אישה בכיסא גלגלים שלא יכלה להגיע לקבר אביה, תלמיד עם הליכון שלא הצליח להגיע לכיתה, אישה עם מוגבלות שנאלצה לעלות במעלית משא מטונפת לחתונת אחייניתה ואישה עם מגבלת שמיעה שהגיעה לכנס ולא הצליחה להבין במה מדובר, מאחר ולא היה תמלול לליקויי שמיעה.
אלה רק חלק מהמקרים בהם טיפלה בשנה החולפת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. במרבית המקרים התקבל פיצוי של עשרות אלפי שקלים במסגרת הסדרי פשרות. כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום (ב') הנציבות על סיכום פעילותה בשנת 2020. לפי הדו"ח, בתחום התעסוקה נרשמה העלייה המשמעותית ביותר במספר הפניות - 44% יותר לעומת שנת 2019.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, אמונה על יישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. נכון להיום, 18% מהציבור בישראל הם אנשים עם מוגבלות, מתוכם 790 אלף בגילי עבודה. במהלך שנת הקורונה טופלו 6,015 פניות ציבור בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מדובר בעלייה של כ-16% במספר הפניות לעומת שנת 2019: 2,678 פניות בנושאי נגישות, 3,158 פניות בנושאי הפליה, תעסוקה ועוד, ו-179 בקשות לפטור והחרגות מתקנות החירום.
מהדו"ח עולה, כי אחד התחומים בהם נרשם ריבוי פניות הוא תחום החינוך עם 469 פניות שהתקבלו במהלך השנה, מרביתן (כ-70%) בגין הפליה ושילוב בחינוך. בנוסף, הנציבות הייתה מעורבת השנה ב-129 תיקי תביעה וחוות דעת לבתי המשפט. נושאי התביעה המרכזיים ב-2020 היו קשורים לנגישות במקום ציבורי (39%), נגישות והפליה בתחבורה ציבורית (22%), נגישות פרטנית בחינוך ותחום התעסוקה (17% כל אחד), והפליה בשירות ציבורי (5%).
בית כנסת עם שלוש קומות - בלי מעלית
בין התביעות היה מקרה של היעדר נגישות לבית עלמין. במקרה זה אישה המתניידת בכיסא גלגלים, אשר אביה נקבר במבנה חדש של קבורה בקומות בלי מעלית, נאלצה לעלות את שש הקומות המובילות לחלקת הקבר תוך שהיא מסתייעת באנשים שהגיעו ללוויה, זאת תוך סיכון עצמי ותוך פגיעה בכבודה ובעצמאותה, ואף ויתרה בהמשך על מספר טקסי אזכרה מכורח העניין.
הנציבות הגישה תביעה נגד חברת קדישא ושלושה נושאי משרה על בנייה והפעלה של מקום ציבורי שאינו מונגש לאנשים עם מוגבלות. התיק נסגר בהסכם פשרה במסגרתה סוכמו פיצויים של 32 אלף שקל לתובעים והמעלית הותקנה במקום כנדרש.
במקרה אחר הנציבות הגישה תביעה בשמה של אחות שסורבה בקשתה להתקבל לעבודה בתחום הבריאות, בשל מוגבלות נפשית. במסגרת הפשרה שהושגה סוכם כי האחות תקבל פיצויים בסך 50 אלף שקל. הנציבות אף הגישה תביעה בשם ילד המתנייד באמצעות הליכון, שכיתתו מוקמה בקומה השנייה של בית הספר, לאחר שהעירייה בה נמצא בית הספר לא פעלה כנדרש להתקנת מעלית במקום. לאחר גיבוש כתב התביעה נחתם הסכם פשרה לפיו התלמיד ומשפחתו יפוצו ב-42. שקל.
כמו כן, הוגשה תביעה על כ-70 אלף שקל נגד בית כנסת חדש בשל היעדר הנגשה במקום. המבנה כולל שלוש קומות אך לא הותקנה בו מעלית. במקרה אחר, אישה עם מוגבלות שמיעה שהגיעה לכנס ולא ניתן בו תמלול קיבלה פיצוי של 7,000 שקל. הפיצוי הוסכם במסגרת פשרה לפני הגשת תביעה.
במקרה אחר, אישה המתניידת בכיסא גלגלים הגיעה לאולם אירועים לחתונה של קרובת משפחתה. רק בהגיעה לאולם, הבחינה כי האירוע מתקיים בקומה העליונה אליה אין מעלית נגישה. כאשר פנתה אל עובדי האולם, הם הפנו אותה אל מעלית הרמת משא שאינה מיועדת להסעת אורחים, ואשר הייתה מטונפת. בלית ברירה, נאלצה לעלות במעלית ולעבור לאחר מכן דרך המטבח. התביעה נסגרה בפשרה ופיצוי האישה בסך 35 אלף שקל.
לידה מונגשת בקורונה
מהדו"ח עולה, כי מרבית הפניות בנושאים הקשורים לקורונה התקבלו בבקשה לסיוע אישי בזמן חל"ת ובמשבר הקורונה בכלל (325 פניות), בקשות פטור ממסכות (167) ובקשות לקבלת מידע בעניין חקיקת הקורונה והחרגות (157).
במסגרת פניות אלו טופלו, בין היתר, מקרים של לידה נגישה בצל הקורונה (בהתערבות הנציבות אושרה הכנסת מתורגמנית לחדר לידה יחד עם בני זוג חרשים), ופניות בנושא פטורים מעטיית מסכה ופטורים מתור במתחמי בדיקות הקורונה לאנשים עם מוגבלות.
בנציבות מציינים כי במהלך השנה נערכו בקרות בכ-40 חופי ים ברחבי הארץ, 85% מהם נמצאו לא תקינים ונמצאים בתהליך אכיפה. בין הליקויים שנמצאו: היעדר מלתחות נגישות, ליקויים באבזור תאי השירותים הנגישים, היעדר נגישות במקלחות החיצוניות שצמודות לחוף ועוד.
ומה לגבי העסקת עובדים עם מוגבלות? גם פה יש מקום לשיפור. על פי הנתונים שפרסמה הנציבות, בשנת 2020, 40% מבין 314 הגופים הציבוריים הגדולים בישראל, הכוללים את הרשויות המקומיות, לא עמדו ביעד ההעסקה להעסקת אנשים עם מוגבלות של 5% מהעובדים לפחות, 26% מהגופים עמדו ביעד ברמה בינונית (מ-3.5% מהעובדים ומעלה), 13% עמדו ביעד ברמה נמוכה (2%- 3.5% מהעובדים) ו-1% מהגופים כלל לא עמדו ביעד (פחות מ-2% מהעובדים). בקרב הרשויות המקומיות: 61% עומדות ביעד ההעסקה באופן מלא, 26% עומדות ביעד ברמה הבינונית, 12% עומדות ביעד ברמה נמוכה ו-1% אינם עומדות כלל ביעד.
לדברי נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם, "בשנה זו עם פרוץ משבר הקורונה וההשלכות הרבות של המשבר על אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם, בלטה החשיבות של פעילות הנציבות בשטח כגוף שעוסק בשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות. פעלנו רבות לאורך התקופה על מנת לטפל בהשלכות המשבר על אנשים עם מוגבלות".
