים להתאים את השגרות שהיינו רגילים להם בצל הקורונה, וכחלק מהדבר הזה אנחנו צריכים לחשוב על מערכת חינוך שנראית אחרת וזה מה שאנחנו מנסים לעשות. בימים הקרובים אני חושב שצריך להבין כמה הדבר הזה קריטי בשביל מאות אלפי הורים שיושבים בבית ואין להם ילדים גדולים שיכולים לטפל בילדים הקטנים, כמו במצב שלי למשל, אין להם. יש להורים האלה רק ילדים קטנים, וכתוצאה מכך אם לא נמצא להם פתרון לילדים הם לא יוכלו לשוב לעבודה.
"צריך להבין שאנחנו בעולם של ניהול סיכונים. אין פה נכון או לא נכון, אין פה אפס או אחד, יש פה ניהול סיכונים. עד היום נתנו דגש מאוד גדול בניטרול הסיכון הבריאותי, ועשינו המון בשביל זה. הסיכוןה כלכלי נמצא פה, ואנחנו חייבים לאזן בין האינטרסים כדי לנהל את הסיכונים נכון כדי שלא יצא שכרנו בהפסדנו".
מרידור מוסיף כי "הרעיון של אסטרטגיית היציאה מהמשבר שגיבשנו לקראת דיון שיערך היום במל"ל, ביחד עם משרד הבריאות, מאזנת בעצם בין שלושה וקטורים עיקריים: הראשון הוא כמובן הבריאותי - להחזיר לפעילות קודם כל את המקומות שמקדם ההדבקה בהם יחסית נמוך, למשל משרדים; הווקטור השני הוא התועלת למשק, כלומר ככל שבענף יש תועלת יותר גדולה למשק, נרצה אותו מהר יותר בעבודה; הדבר השלישי הוא לעזור לתעסוקה, בעסקים שרמת הנזילות שלהם נמוכה למשל, ולכן אי החזרתו לפעילות יכולה להביא לקריסה".
תוכנית התנעת המשק
אמש הציג משרד האוצר את תוכניתו להתנעת המשק, שחלקים גדולים ממנו נמצאים בהדממה עקב משבר הקורונה. לפי לוח הזמנים שהוגש לראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל), כבר אחרי פסח (בין 19 באפריל ל-3 במאי), במקומות עבודה חיוניים תבוטל החובה להביא רק עובדים החיוניים לפעילות הייצור. במקומות העבודה הרגילים שיעור העובדים יעלה ל-50% לעומת 15%-30% כיום (תחת מגבלות בריאות כמו שמירת מרחק של שני מטרים, היגיינה וכו').
בנוסף, ייפתחו חנויות ומרכזי מסחר של עד 15 חנויות תחת מגבלות בריאות, אולם מסעדות יישארו סגורות (יותר רק איסוף עצמי מחנויות ובתי אוכל). כמו כן, תהיה חזרה לשגרה של החינוך המיוחד, הגיל הרך והגנים - תחת מגבלות וצמצום מספר ילדים בכיתה; ותותר יציאה גם לרכישת מוצרים שאינם מזון לכלל הציבור.
שבועיים לאחר פסח (3-17 במאי) יעלה שיעור העובדים בכלל מקומות העבודה ל-85%, ייפתחו מרכזי מסחר פתוחים וקניונים תחת מגבלות בריאותיות, ותהיה חזרה לפעילות של כיתות א'-ג' תוך צמצום מספר הילדים בכיתה. חודש לאחר פסח (17-30 במאי) יחזרו כלל מקומות העבודה לפעילות שוטפת בכפוף להנחיות משרד הבריאות וייפתחו השווקים תחת אותן מגבלות.
לפי דו"ח על אסטרטגיית היציאה מהמשבר, שהוצג בדיון של נציגי האוצר, הבריאות והמל"ל, יש להתחיל להחזיר לתפוקה ראשית את הענפים בעלי פוטנציאל הסיכון הבריאותי הנמוך ביותר, התורמים בצורה הרבה ביותר לתוצר: הייטק, פיננסים, יבוא, מסחר ותעשייה.
מחברי הדו"ח מעריכים כי יותר מ-400 אלף איש מבין למעלה ממיליון המובטלים לא יחזרו למעגל העבודה, גם לאחר תום הסגר. זאת לעומת ההערכה המוקדמת של שירות התעסוקה, לפיה כ-350 אלף איש לא ישתלבו במעגל העבודה לאחר החזרה לשגרה (200 אלף מתוך דורשי העבודה מתחילת המשבר). ככל שהסגר יימשך יותר זמן, כך מספר המובטלים שישארו אחריו יעלה.
