12% מהמובטלים הבדואים החדשים בנגב הם תובעי הבטחת הכנסה. נתון זה גבוה פי 3.5 משעור תובעי הבטחת ההכנסה בכלל האוכלוסייה ויותר מפי שניים משיעורם במגזר הערבי. כ-25% מהמובטלים הערבים מגיעים משתי קבוצות עובדים חלשות במיוחד - עובדים כלליים ועובדי אחזקה וניקיון. כך עולה מדו"ח שמפרסם היום (א') שירות התעסוקה על מגמות האבטלה באוכלוסייה הערבית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מתוך 1.03 מיליון מובטלים חדשים שנרשמו בחודשים מרץ-אפריל 2020, במהלך משבר הקורונה, כ-190 אלף הם ערבים. הדו"ח מציין שכ-18.5% מהנרשמים החדשים הם ערבים כאשר שיעורו של הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית בגילאים הרלוונטיים הוא 19.5%. לכאורה זהו שיעור מובטלים דומה ואף נמוך מעט משל האוכלוסייה היהודית. אולם כיוון ששיעור הערבים המועסקים בישראל, ובייחוד שיעור הנשים הערביות, נמוך משמעותית משיעור היהודים, הרי שהנתונים האלה מעידים על אבטלה גדולה יותר בקרב הערבים.
במרץ עמד שיעור הערבים מבין הנרשמים באותו חודש על 17.3%, ואילו באפריל זינק ל-25%. ייתכן מאוד שהסיבה לכך היא הפער הדיגיטלי, כלומר הקושי של חלק מהמובטלים הערבים להשתמש בשירותי ההרשמה המקוונים.
בולט במיוחד שיעור תובעי הבטחת ההכנסה הגבוה בקרב האוכלוסייה הערבית ובייחוד בקרב הבדואים בנגב. הדבר מעיד על העוני הכבד באוכלוסיות אלו ועל כך שרבים מתוכם מיצו את דמי האבטלה עוד לפני משבר הקורונה ונאלצים להסתפק בקצבת הבטחת ההכנסה, שבניגוד מוחלט לשמה אינה מספיקה לקיום בסיסי.
שיעור תובעי הבטחת ההכנסה בתקופת הקורנה בקרב הבדואים בנגב עומד על 12% והוא גבוה ביותר מפי שלושה משיעורם בכלל האוכלוסייה (3.5%), ויותר מפי שניים משיעורם בכלל המגזר הערבי (5%). גם בימים רגילים שיעור תובעי הבטחת ההכנסה בקרב הבדואים והערבים גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה, אבל במשבר הקורונה מדובר במספרים גדולים בהרבה.
שיעור אבטלה גבוה בקרב הצעירים הערבים
בעיית האבטלה חמורה במיוחד בקרב הצעירים הערבים, כנראה בשל הגיל הנמוך של כניסה לעבודה באוכלוסייה זו. 56% מהמובטלים הערבים החדשים הם בני עד גיל 34, לעומת 46% מהיהודים. בקרב הבדואים בנגב, שיעור המובטלים הצעירים מכלל המובטלים הוא 67%. 5% מהמובטלים הערבים הם בני פחות מ-20, לעומת 1.5% בקרב היהודים, נתון שנובע מכך שבקרב היהודים יש שירות חובה בצבא בגיל זה. יצוין שמובטלים בני פחות מ-20 לא זכאים לדמי אבטלה, להוציא מקרים חריגים.
בעיה חמורה במיוחד קיימת בקרב הנשים הערביות. הן מהוות 42% מהמובטלים הערבים החדשים, למרות שהן מהוות לפי נתוני שירות התעסוקה רק 38% מהמועסקים הערבים.
המקצועות שמהם מגיעים המובטלים הערבים שונים במידה רבה מאלה שמהם מגיעים המובטלים היהודים. 25% מהם הם עובדי אחזקה וניקיון ועובדים כלליים, כלומר העובדים בעלי המשכורות הנמוכות ביותר. אצל הערבים התחום שממנו מגיעים רוב המובטלים הוא עובדים כלליים או חסרי ניסיון (13.5%), אחריו עובדי אחזקה וניקיון (11%), תחבורה ורכב (10.4%) והוראה וחינוך רק במקום הרביעי (8.5%). אצל היהודים במקום הראשון תחום ההוראה והחינוך עם 15.5% מהמובטלים החדשים, במידה רבה בגלל שהחינוך הפרטי החרדי הוציא רבים מעובדיו לחל"ת. במקום השני עם 10% נמצאים העובדים הכלליים, ואחר כך עובדי מכירות (10%) ומסעדנות ומזון (6.5%).
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור אמר כי "שיעורם של תובעי הבטחת ההכנסה גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית, עם נתונים מדאיגים במיוחד בציבור הבדואי. אחרי שנים שבהן הצליח שירות התעסוקה להפחית דרמטית את שיעור תובעי הבטחת ההכנסה בישראל בעזרת תוכנית מעגלי תעסוקה, ההישגים האלה עלולים להיפגע, ולהשתקם מכך תהיה משימה מורכבת. יש להקדיש לכך תשומת לב מיוחדת בקביעת המדיניות התעסוקתית".