צפו: דו"ח מבקר המדינה על פרויקט תבל
(באדיבות משרד מבקר המדינה)
אם מישהו תוהה בימים אלה מדוע לעתים הממשלה מתקשה בהעברת כספים לאזרחים במהירות וביעילות, הנה תשובה אפשרית. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מציין בדו"ח מיוחד שפורסם היום (ב') העוסק בשדרוג מערך המחשוב במוסד לביטוח לאומי, כי חלק ממערכות המידע בארגון מיושנות ונמצאות בשימוש 30 שנה ויותר. כך למשל, גילן של מערכות המידע התומכות בענפי גמלאות עיקריים, זקנה ושארים ונכות כללית, הוא 47 ו-34 שנים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מבקר המדינה בדק את פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב בביטוח הלאומי, שהוא מפרויקטי המחשוב הגדולים, המורכבים והיקרים שנעשו במגזר הציבורי בשנים האחרונות. הפרויקט נועד לשפר את השירות לציבור באמצעות יישום של תשתית נתונים מרכזית שתספק מבט כולל על כל מבוטח, תוך התמקדות במיצוי זכויותיו. הביקורת התבצעה בחודשים פברואר עד נובמבר 2019.
הפרויקט החל בשנת 2010 ונועד להימשך עד 2020. במשך השנים התעוררו קשיים לא מעטים בניהול הפרויקט וחלו בו עיכובים רבים.
במסגרת ביקורת המבקר, נבדקו בעיקר ניהול התכולות של הפרויקט, תקציבו ותוכנית העבודה שלו, לרבות תיקון הליקויים שמבקר המדינה הקודם יוסף שפירא, התריע בעניינם בדו"ח המבקר מ-2015. כמו כן נבדקו היבטי אבטחת המידע בפרויקט והקשר המקצועי עם רשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה.
המבקר מציין, כי הביטוח הלאומי יישם כמה מערכות חשובות ומתקדמות במסגרת הפרויקט, אולם מדובר רק בחלק קטן מהמערכות שתוכננו במקור ב-2009: מ-31 מערכות בתחום הליבה יושמו בחלוף עשר שנים מתחילת הפרויקט רק חמש מערכות, ואף זאת באופן חלקי בהשוואה לתכנון.
חרף הביצוע החלקי של התכולות, התקציב שנוצל בעת סיום הביקורת היה דווקא גבוה בכ-58% מהתקציב המתוכנן המקורי. נוצלו כ-755 מיליון שקל, ואילו התקציב המקורי שאושר לפרויקט ב-2009 עמד על 477 מיליון שקל.
בעקבות משבר שאליו נקלע הפרויקט ב-2017, בחן הביטוח הלאומי מחדש את מצבו והתווה תוכנית המשך עד סוף 2019, שכללה תכולות מצומצמות ביחס לתכנון המקורי.
בביקורת נמצא כי ב-2019 חל עיכוב של ממש בפעילות המתוכננת בשל תקלות רבות, וזאת לאחר שכבר נוצל רוב התקציב שאושר לה. עוד נמצא, כי תקציב הפרויקט לא כלל את כל העלויות הישירות המשויכות לפרויקט, כגון כוח אדם ישיר והתקשרות עם יועצים.
עלויות אלה הסתכמו בכ-50 מיליון שקל בשנים 2010 - 2019 - כ-7% מהעלות הכוללת של הפרויקט. בביקורת עולה כי במחצית הראשונה של 2019 התקדם הביטוח הלאומי ביישום הפרויקט בלא שהושגה הסכמה בין הגורמים המעורבים בו בנוגע לקיומה של תוכנית עבודה שנתית מפורטת. "בכך היה כדי לפגוע בביצוע הפיקוח התקציבי על הפרויקט כנדרש".
בנוסף, במסגרת הליך סקר סיכונים שביצע הביטוח הלאומי לכל מערכות המידע בארגון מופו חלק מסיכוני התקשוב ואבטחת המידע, ולא נאמדו הסבירות והנזקים לכל סיכון, אף שחלק מהמערכות מכילות מידע רגיש. כמו כן, הביטוח הלאומי ביצע בדיקות חוסן לאחת ממערכות תבל יותר משנה לאחר שהמערכת כבר עלתה לאוויר.
עם זאת, המבקר מציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה במעורבותה של ההנהלה הבכירה של הביטוח הלאומי בפרויקט. מי שמעיין בדו"ח, יכול להתרשם, כי בכל מקרה, מערכות מחשוב בנות 47 שנה ראויות כנראה יותר להיות מוצג במוזיאון מאשר לשמש את המוסד הסוציאלי הגדול במדינת ישראל.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "דו"ח הביקורת מעיד על השיפור הניהולי שחל בשנים האחרונות בכל הנוגע למערך קבלת ההחלטות, הפיקוח והבקרה התקציבית הנוגעים לפרויקט תבל. בשנה האחרונה נדבך נוסף של המערכת הוטמע בכ-50% מסניפי הביטוח הלאומי כשכעת הוא מוטמע ביתר הסניפים. הנהלת הביטוח הלאומי התייחסה בכובד ראש להערות דו"ח המבקר בנוגע להתנהלות המערכת בעניין תבל מאז שנת 2009. במסגרת זו, הופקו לקחים, הוסקו מסקנות והתקבלו החלטות שימנעו הישנותם של כשלים אלה בעתיד".
