אם לא תהיה החמרה בתחלואת הקורונה בישראל וההתאוששות של המשק תהיה מהירה, מעריכים במשרד האוצר כי בסוף שנת 2021 יהיו בישראל כ-260 אלף מובטלים, שהם 6.5% אבטלה, לעומת כ-745 אלף מובטלים כיום.
בתרחיש שלילי, של התאוששות איטית יותר במשק ואי-יצירת די מקומות עבודה - האבטלה תגיע ל-9.5%, שהם כמעט כ-380 אלף מובטלים בסוף השנה. כך צופים במשרד האוצר, במסמך ארוך ומנומק של "תוכנית התקציב הרב-שנתית לשנים 2022 עד 2024" שהוכן במשרד בשבועות האחרונים ופורסם היום (שני).
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתדרוך שקיימו ראשי משרד האוצר, תקציב הוצאות הממשלה לא כולל כעת שום מענקים או כספים נוספים שישולמו לאחר חודש יוני בשל משבר הקורונה. כך למשל, לא נכלל בתחשיב ההוצאות והגירעון חצי מיליארד שקל של החזרת עובדים למקומות עבודתם בצמוד למענקים, צעד שעשוי להיות מאושר עוד השבוע.
בתרחיש של התאוששות מהירה מהמשבר, צפויה בישראל השנה צמיחה חיובית בשיעור של 4.9%, לעומת צמיחה שלילית של 2.4% בשנת 2020. בתרחיש של המשך התחלואה והתאוששות איטית הצמיחה תסתכם רק ב-2.8%.
מהמסמך המפורט עולה כי בשל משבר הקורונה, נוצר חוסר בתקציב של 40 מיליארד שקל, שיחייב כנראה בשנה הבאה קיצוצים בתקציב והעלאות מיסים, אולם כמובן שההחלטה קשורה במה שתקבע הממשלה באשר לשיעור החוב לעומת התוצר שישראל תרצה להגיע אליו. בשנת 2020 עלה החוב קרוב ל-80%, כאשר ערב הקורונה הוא עמד סביב 60% מהתוצר, שיעור מהטובים בעולם.
מהמסמך עולה כי השנה התקציב הזמני יהיה כפי שנקבע - כ-419 מיליארד שקל, אך יעלה עם אישורו על ידי הממשלה החדשה ל-426 מיליארד שקל. בשנת 2022 יגיע התקציב ל-438.4 מיליארד שקל, ב-2023 ל-451 מיליארד שקל וב-2024 ל-462.3 מיליארד שקל.
הגירעון השנה יגיע על פי תחזית משרד האוצר לשיעור של 8.8% וצפוי לרדת בשנת 2022 ל-4.3%, ב-2023 ל-3.4% וב-2024 ל-2.8%.
במשרד האוצר הדגישו, כי ישראל מצויה אומנם בגירעון בתקציב במקום לא טוב יחסית לעולם, אולם בשני תחומים מצבה של ישראל מצוין: בשיעור הצמיחה ב-2020 ישראל היא החמישית בעולם עם צמיחה שלילית של 2.4%, אחרי סין (רק היא עם צמיחה חיובית של כ-2%), קוריאה, נורבגיה וליטא.
גם ביצוא ישראל מצויה במקום מצוין - שלישית עם שיעור עליה ביצוא ב-2020 של 0.6% ולפניה רק אירלנד (4.5% עליה) ולוקסמבורג. בכל שאר מדינות העולם נרשמה ירידה ביצוא בשנה החולפת.
בתחום האינפלציה צופה משרד האוצר כי לאחר השיעור השלילי ב-2020 של 0.6%-, בשנת 2021 תהיה אינפלציה חיובית של 0.5%, ב-2022 אינפלציה של 1.3%, ב-2023 היא תגיע ל-1.4% וב-2024 ל-1.5%, יותר קרוב לאמצע טווח יעד האינפלציה הקבוע בישראל העומד על 1% עד 3%.
השכר הממוצע שזינק בשנת 2020 בשל הפיטורים והחופשות ללא תשלום של בעלי שכר נמוך ל-11,166 שקל, יירד בשנת 2021 ל-10,832 עד 10,915 שקל תלוי בהיקף התחלואה.
גביית המיסים תסתכם השנה בתרחיש האופטימי ב-330.9 מיליארד שקל ובתרחיש של החמרה בבריאות ב-322.4 מיליארד שקל.
משר האוצר, ישראל כץ, נמסר בתגובה לפרסום הנתונים: "הנתונים מצביעים על מגמה אופטימית של פגיעה נמוכה יחסית לעולם שתסייע בהתאוששות המשק. כעת האתגרים הניצבים בפנינו יהיו התמודדות עם המשבר בשוק העבודה ושיפור נתוני האבטלה באמצעות המשך עידוד המובטלים לחזרה לעבודה באמצעות תמריצים, הכשרות מקצועיות, מתן סיוע למעסיקים וביצוע רפורמות תחרותיות והשקעות לצמיחת המשק".