החל ממחר בשעה 14:00 יוכרז סגר כללי, כשהיחידים שיורשו לכאורה לעבוד במהלכו הם העובדים שמוגדרים חיוניים. אך נכון לשעה זו ישנו בלבול מאחר שרבים לא יודעים אם הם עובדים במקום הנחשב חיוני.
כך למשל, האם בעל מוסך או עובד בחנות לתיקון טלפונים סלולריים הוא חיוני? לא ברור עדיין, שכן הממשלה טרם אישרה סופית את רשימת מקומות העבודה החיוניים לסגר השני. ההכרעה בעניין צפויה להיות ככל הנראה בכנסת. כך או כך, בצהרים שינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את דעתו והחליט להחריג את ענף הבנייה, כמו בסגר הראשון, ולהכלילו בענפים החיוניים. זאת לאחר שעד הצהרים הוצע שהפעם ענף הבנייה לא יוכר כחיוני.
מניתוח שעשה עבור ynet ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מקרוב לכלכלה מדינית והיועץ הכלכלי של לה"ב, עולה כי בסך הכל יש בישראל 1.569 מיליון עובדים המוגדרים חיוניים. מתוכם, 260 אלף עובדים חיוניים בשירותי הבריאות והרווחה,221 אלף עובדים חיוניים בענף המסחר,201 אלף עובדים חיוניים בענף התעשייה, הכרייה וחציבה ו-200 אלף עובדים חיוניים בענף הבינוי.
ניסינו לעשות קצת סדר בבלגן ולהבהיר את כל הקשור במקום עבודה ובתפקיד המוגדרים כחיוניים.
מה הם מקומות עבודה חיוניים?
מפעל חיוני הוא מקום עבודה שמוכרז על-ידי משרדי הממשלה, בהתאם לנסיבות (מלחמה, מגיפה, אסון טבע) כחיוני. מקומות העבודה האלה מקבלים הסמכה לחיוניות באישור משרד הכלכלה.
מהם הקריטריונים?
לרוב העניין הקובע הוא תרומת מקום העבודה לצורכי הביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים לאוכלוסייה. קביעתו של מקום עבודה כחיוני היא חלק מההיערכות השוטפת לשעת חירום.
כמה מקומות עבודה מוגדרים כחיוניים?
מדובר באלפי מקומות עבודה. במפעלים מועסקים כ-12% מכוח העבודה במשק וכמו כן יש עוד כחצי מיליון עובדי מדינה ובגופים חיוניים.
איך העובד יידע אם המפעל שבו הוא מועסק חיוני?
עובד המועסק במפעל חיוני צפוי לקבל על כך הודעה ממעסיקו. בשעת חירום ניתן למפעל חיוני צו גיוס קיבוצי, המחייב את עובדי המפעל להתייצב לעבודה, כאשר גילם הוא מעל 16 שנה ועד לגיל פרישה, שהוא נכון להיום 67 שנים לגברים, 62 שנים לנשים.
האם חלה חובה על העובד להתייצב במקום העבודה החיוני?
כן. עובד במפעל חיוני חייב להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינו זכאי לקחת חופשה בתקופה זו. בין העובד למעסיק מתקיימים יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מכך. עם זאת, לא יחולו הוראותיהם של חלק מדיני העבודה, ובהם חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. אחת התוצאות הנובעות מכך: בשעת חירום מותר להעסיק עובדים במפעל חיוני גם בשבת ובחג, ומוסרת ההגבלה על מספר השעות הנוספות שהעובד נדרש לעבוד.
ואם העובד חולה?
ברור שעובד חולה לא חייב להתייצב בעבודה, אך עליו להצטייד באישור רפואי מתאים. החובה להתייצב לעבודה במפעל חיוני אינה חלה על אישה הרה או בשנה שלאחר לידה.
אלו מקומות עבודה מוגדרים כחיוניים במשבר הקורונה?
על המקומות שיוגדרו חיוניים נמנים כל חנויות המזון, מרכולים, מפעלי תעשיית המזון, בתי חולים ורשתות הפארם ובתי המרקחת, חברות חשמל, דלק, גז ומים, מוסדות רווחה ושירותים תומכים קיומיים (ער"ן למשל), שירותי תחבורה במתכונת שתיקבע, נמלי ים ואוויר (עדיין לא ברור מה תהיה ההחלטה לגבי נתב"ג), התעשיות הביטחוניות וברגע האחרון גם ענף הבנייה.
מה על עובדי המדינה?
ברור שכל העובדים בתחום הביטחון, הרפואה וחילוץ נפגעים הם חיוניים: שוטרים, כבאים, כל שירותי העזרה הראשונה וכדומה. משרד הפנים יגדיר עובדים שייחשבו חיוניים ברשויות המקומיות ובעיקר שירותי האבטחה, התברואה, הרווחה (עובדים סוציאליים, פסיכולוגים), מהנדס העיר, המחלקה הווטרינרית ועוד.
אלו עוד ענפים מוכרזים כחיוניים?
מפעלי תעשייה והייטק שיוכרזו כחיוניים, ובהם: התוכנה, חברות הסלולר, ספקי אינטרנט ותשתיות לוויין, דואר, טלוויזיה, רדיו, עיתונים ואתרי חדשות באינטרנט. כמו כן, הבנקים יעבדו בהיקף מצומצם שעליו יורה בנק ישראל. בנוסף, חברות האשראי, בתי השקעות, כל ענף החקלאות, כולל מחלבות, משחטות ובתי אריזה.
האם יהיה תשלום מיוחד לעובדים החיוניים?
השכר ישולם כבימים רגילים. כמובן שמי שחייב לעבוד בערבי חג ובחג (כיפור, סוכות) ובערבי שבת ובשבתות, יקבלו את תוספת השכר הקבועה בחוק.
