רוצים לקנות פחות אוויר? אריזת הבמבה שלכם התכווצה: אסם קיצרה ב-13 מ"מ את שקיות במבה במשקלים 60 ו-80 גרם; וב-10 מ"מ את שקיות 25 ו-30 גרם, כדי לחסוך שימוש בפלסטיק. המהלך נוגע לכ-50 מיליון שקיות במבה מדי שנה ואמור להפחית כ-7 טונות פלסטיק בשנה. כמות הבמבה בשקית לא תשתנה ומשקל המוצר בכל אריזה נותר כפי שהיה.
הצלופן הוסר מהג'לי
לפני כחצי שנה אסם כבר הסירה את עטיפות הצלופן מאריזות הפודינג והג'לי ובכך הפחיתה ביותר מ-12 טונות לשנה את השימוש בפלסטיק. בנוסף, עברה לשימוש במגשיות שקופות בלבד, כדי להקל ולעודד את המחזור שלהן.
בכך אסם מצטרפת לטרנד העולמי של הפחתת שימוש בפלסטיק. בישראל המגמה הזאת צברה תאוצה רבה בקרב צרכנים בשנים האחרונות ובפרט ב-2019, אך בעקבות משבר הקורונה חלה נסיגה בהיענות של חברות ורשתות לצמצם שימוש בפלסטיק ואף חלה עלייה בשימוש בפלסטיק בעקבות המשבר. מאפים נעטפים כיום בפלסטיק, יש יותר שימוש בכלים חד פעמיים בגלל המגפה ועוד ועוד פירות וירקות נמכרים ברשתות השיווק כשהם ארוזים בפלסטיק, עטופים יתר על המידה בשכבות של אריזות.
צעד קטן לאסם שעושה שימוש אדיר בפלסטיק
אריזות במבה במשקלים נוספים (למשל 15 גרם ו-100 גרם) לא קוצצו בינתיים וכך גם אריזות שאר חטיפי אסם. לכן, נראה כי מדובר בצעד קטן לחברה שכל מוצריה עטופים בפלסטיק והיא עושה שימוש אדיר בפלסטיק ובדלקים.
אסם הציבה לעצמה יעד שעד 2025 כל האריזות שלה יהיו ניתנות למיחזור, אבל זה יעד יפה על הנייר. לא תמיד יש איפה למחזר את האריזות בישראל וסמל ה"ניתן למיחזור" הוא הרבה פעמים אות מתה. בנוסף, גם מה שכן ניתן למחזר, לא תמיד מגיע למיחזור משום שצרכנים לא תמיד מפרידים פסולת. בנוסף, לחברה יש מוצרים כמו מנה חמה למשל, שאריזתם מכילה מספר חומרים. במקרה של מנה חמה: כיסוי אלומיניום וקערת פלסטיק. מוצר כזה, שעשוי מיותר מחומר אחד, תמיד קשה יותר למחזור ובאסם מסרו כי השאיפה היא לעבור למוצרים מחומר אחד בלבד.
בכוונת אסם לצמצם למעלה מ-500 טונות אריזות בין 2021 ל-2025. היעד אותו קבעה לעצמה אסם-נסטלה ל-2020: להגיע לאפס הטמנת פסולת כבר הושג, לטענת החברה, בכל מפעליה. בנוסף, במפעל בשדרות ובמפעלי במבה וצבר בקריית גת, אליהם יצטרף ב-2021 מפעל חדש של טבעול - עברו להשתמש בגז טבעי במקום במזוט, מהלך שלטענת אסם מביא לחיסכון של כ-30% בפליטות גזי חממה.
צמצום אריזות גם חוסך לאסם כסף
"אנחנו רוצים להקטין את הצריכה של אריזות", מסביר מאיר אימבר, משנה למנכ"ל תפעול באסם-נסטלה. "העטיפה של הג'לי ותיקה מאוד, בת עשרות שנים. תמיד היה שם צלופן. לפני חצי שנה הורדנו את הצלופן. היה קשה לשכנע את אנשי השיווק לוותר על זה כי הוא נתן נראות מאוד יפה למוצר, אבל הצרכנים היום יותר ויותר חושבים על כדור הארץ, על קיימות, על הסביבה כשהם קונים מוצר".
למה לא הקטנתם את כל שקיות הבמבה?
"לא תמיד יש שם מספיק נפח. חייב להיות נפח בשקית, כדי לצמצם את האריזה. יחד עם זאת, האריזה צריכה לשמור על המוצר מפני שבר ולמנוע חדירת חמצן פנימה. זה לא פשוט להקטין שקיות, יש שינויי הלחמה, כל מוצר כזה זאת עבודה וצריך לעשות את זה בזהירות, זה שילוב בין אריזה מוצר ומכונה. בכל מוצר שזה אפשרי - נצמצם אריזות. יש לנו תוכניות גם בבייגלה וגם בביסלי שכבר קיצרנו בעבר הרחוק אריזות שם".
אחת התלונות של צרכנים על חטיפים ודגני בוקר, היא שהאריזה מלאה באוויר ומטעה לחשוב שהמוצר גדול יותר ממה שהוא בפועל.
"נפח האריזה חייב להיות גדול מנפח המוצר בהגדרה, אחרת היא לא תיסגר כמו שצריך ולא תגן על המוצר כמו שצריך. השאלה היא באמת מה ההפרשים ואנחנו עושים הכל שיהיה כמה שפחות הבדל.
"המטרה שלנו היא להקטין אריזות משום שכשהקטנה של האריזה משמעותית, אפשר להכניס פחות אריזות לקרטון להובלה וכל משאית נושאת פחות קרטונים ואז אני צריך פחות משאיות, שפולטות פחות פחמן דו חמצני, אז אחד משפיע על השני. אנחנו הולכים לכלכלה מעגלית, כולם חושבים היום על שרשרת הערך".
מה לגבי דגני בוקר? גם שם יש המון אוויר.
"אנחנו מייבאים מנסטלה ולא מייצרים פה. גם אצלם זה בתוכניות. גם שם זה יקטן".
זה חוסך לכם כסף בטווח הרחוק?
"כן, אבל לעיתים יש בזה תוספת עלויות מכיוון אחר. לפעמים שינוי אריזה כרוך בהחלפת חומר ובשימוש בחומר יותר יקר. למרות שהטריגר הוא הקטנת כמות הפסולת לא חיסכון, לרוב, זה גם חוסך גם כסף, זה לא הטריגר, אבל זה win-win".
אתם מצהירים על אריזות בנות מחזור. למה לא אריזות ממוחזרות? למשל, יצרניות משקאות מצהירות כיום שהבקבוקים שלהן ממוחזרים למחצה.
"כן, אנחנו רוצים שבקבוק הפלסטיק של ויטמינצ'יק לא יהיה רק בר מחזור, אלא שיהיה עשוי בעצמו מחומר ממוחזר. זה יקרה, אבל זה עולם חדש שמתפתח, אלה תהליכים".
