הריבית במשק לא תעלה בעת הקרובה. כך ניתן היה להבין מדבריו של נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, שאמר כי אינו מודאג מהעלייה באינפלציה, שהגיעה רק בחמישה החודשים הראשונים של השנה ל-1.5%. הנגיד אמר היום (רביעי) בהופעתו הראשונה בוועדת הכספים בהרכבה החדש בכנסת, כי "האינפלציה בישראל נמוכה לעומת מדינות מפותחות ורוב מרכיביה זמניים".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הנגיד שהציג לחברי הכנסת מצגת עם תוכניות בנק ישראל, ציין כי "החזרה לשיעורי אבטלה שקדמו למשבר תארך זמן", והבהיר כי לדעת בנק ישראל יש כבר נתונים מעודדים ביחס למצב העסקים הקטנים והזעירים לאחר שיא משבר הקורונה. "יהיו בעלי חדלות פירעון, אולם לא בצורה שחששנו ממנה במהלך כל תקופת הקורונה", אמר הפרופ' ירון.
הנגיד הציג לחברי הכנסת מתווה דחיית הלוואות ביתרה של יותר מ-180 מיליארד שקל בתקופת הקורונה, כאשר 90% כבר חזרו לשלם את החזרי ההלוואות. הנגיד פנה אל חברי הוועדה וביקש מהם לא לאשר את העלאת הגירעון המבני בתקציב המדינה.
הנגיד זומן לוועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ אלכס קושניר, במסגרת פגישותיה עם בכירי האוצר ובנק ישראל לקראת גיבוש תקציב המדינה וחוק ההסדרים החדשים. הנגיד ציין בפני חברי הוועדה כי "ישראל נכנסה לאירוע הקורונה הזה במצב טוב. בשנים האחרונות ישראל צמחה, האבטלה הייתה מאוד נמוכה, תעסוקה שהלכה והתגברה, יחס החוב תוצר ירד במהלך השנים, ירדנו לכיוון ה-60%. במשבר בישראל היו סגרים יותר אקטיביים ממדינות אחרות. בזמן הסגרים נרשמה ירידה בהוצאות בכרטיסי האשראי, אך מיד לאחר הסגר הייתה קפיצה כלפי מעלה. הסגר השלישי, מבחינת חוקי הסגר, היה הדוק יותר מהראשון. יחד עם זאת רואים את ההסתגלות של המשק לפעילות, כאשר אנשים חזרו להשתמש בכרטיסי אשראי".
עם זאת ציין הנגיד, כי "לאחר שנים של צמיחה אנחנו עם 2.5 ירידה בתוצר. זו התכווצות כואבת אבל על רקע הקורונה ובראייה לאומית, אנחנו עדיין בשיעור צמיחה שהתכווץ מעט בהשוואה בינ"ל. יצוא השירותים בישראל המשיך לצמוח, וזה הביא לפגיעה הנמוכה יחסית בתוצר. לצד כך יש כמובן ענפים שנפגעו משמעותית".
המצב הבעייתי ביותר לדברי הנגיד הוא תחום האבטלה: "השאלה שעומדת לפתחנו, והיא נוגעת גם להכשרות, היא כמה נתון האבטלה יתייצב לעומת האבטלה הנמוכה שהתחלנו איתה לפני המשבר - 3.2%. זו שאלה קריטית. בינתיים אנחנו רואים ירידה, אבל בקצה זה מעט סטטי. השאלה אם הגרף יתיישר או ימשיך לרדת. ההערכה שלנו היא שזה ירד עוד, בעקבות תום החל"ת, אבל זה לא יהיה ב'זבנג וגמרנו'. יהיו כל מיני הכשרות והתאמות שאנשים יעשו במסגרת שינוי מקום עבודה וזה ייקח זמן".
ירון הסביר כי הפגיעה הגדולה ביותר בתחום התעסוקה במשבר הייתה בבעלי העבודה עם הפריון הנמוך ביותר, וציין כי נושא ההכשרות "יותר ויותר קריטי עבור אלה שבגילאים מתקדמים, כי היכולת שלהם לחזור לתעסוקה קשה יותר. החזרה תיקח עוד תקופה מסויימת, למרות הצמיחה. בחלק מהמקומות הפירמות גם יידעו להתייעל כדי ששיעור התעסוקה יחזור ויעלה".
עוד אמר הנגיד: "חששתי מאוד בימי המשבר ממה שקורה בעסקים הקטנים. בניגוד לחששות אנחנו רואים את שיעור העסקים שצמצמו את מצבת העובדים במעל 80%, ביחס לחודש המקביל לפני שנתיים - ולשמחתי ככל שהמספר חוזר לעצמו לתקופה שלפני הקורונה, זה מראה שהבעיה לא אקוטית. יהיו בעלי חדלות פירעון, אבל לא בצורה שחששנו ממנה במהלך כל תקופת הקורונה".
ירון הצביע על שני פרמטרים שהיוו שינוי משמעותי במשבר הקורונה לעומת משבר הדוט-קום והמשבר הפיננסי ב-2008: האחד הוא שבשני המשברים הקודמים לא היה סיוע משמעותי, בניגוד למשבר הקורונה, בה היה שינוי תקציבי משמעותי, ועניין הוסף הוא השינוי הדרמטי בשיעורי האבטלה.
"ההתכווצות בישראל הייתה יחסית מתונה, תוך סיוע שהוא לא חריג. לעניין סך הגירעון אנחנו בצד הגבוה בין מדינות ה-OECD, מהסיבה שהתחלנו עם גירעון מבני גדול של ארבע ויותר אחוזים. הגירעון המבני הוא הדבר שיעמוד לפתחכם כשהתקציב יגיע", ציין ירון והוסיף בהמשך "הקפיצה בגירעון בקורונה פחות מטרידה אותי, היא תרד ברגע שתשלומי קופסאות הקורונה ייפסקו. אני מסתכל על השנים שקדמו לקורונה, שבמהלכן הגרעון המבני במשק גדל".
ירון העריך שהפער ייסגר בסוף 2022. "לכן נמליץ לא להעלות מיסים ב-21-22 ולאפשר למשק לצמוח, אך גם לא להעלות את הגירעון המבני", אמר והמליץ להאיץ את המשק באמצעות רפורמות.
הנגיד התייחס לעלייה המתחדשת במחירי הדיור וגם הציג פיתרון לבעיה: "ברור שחלה עלייה, למרות הפריים, הבעיה היא תת ביצוע בהיצע. מה שצריך זה היצע היצע היצע, הג'וב של הממשלה זה להגדיל היצע. תהליך התכנון, תהליך ההפשרות, אנחנו צריכים להגביר את התהליכים האלה, ובשלב היותר רחוק לעשות שינוי בקונספט. יש לערים תמריץ שלילי, הם רוצים משרדים, לא מגורים. יש רשויות שמאפשרים להם לבנות ויש להן יכולת והן לא רוצות, יש לשנות את תמהיל ההכנסה מתושב", עוד קרא הנגיד במסגרת זו גם להגדלת הגבייה הממשלתית מעסקים, להסבת שטחי תעסוקה למגורים, ייעול הוותמ"ל ואימוץ טכנולוגיות חדשניות בבנייה". לצד כך הציג ירון כי בהסתכלות ארוכת טווח הפער ממדינות ה-OECD בתחום זה מצטמצם.
ירון התייחס גם לחידוש העלייה באינפלציה: "ישראל מצויה בעשירון התחתון של האינפלציה במדינות ה-OECD, אנחנו בעלייה אבל עדיין באינפלציה נמוכה לעומת מדינות מפותחות אחרות. אין חשש לאיזו התפרצות אינפלציונית, אנחנו מעריכים שאנחנו מייבאים אינפלציה, השאלה כמה מזה זמני וכמה קבוע, אנחנו מאמינים שהרוב זמני, ככל שהדבר ימשך לאורך זמן, הלחצים עלולים להפוך לארוכי טווח, אבל עדיין ההערכה שאין פה התפרצות אינפלציונית".
