נגיד בנק ישראל בריאיון לאולפן ynet: "נצטרך להעלות מיסים בשנתיים הקרובות"
"הצ'קים לכל אזרח היו לא מוצדקים. לא צריך לתת כסף לילדים באלפיון העליון". כך אמר הבוקר (שלישי) נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בריאיון לאולפן ynet. "מדובר היה במסגרת ראשונית, אחר כך נכנסה רשת הביטחון שהיא יותר ממוקדת. כרגע הייתי מתמקד בתמריצים שנועדו להחזיר לעבודה אנשים שהם מובטלים כבר הרבה זמן. פה הייתי נותן מענק נוסף".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הנגיד הוסיף ואמר: "יש לנו יתרון אחד גדול כיום - וזה החיסונים. צריך לנצל אותם ולהפעיל את התו הירוק מהר ככל האפשר - זו הדרך לאזן בין התחלואה לכלכלה. כשהמשק יפתח הייתי בוחן האם ניתן לעזור יותר לתחומים שחוו מה שאנחנו מכנים 'צלקות כלכליות', כמו תיירות, תעופה ומלונות. נושא נוסף שמאוד חשוב הוא הכשרות מקצועיות. חייבים לנצל את הזמן האבוד הזה".
במהלך הריאיון התייחס פרופ' ירון גם להחלטה על ההקלה במגבלת הפריים של המשכנתאות והמאבק שמנהל בנק ישראל על מול העלאות הריבית של הבנקים. "זה תהליך תחרותי שלוקח זמן. אנחנו מצפים שכן תהייה ירידה בתשלום וכבר משבוע שעבר אנחנו רואים שינוי לטובה במספר בנקים גדולים. אנחנו נמשיך לנטר אחר זה עם עיני נץ. יש לנו כל מיני אמצעים לגרום לכך שהתחרות תפעל", אמר.
"כבר ראינו שבחלק מהבנקים המשכנתאות כבר יותר זולות. אין לנו את כל הנתונים. צריך להבין, זה תהליך שרק התחיל. יגיע גל של מיחזורים ואנחנו מאמינים ומצפים מהבנקים שיעבירו את חלק מההטבה הזאת לציבור, ואנחנו באמת נוודא שזה יקרה בכל האמצעים שאפשריים עבורנו", הוסיף ירון.
"לא הייתי עוצר את מודל החל"ת"
באשר להיעדר תקציב המדינה לשנת 2021 ומדיניות "הקופסאות התקציביות", אמר ירון: "זו הולכת להיות מערכת הבחירות הרביעית שלי בתוך שנתיים. ברור שזה מייצג אי-יציבות ואי-ודאות, שזה דבר שלילי בתחום הכלכלה. בסופו של דבר, התקציב הוא תוכנית עבודה. אם היה תקציב, הדברים היו פועלים בצורה יותר מכוונת. כדי לקדם את המשק אנחנו צריכים לשפר את ההון האנושי וזה אומר רפורמות בחינוך, תשתיות ולשנות את הסקטור הציבורי. צריך לעשות פה חשיבה רב-שנתית והיא צריכה לבוא בתקציב".
באשר לוויכוחים סביב מודל החל"ת הנוכחי אל מול מתן תמריצים לעסקים (המודל הגרמני), אמר ירון כי "לא הייתי עוצר את מודל החל"ת. יש לנו רשת ביטחון והיא רשת ביטחון טובה. כן הייתי מתרכז בלהחזיר עובדים לעבודה, בעיקר כאלו שהיו מובטלים זמן ארוך. זה בנוסף כאמור להכשרות המקצועיות - לאנשים בני 40 ו-50 שהיו צריכות להיות להם עוד עשרים שנות עבודה, בדר"כ מאוד קשה לחזור למעגל התעסוקה".
תזכורת - שר האוצר כץ בריאיון לאולפן ynet: "מה יעזור אם אתן כסף לבעלים עבור עובדים כשהעסק סגור?"
(צילום: אלכס גמבורג, שחר גולדשטיין)
"העלאת מיסים כנראה תצטרך לבוא בחשבון"
בכל הנוגע למשבר הכלכלי החמור ולשאלה האם המדינה תצטרך להעלות מיסים כדי להתמודד עם עומק הגירעון, אמר הנגיד: "כשנבנה את תקציב 2022 נצטרך להתמודד עם מסגרות תקציביות והורדת יחס חוב-תוצר. רוב הפער כמו שהוא נראה היום הוא דווקא בתקציב 2023, אבל כשנבנה את תקציב 2022 כבר נצטרך לחשוב איך לעשות כל מיני התאמות. העלאת מיסים, במידה ואנחנו לא רוצים לקצץ בדברים קיימים, כנראה תצטרך לבוא בחשבון באיזשהו שלב, אם לא ב-2022 אז ב-2023. באיזשהו שלב יהיה צריך להוריד את הגירעון".
2 צפייה בגלריה
"העלאת מיסים תצטרך כנראה לבוא בחשבון". נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: יריב כץ)
הנגיד הוסיף ואמר כי "יחסית, כשאתה מסתכל על הכלכלה הישראלית, כל פעם שיצאנו מסגר עד היום הכלכלה עבדה. אנחנו רואים שצמחנו עם התכווצות שהיא מאוד מהותית, 3.7%-, אבל עדיין זה מצב הרבה יותר טוב מהרבה מדינות אחרות.
"מצד שני, ככל שיש יותר ויותר סגרים, השרידות של העסקים יורדת והיכולת שלהם להתמודד עם זה הולכת וקטנה. לכן, שתי נקודות המיקוד שאני חושב עליהן זה שוק התעסוקה ושרידות של עסקים קטנים. אלו הדברים שבנק ישראל שם עליהם את הדגש".
יחד עם זאת, הנגיד הציג מגמה אופטימית יחסית לגבי דירוג האשראי של ישראל. "לכלכלה הישראלית יש בבסיסה אלמנטים מאוד חזקים. ההיי-טק הוא מעין כיפת ברזל כלכלית ובכלל יש לנו טכנולוגיה מאוד חזקה שהצליחה למגן אתנו. גם בראיה קדימה, התעסוקה במשק הישראלי טרם המשבר הייתה מאוד גבוהה. אני חושב שחברות הדירוג מסתכלות עלינו ומבינות שלתנאים הבסיסיים של המשק יש פוטנציאל גדול. אולם, אין ספק שככל שנראה פחות יציבים, פחות מאורגנים, ללא תקציב או יציבות פוליטית, זה כמובן ישפיע על דעתן".
תשקלו להוריד את הריבית לאפס?
"אנחנו לא שוללים שום דבר. אבל אנחנו כל הזמן בוחנים מהו הכלי הכי נכון בעלות-תועלת ועד היום באמת האג"ח הממשלתי היה נכון. כמובן שנתנו גם הלוואות ספציפיות לבנקים בתנאי שהם ייתנו הלוואות זולות".
בהמשך התייחס הנגיד גם לירידות החדות בשער הדולר בשבועות האחרונים ולתוכנית הגדולה לרכישת מט"ח שהכריז עליה בנק ישראל. "אנחנו לא מייעדים לשער מסוים. כרגע רצינו לתת בעולם שהוא מאוד לא ודאי, איזושהי ודאות מסוימת. זה אירוע שקורה פעם במאה שנה, באירוע כזה החשיבה היא שאנחנו חייבים לקחת מקדמי ביטחון.
"גם אם יש תיסוף, אנחנו לא רוצים שיהיה פה מה שנקרא תיסוף יתר. הוא משפיע על חברות קטנות ועל יצואנים. הכל פה נמצא באפקט דומינו ובאירוע מסדר גודל כזה, אתה משתמש בכלים לא סטנדרטיים", הוסיף ירון.
