הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון
(צפו: הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון)
ייבוא ללא מכס לא תמיד הוריד מחירים לצרכן במידה מספקת, שחקנים גדולים זוכים שנה אחר שנה במכסות פטורות ממכס, עשרה ספקי מזון עדיין מחזיקים ב-54% משוק המזון, רשתות השיווק מתחזקות, מותגים כמו קולגייט, ספיד סטיק ורקסונה עדיין יקרים יותר בארץ וייבוא אננס משתי מדינות בלבד מביא לגלגול רווח גדול לכיסי יבואנים ולעלויות גבוהות לצרכן. יש גם הרבה טעויות בדיווח המחירים של הרשתות לאפליקציות השוואות המחירים. כל זאת לאור העובדה שהרשויות לא עושות מספיק כדי להגביר תחרות בשוק ולהוריד מחירים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על ענף המזון שפורסם היום (ג').
נטען שמאז כניסתו לתוקף של החוק לקידום התחרות בענף המזון ב-2014, לא בחנו רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, כל אחת בתחומה, את השפעתו הכוללת של חוק המזון להגברת התחרות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ועל השינויים במחירי המצרכים ולא בחנו דרכים נוספות לקידום מטרות החוק. ב-2020, במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה, פרסמה רשות התחרות שני מחקרים הבוחנים את השפעתו של חוק המזון במספר מצומצם של נושאים מתוך כלל הנושאים שבהם דן החוק.
לפי הדו"ח, יבוא לא תמיד פותר את בעיית יוקר המחיה בישראל: הפחתות מכסים ופתיחת מכסות פטורות ממכס בשנים 2016 - 2020 לרוב לא התגלגלו ברובן לצרכן לעומת התקופה שלפני הפחתת המכסים או פתיחת המכסות. למשל, פתיחת מכסה פטורה ממכס לצימוקים במאי 2018 הביאה לירידה של 2.2% בלבד במחירם. מכסות בשר בקר טרי הביאו לירידה של 1% במחירים בלבד. בענבים לעומת זאת, היבוא הקפיץ את המחירים מעלה בכ-44%. במכסות שונות ללא מכס על פירות נראה שההוזלה ליבואנים לא התגלגלה לצרכן. במשרד הכלכלה טענו מנגד כי מחיר גבינה צהובה ירד ב-11%-14%.
חלק ניכר מהיבואנים המשמעותיים שזכו (שהן למעשה הטבה ליבואנים), הם גם יצרנים מקומיים גדולים, או קמעונאים. השיעור הממוצע של היבואנים שזכו במכסות יותר משלוש פעמים בחמש השנים האחרונות הוא כ-40% מכלל היבואנים. חלק ניכר מהיבואנים המשמעותיים הם גם יצרנים מקומיים גדולים או קמעונאים, וייתכן שהם מייבאים מוצרים במכסות כדי להגדיל את הכמות שהם מוכרים וכפועל יוצא את כוחם בשוק. 23 מתוך 39 היבואנים המשמעותיים (כ-59%) מייבאים 6-2 מוצרים שנפתחו להם מכסות, דבר שעשוי להגדיל את כוחם בשוק.
במקביל, יש בעיות לייבא פירות חדשים לארץ או פירות מוכרים ממדינות חדשות. פרק הזמן לטיפול של משרד החקלאות בבקשת יבוא צמחי, לרבות פרק הזמן להשלמת הליך הערכת הסיכונים, נמשך שנתיים בממוצע, ובחלק ניכר מהמקרים - אף כארבע שנים. יבוא ממספר מצומצם של מדינות עלול לגרום להיעדר תחרות שיוביל להתייקרות הפירות. למשל, מחיר האננס בישראל גבוה פי 6 בממוצע ממחירו בחו"ל. לעומת זאת תמיכה ישירה בענף המדגה בהיקף של 80 מיליון שקל בשנה שהחלה ב-2016 ותימשך עד 2023 הביאה לירידת מחירים של 20% לצרכן.
3 צפייה בגלריה
בעיות בייבוא פירות חדשים לארץ או פירות מוכרים ממדינות חדשות, מה שעלול לגרום לעליית מחירים
(צילום: מוטי קמחי)
מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי רק שתי מדינות אושרו ליבוא אננס (ללא כתר, בגלל מחלות מ.ק) - הרפובליקה הדומיניקנית וקניה. פרק הזמן להחלטה עקרונית בתיק על אישור יבוא הוא יותר מעשר שנים. רוב האננס מגיע מהרפובליקה הדומיניקנית ש-50% מהייצוא שלה הוא לישראל. הסתמכות על מקור אחד עיקרי לייבוא האננס לישראל, הרפובליקה הדומיניקנית, עלולה לייצר גם במדינת המקור הסדרים כובלים שיקשו על יבואנים חדשים לייבא משם.
בשל חיי המדף הקצרים של האננס ללא ה"כתר" לא ניתן להובילו דרך הים, אלא רק באוויר. עובדה זו מעלה את מחירו של הפרי באופן חד מאוד - 176% (לפני מיסים) - לעומת מחירו אצל היצרן המקומי בחו"ל. יתרה מזאת, על סך העלויות מוטל מכס בישראל בשיעור של 4.32 שקל לק"ג אך לא יותר מ-25%.
העלות המשוערת ליבואן של ק"ג אננס בחו"ל היא כ-3.2 שקל; העלות המשוערת של הטיפול נגד כנימות ושל הטסת הפרי לישראל גבוהה לעומת עלות הפרי, כ-5.75 שקלים.
נוסף על כך, המדינה הטילה מכס של 4.32 שקל לק"ג אך לא יותר מ-25% על המחיר המלא, הכולל הובלה אווירית. מכאן, הרווח של היבואנים והמשווקים של הפרי עומד על כ-29-17 שקל ליחידה.
במקביל, ההליך לייבוא מזון רגיש הוא ממושך ויקר. הליך הפיקוח של שירות המזון הארצי במשרד הבריאות על יבוא מזון רגיש מסורבל וארוך. עלויות הנטל הרגולטורי אף זינקו בעקבות "רפורמת הקורנפלקס" בכ-55 אלף שקל לשנה ליבואן בינוני. כמו כן, תהליך היבוא של מזון רגיש התארך - 60 עד 90 ימים. לפני הרפורמה נמשך הליך הפיקוח 45 - 55 ימים ולאחריה - 115 עד 125 ימים. הרפורמה הקלה על הליך יבוא של מזון לא רגיש והזניקה את העלות של יבוא מזון רגיש.
הספקים והרשתות הגדולים מתחזקים
בדו"ח יש התמקדות בהתחזקות הספקים הגדולים והרשתות הגדולות. מתוך עשרת ספקי המזון ששולטים בשוק (חלקם הוכרזו כבעלי מונופול בכמה קטגוריות בענף המזון) - לארבעה יש נוכחות שוק משמעותית (מעל 10% כל אחד) בכמה קטגוריות בענף המזון (כמו בשר, חלב ודגים). כשמאז 1988, לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופולין בשוק המזון. בשנה זאת הוכרזו עשרה ספקים כמונופול בין היתר, תנובה במוצרי חלב, שטראוס במעדנים והחברה המרכזית למשקאות בקולה.
ב-2019 היו בישראל 810 חנויות סופרמרקט גדולות, מתוכן 194 חנויות גדולות בעלות שיעור מחושב של יותר מ-30%, ומתוכן 53 בעלות שיעור מחושב מעל 50%. רשות התחרות לא בחנה את השפעתו של החוק על הריכוזיות הגיאוגרפית ועל מחירי המצרכים באזורים אלו. רשות התחרות לא עשתה שימוש בכלים שהעניק לה המחוקק בעניין קמעונאי גדול שיש לו באותו אזור ביקוש לפחות שלוש חנויות והוא בעל שיעור מחושב העולה על 50%.
נכתב כי, "באזורים שבהם יש ריכוזיות גיאוגרפית, על הרשות להמשיך ולבחון צעדים נוספים להקטנתה כדי לקדם את התחרות ולהוריד את יוקר המחיה".
בנוסף, מבדיקות שנעשו בשידורי המחירים של הרשתות לאפליקציות המחירים, במסגרת חובת שקיפות המחירים, עולה כי יש טעויות רבות בין המחיר באפליקציה (לרוב נמוך) לבין המחיר בשטח (לרוב גבוה). "על הרשות להגנת הצרכן לוודא את אמינות הנתונים המתפרסמים בקובצי המחירים, בין השאר באמצעות קביעת בדיקות בקרה שעל הקמעונאים לבצע באופן ממוחשב לפני פרסום הקבצים. כמו כן, עליה לשקול לקיים מפגשים יזומים בין הקמעונאים לאפליקטורים כדי לצמצם את היקף השגיאות בקובצי המחירים וכדי לשפר את השימוש בהצגתם. זאת ועוד, עליה להגדיר כללים ברורים לטיפול בתלונות של צרכנים ושל האפליקטורים ולשקול הקמת מנגנון יעיל לטיפול בה".
על רשות התחרות להמשיך לפעול לקידום יבוא מקביל, לבחון חלופות ולגבש אמצעים מתאימים לפעולה מול היבואנים הישירים לצורך מניעת פגיעה בתחרות ומתן הוראות ליבואנים ישירים, ובכלל זה למפות ענפים עם חסמי כניסה משמעותיים למותגים חדשים או ליבוא מקביל וענפים המאופיינים בנאמנות צרכנית גבוהה למותג מסוים ולבחון את הדרכים להפחתת החסמים ליבוא מקביל, תוך התמקדות בענפים שבהם מחיר המוצר גבוה בשיעור ניכר מהמחיר בחו"ל.
על משרדי הכלכלה והאוצר לבדוק מפעם לפעם שהפעולות שעשו לצורך הורדת יוקר המחיה משיגות את מטרתן, ולבחון דרכים שבאמצעותן תתגלגל הפחתת המכסים לצרכנים.
מאז המחאה החברתית ב-2011 וכניסתו לתוקף של חוק המזון במלואו ב-2015 הפערים בכוח הקניה של מוצרי המזון בישראל לא הצטמצמו במספר קטגוריות אלא אף גדלו לעומת מדינות ה-OECD .
נתח השוק של חמשת ספקי המזון הגדולים ירד מ-42.6% ל-38.6%. הרווח הנקי של 10 מזון פרטיות גדולות עלה מאז המחאה החברתית ב-23%. יש מוצרים שהריכוזיות בהם גדולה במיוחד כמו אשל ורטבי עגבניות (אם כי אין רווחיות רבה באשל וברטבי ורסקי עגבניות נכנסה תחרות מחו"ל).
"התאחדות התעשיינים, ציינה בתגובתה כי תעשיית המזון היצרנית הצליחה להפחית מחירים של מוצרי המזון ולשמור על שיעורי רווח גולמי זהים. שיעורי הרווח הנקי לפני מס גדלו הודות לתהליכי התייעלות שבעקבותיהם, בין היתר, חל גידול מצטבר של כ-23% בפריון העבודה בענף המזון. עוד צוין בתגובת ההתאחדות כי מהדוח של ממ"מ משנת 2018 עולה כי שיעור הרווח הגולמי מהמכירות של יצרני המזון נותר זהה בעשור האחרון - 38% בשנת 2007 ובשנת 2017.
מאז 2012, לא ערכה הרשות בחינה אם ספקים גדולים שרכשו יצרני מזון קטנים הפחיתו את התחרותיות בענף המזון.
לאור הקביעה של רשות התחרות שמקטע הספקים בתחום המזון הוא מקטע ריכוזי ועיקר המיקוד של הרשות מתמקדת בו, משרד מבקר המדינה ממליץ כי רשות התחרות תבחן את הריכוזיות במקטע זה ואת השפעתה על התחרותיות ועל יוקר המחיה ותציע לממשלה דרכים להתמודד עם ריכוזיות זו.
מבקר המדינה ניתח את הדו"חות הכספיים של שישה קמעונאי המזון הנסחרים בבורסה לשנים 2012 - 2019. הניתוח כלל את בדיקת שיעורי הרווח הגולמי והרווח התפעולי לעומת המכירות .
בדו"ח נכתב כי, "מהנתונים עלה כי שיעורי הרווחיות גדלו בתקופה זו. כך, שיעור הרווח הגולמי מההכנסות בשנים 2012 - 2014 היה בממוצע כ-24%; לרמי לוי רווח גולמי בשיעור של כ-21%, לויקטורי כ-23% ולשופרסל כ-24%. נכון לשנים 2015 - 2019 עלה שיעור הרווח הגולמי והיה בממוצע כ- 25%; לרמי לוי רווח גולמי בשיעור של כ-23%, לויקטורי כ-27% ולשופרסל כ-26%. הרשתות הבולטות בשיעור הרווחיות הגולמית הגבוהה הן טיב טעם שממוצע שיעור הרווחיות הגולמית שלה הוא כ-30% ופרשמרקט עם שיעור ממוצע של כ-32.5%.
"עוד עלה מניתוח הדו"חות הכספיים כי שיעור הרווח התפעולי בשנים 2012 - 2014 היה בממוצע כ-1.74%. בשנים 2015 - 2019 עלה ממוצע שיעור הרווח התפעולי ועמד על כ-3%; פרשמרקט בולטת בשיעור רווח תפעולי ממוצע של כ-8%.
"שיעורו הממוצע של הרווח הגולמי גדל בכ-8.5% , ושיעורו הממוצע של הרווח התפעולי גדל בכ-90% בשנים 2015 - 2019.. חלק מהקמעונאים מוכרים אונליין והרשויות לא ערכו די מחקרים בנושא לבדיקת מסחר הוגן בתחום: האם זה מהווה תחליף לראוי לקנייה בחנות? האם יש שליטה גדולה מדי של שופרסל בתחום?
יש גם התייחסות בדו"ח לתקופת הקורונה אז מכירות כל החברות היו בנסיקה. נרשמה עלייה בולטת במכירת מוצרי חלב ותחליפיו (11.6%), מוצרים לניקוי הבית (23.9%), שמנים (18.6%), עזרי בישול ואפיה (26.8%), שימורים (13%) ועוד. גם אצל ספקי המזון נרשמה עלייה במכירות בחודשים אלו. למשל, חברת תנובה הגדילה את מכירותיה ב-8.9%, שטראוס ב-9.7%, ואסם ב-8.7% .
כלל הרשתות הגדילו את מכירותיהן בשיעורים הנעים בין כ-4% לכ-54%, ובממוצע כ-14%.
התאחדות התעשיינים מסרה למשרד מבקר המדינה כי בממוצע של שנת 2020 מחירי המזון לא עלו, בניגוד לעלייה של כ-3.4% במדינות ה-OECD ו-2.7% במדינות האיחוד האירופי.
רשות התחרות מסרה בתשובתה כי היא עקבה אחרי מחירי המוצרים בקרב קמעונאי מזון בתקופת הקורונה ובפרט סביב הסגר הראשון (פסח 2020) והשני (חגי תשרי 2020). לדבריה, הממצא המרכזי של הבדיקה היה שרמת המחירים בסל נרחב למדי של מוצרים נותרה ללא שינוי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
לטענת רשות התחרות, השבועות היחידים בהם המחירים ב-2020 היו גבוהים באופן מובהק מאלה של 2019 היו השבועיים שלפני פסח 2020, ובהם קמעונאי המזון שמרו על אותה רמת מחירים ולא מימשו את אסטרטגיית התמחור שבה הם משתמשים בדרך כלל בשבועות שלפני פסח ובמסגרתה הם מורידים את רמת המחירים בשיעור ממוצע של כ–5%. עוד ציינה הרשות כי היעדר שינוי זה במחירים לא מאפשר לקבוע שתקופת הקורונה הייתה מאופיינת בעלייה ברווחיות הגולמית בקרב קמעונאי המזון.
משרד המבקר מדגיש כי, "לצד ההמלצות לגופים המבוקרים, ראוי לציין כי חוקים ותקנות אינם יכולים להגן על הצרכנים באופן מלא. משרד הכלכלה זיהה שתפקיד מרכזי בהגברת התחרות והוזלת המחירים מצוי בידי ציבור הצרכנים, וראוי שהמשרד יגביר את פעילותו להגברת מודעותו הצרכנית של הציבור שתתרום לעידוד ביצוע השוואות בין מחירים, בחינת מידע הקיים על אודות החלופות השונות, התאגדויות לרכישות משותפות וכיו"ב. בהקשר זה חשוב לציין את התפקיד החשוב של מערכות החינוך בהקניית חינוך פיננסי וחינוך לצרכנות נבונה לדור העתיד".
