עלייה משמעותית נרשמה בשנת הקורונה 2020 בחוב הממשלתי של ישראל ובחוב הציבורי, הכולל את חובות הרשויות המקומיות. נטילת הלוואות בהיקף גדול בגין הוצאות הממשלה למאבק בנגיף ולסיוע למשק, גרמו לראשונה מזה 11 שנים לעלייה ניכרת בחוב ועלייה זו צפויה להימשך בשנת 2021.
מנתונים שפרסם היום (חמישי) החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, עולה כי שיעור החוב הציבורי מהתוצר זינק בשנה החולפת משיעור נמוך יחסית של 60% בשנת 2019 ל-73.1%. שיעור החוב הממשלתי עלה משיעור השפל המצוין ב-2019 יחסית למדינות רבות בעולם, 58.5%, לשיעור של 71.6%. עם זאת, ישראל מצויה עדיין במצב מצוין יחסית למעצמות כלכליות ובראשן יפן, ארה"ב, בריטניה, צרפת וממוצע של כל מדינות גוש האירו באיחוד האירופי.
על פי הערכות צפוי החוב של ממשלת ישראל להתקרב בשנים 2021 ו-2022 לכ-80%, לאחר שירד מסביבת שיעור גבוה זה מראשית המאה. יצוין, כי בשנת 1991, בעת חתימת הסכם מסטריכט, היה שיעור החוב שהיווה תנאי להצטרפות לאיחוד האירופי 60% ומטה. ישראל ירדה מאז שנת 2017 לראשונה מתחת לשיעור הזה, אך כעת כאמור זינקו החובות בשל המשבר הכלכלי הקשה בשנת הקורונה.
לדברי החשב הכללי, יחס החוב לתוצר של ישראל עלה בשנה החולפת בכ-13% כתוצאה מהגידול המשמעותי בפעילות הממשלה ובגירעון לצורך התמודדות עם משבר הקורונה. עלייה זו באה לאחר עשור בו ירד שיעור זה בצורה הדרגתית בכ-11% במצטבר והגיע בשנת 2019 לרמה של כ-60%.
לדבריו, "עלייה זו נמוכה מהצפי, הן לאור עמידות המשק כפי שבאה לידי ביטוי בנתוני התכווצות התוצר והן כתוצאה מהשפעת גורמי שוק על נתוני החוב. אנו צופים כי גם בשנים הקרובות יחס החוב לתוצר ימשיך לעלות, אולם קיימת חשיבות רבה בחזרה לתוואי יורד ביחס זה, בתקופה שלאחר התאוששות המשק מהמשבר".
החשב הכללי פרסם היום למעשה את האומדן הראשון לשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר לשנת 2020. יחס החוב מהתוצר נחשב בעולם כנתון מרכזי לאיתנות הפיננסית של מדינות ובכלל זה מדינת ישראל ובקביעת דירוג האשראי שלה.
על פי יחס החוב לתוצר שפורסם היום, ההערכות הן שדירוג האשראי של ישראל לא צפוי לרדת בקרוב, למרות הגירעון הגדול בתקציב, אי אישורם של תקציבי המדינה לשנים 2020 ו-2021 ואי היציבות הפוליטית בישראל, שבה יתקיימו בעוד חודשיים בחירות לכנסת בפעם הרביעית. בהתאם לאומדן, שיעור החוב הציבורי מהתוצר, הכולל חובות של רשויות מקומיות, צפוי לעמוד על 73.1%. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר צפוי לעמוד על 71.6%.
החוב הציבורי של ישראל גדל ב-2020 ב-13.1%
בשנת 2020, בשל ההתמודדות עם משבר הקורונה, חל גידול של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בהשוואה לשנת 2019 לצד קיטון של כ-29.4 מיליארד שקל בסך הכנסות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, אשר הביאו לגידול חד בצרכי המימון של הממשלה ולעלייה בשיעור של כ-13% ביחס החוב לתוצר ביחס לשנת 2019.
עלייה זו היא הינה נמוכה מהצפי, הן כתוצאה מהשפעות גורמי שוק על החוב - בעיקר ייסוף השקל בשנה החולפת אל מול הדולר והאירו, אינפלציה וריביות - והן כתוצאה מהפגיעה הנמוכה יחסית בתוצר ביחס לתחזיות. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר וכן ניתוח רחב של החוב הממשלתי יפורסמו במסגרת הדו"ח השנתי של יחידת החוב באגף החשב הכללי. יצוין שהכלכלנית הראשית של משרד האוצר, שירה גרינברג, חזתה לאחרונה כי החובות של ישראל עלולים להגיע בקירוב לכ-78% מהתוצר.
בהשוואה בינלאומית ניצבת ישראל במקום טוב: ליפן יש חוב ציבורי עצום בשיעור של 266.2%. אחריה איטליה עם 161.8%, 20 המדינות המפותחות בעולם עם 135%, ארה"ב 131,2%, ממוצע הכלכלות המפותחות בעולם עם חובות של 125.5%, ספרד 123%, צרפת 118.7%, קנדה 114.6% ובריטניה עם 108% חובות מהתוצר. גם ברזיל, גוש האירו, סלובניה וגרמניה מדורגות אחרי ישראל.
במצב טוב יותר מצויות צ'ילה עם 32.8% חובות מהתוצר, דנמרק עם 34.5%, צ'כיה 39.1%, נורבגיה 40%, ניו זילנד 48%, קוריאה הדרומית 48.4% ושווייץ עם 48.7% חובות מהתוצר. עוד מקדימות את ישראל פולין, סלובקיה ומקסיקו.
החוב הציבורי של ישראל גדל בשנת 2020 ב-13.1%, פחות בהרבה מאשר יפן עם גידול של 28.2%, ספרד 27.5%, איטליה עם גידול של 27%, קנדה 26%, בריטניה 22.6% וארה"ב עם 22.5% גידול בחובות מהתוצר. הגידול הנמוך ביותר נרשם בצ'ילה 4.9%, בדנמרק 5.1%, בקוריאה 6.5% ובשווייץ 6.6%. רק בנורבגיה קטנו החובות ב-1.3%.
בהתייחס לנתונים אמר שר האוצר ישראל כץ כי "אני מברך על הנתון החשוב שיחס החוב תוצר של מדינת ישראל הסתכם ב-73.1% ב-2020. נתון זה נמוך בהרבה מהתחזיות המוקדמות וזאת לצד התכווצות המשק שהסתכמה ב-3.3% בלבד ב-2020, שגם היא נמוכה בהשוואה בינ"ל וביחס לתחזיות המוקדמות. נתוני מקרו אלה מעידים על חוסנו של המשק הישראלי ועל יכולתו להתאושש במהירות מהמשבר עם חזרת המשק לפעילות מלאה".
