ועדת הכספים דנה היום (ראשון) באישור תוספת מיוחדת שתועבר בהוראת שעה לתחומים החיוניים ביותר במשק, במסגרת התקציב המיוחד לשנת התקציב 2021. חלק משמעותי מהתקציבים נמוכים מאלה שאושרו למטרות השונות לשנת 2020 וזאת בשל הצורך לקצץ בתקציב, אף כי ברגע האחרון הקיצוצים צומצמו, בשל תרגיל "עוקף תקציב בלתי מאושר" שאישרה הממשלה שעות טרם נפילתה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תקציב התמיכות בגופים הנתמכים מתקציב המדינה יהיה בשיעור שיעלה על 70% מתקציב התמיכות שהיה נהוג עד 2019. החלטה זו של ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, שסיימה לפני זמן קצר את הדיון בעניין, מצילה גופים רבים שעמדו בפני קריסה בשל אי אישור תקציבי המדינה לשנים 2020 ו-2021.
החקיקה מסדירה את מנגנון התקציב ההמשכי לקראת שנת 2021. במסגרת תיקוני קבע והוראת שעה, מגדילה החקיקה את מסגרת התקציב ההמשכי לשנת 2021, וכן מכילה את הגדלת תקציב המדינה וקופסאות הקורונה שאושרו בשנת 2020, גם על שנת 2021. בכך יימנע חלק ניכר מהקיצוץ של כ-100 מיליארד שקל בתקציב שנת 2021 הבלתי מאושר, שיפעל כעת לפי 1 חלקי 12 מתקציב של 415 מיליארד שקל, שהועלה בהחלטת הממשלה ביום שלישי האחרון מ-399 מיליארד שקל - שהיה תקציב שנת 2019, האחרון שאושר עד היום.
במהלך הדיון, בו לקח חלק גם שר האוצר, ישראל כץ, הועלו סוגיות שונות שדרשו חברי הכנסת לקדם, במרכזן הגדלת בסיס התקציב הצפוי לאחר תיקון החקיקה שהינו נמוך מתקרת ההוצאה שהייתה מאושרת אילו היה מאושר תקציב מדינה סדיר לשנת 2021, הגדלת תקציב התמיכות מעל 70% מהתקציב שאושר ב-2019, אי הגבלת העודפים שיעמדו לשימוש המשרדים בתקציב המשכי לגובה של 85% כפי שנקבע בתיקון החוק, וכן התחייבויות שונות שהוסכמו ולא בוצעו נוכח העדר תקציב סדור, ביניהן התחייבויות למגזר הערבי.
בתום הדיון סיכמו שר האוצר ויו"ר הוועדה כי הצדדים ידברו על הסוגיות השונות, במטרה להגיע להסכמות עד לדיון מחר, מתוך כוונה לאשר מחר את הצעת חוק יסוד משק המדינה והצעת חוק יסודות התקציב, ולהביאן בהקדם האפשרי לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
התוספת לבריאות ולרווחה - כמחצית משנת 2020
ממסמך שהגישה שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת, לצורך אישור התקציב בוועדה, עולה כי התקציב הנוסף בהוראת שעה שיועבר לבריאות, לרווחה, לסדר הציבורי ולביטחון הפנים יהיה מחצית מזה שאושר לשנת 2020, שהייתה גם היא שנה ללא תקציב מאושר, ויעמוד על 7.2 מיליארד שקל ב-2021 לעומת 14 מיליארד שקל בשנת 2020.
עוד עולה כי להיערכות משרד החינוך לשנת הלימודים התשפ"א יוקצבו בשנה הקרובה 2.5 מיליארד שקל לעומת 1.75 מיליארד שקל בשנת 2020.
לשיפוי המוסד לביטוח הלאומי, בעיקר בגין דמי אבטלה ומעט בשל המענקים שהוא משלם, יועלה התקציב ב-2021 בסכום של 9.8 מיליארד שקל, לעומת 20.5 מיליארד שקל בשנת 2020.
לצורך תשלום מענק וסיוע לעסקים העצמאיים יוקצבו בשנה הקרובה רק 21.1 מיליארד שקל לעומת 30.7 מיליארד שקל השנה.
לעידוד התעסוקה והכשרת הון אנושי, מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים יוקצב יותר כסף - 1.2 מיליארד שקל ב-2021 לעומת 900 מיליון שקל השנה.
ריאיון עם מ"מ מנכ"ל משרד האוצר באולפן ynet
(צילום: שחר גולדשטיין)
לעידוד התעסוקה באמצעות מענק עבודה יוקצבו בשנה הקרובה 0.5 מיליארד שקל לעומת 0.8 מיליארד שקל השנה.
להנחות בארנונה לעסקים יוקצב סכום נמוך בהרבה - 2.2 מיליארד שקל ב-2021 לעומת 3.9 מיליארד שקל השנה.
לעלות תקציבית של פתרונות אשראי יוקצב בשנה הקרובה רק שליש מהסכום שהוקצה השנה - 2.2 מיליארד שקל לעומת 6.1 מיליארד שקל.
לתשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותוכנית יציאה מהמשבר יוקצבו 5 מיליארד שקל ב-2021 לעומת 3.1 מיליארד שקל השנה.
למטרות אחרות, לרבות מענק ביטחון תזונתי למשפחות חלשות, יוקצבו רק 0.6 מיליארד שקל ב-2021, לעומת סכום קרוב לפי 6 השנה - 3.05 מיליארד שקל.
עוד ציינה היועצת המשפטית של ועדת הכספים, כי הסכומים לשנת 2021 שיושמו ב"קופסאות הקורונה", שהן מחוץ לתקציב המדינה, יהיו בתוקף עד ל-31 בדצמבר 2021 או עד ליום קבלת חוק התקציב לשנת 2021, לפי המוקדם שבהם. נראה מכאן שגם בוועדת הכספים לא משוכנעים כלל שתוקם ממשלה גם אחרי הבחירות הבאות ומכינים כבר חקיקה למקרה כזה.
שר האוצר, ישראל כץ, אמר בפתח הדיון בוועדת הכספים כי "החוקים האלה באים לאפשר תפקוד סביר של משרדי הממשלה ושל חוגים רבים במשק שפעילותם נגזרת מפעילות משרדי הממשלה. חשוב לאפשר למערכת לתפקד. יש תוכנית סיוע מאוד נרחבת אבל זו לא אלטרנטיבה לפעילות. לשמחתי, מאות אלפים חוזרים בסגר לחל"ת ולא לרחוב, אך המערכת הזו מחייבת שיהיו האמצעים - ואת זה מאפשרים החוקים. אלה אינם חוקים פוליטיים".
יהלי רוטנברג, החשב הכללי, אמר כי "החקיקה תאפשר את הפעילות הממשלתית לצד תקצוב הקורונה. להעביר עודפים משנת 2020 לשנת 2021, וכן להעביר את קופסאות הקורונה לשנת 2021, זה עוד 50 מיליארד שקל לסיוע למשק. התקציב מאפשר לנו פעילות המשכית שהיא הרבה יותר מרחיבה".
יוגב גרדוס, מ"מ הממונה על התקציבים, ציין כי "אם היה מאושר תקציב ל-2021, סך ההוצאה המותרת הייתה 426 מיליארד שקל. בתוספת תוספות הקורונה, אם לא מתקנים את החוק, לממשלה יש 478 מיליארד שקל ל-2021. ללא הקורונה והחזרי חוב נשאר לנו 311 מיליארד שקל לעומת 426 מיליארד שקל אם היה עובר תקציב, הבדל של למעלה מ-100 מיליארד שקל עליו דובר. לדעת כל אנשי המקצוע זה תת תפקוד של הממשלה בצורה קיצונית. במסגרת החוק, אנחנו מציעים להעלות את ההוצאה התקציבית מ-311 ל-414.5 מיליארד. זאת במסגרת מגבלת ההוצאה לשנת 2020, כולל התוספת של ממוצע המדד במנגנון החדש המוצע. בשורה התחתונה, בחוק הנוכחי ללא תיקון, התקציב ל-2021 יעמוד על 311 מיליארד שקל, ובתיקון המוצע הוא יהיה 414.5 מיליארד שקל מול 426 מיליארד מגבלת הוצאה אילו היה תקציב מאושר ל-2021".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, מתח ביקורת על החסרת מיליארדי שקלים לעומת מגבלת ההוצאה לשנת 2021, בדגש על המחסור לארגונים החברתיים השונים, שמתוקצבים באמצעות תקציבי תמיכות. "לא אסכים להביא חוק שיוציא חצי מהמדינה. האם ניתן להגדיל את התקציב ל-430 מיליארד והאם ניתן להכניס את התמיכות בתוך החוק? התפקיד שלי לשנות את החוקים. יש פה מוסדות וארגונים שעוברים קורונה כבר כמעט שנה ונמצאים במצב בלתי אפשרי. הממשלה לא מתכנסת, גם לא ועדת שרים. רק אנחנו מתכנסים. אני לא יכול לומר שאני מבקש לשנות חוק קבוע? שיעשו הוראת שעה. איך מישהו מצפה ממני שנאשר בגלל האחריות שלנו למדינה, שאנשים ירעבו ללחם?!".
פורסם לראשונה: 11:27, 27.12.20
