כפי שפורסם לראשונה בכלכליסט, בעקבות משבר הקורונה, רשות המיסים תאריך את תקופת מכירת הדירה הישנה של משפרי הדיור בחצי שנה והיא תעמוד על שנתיים. מדובר בחבל הצלה עבור אלפי ישראלים שרכשו דירה שנייה ולא מצליחים למכור את דירתם הישנה, נוכח הירידה החדה בהיקף העסקאות בשוק בחודשים האחרונים.
בשנת 2016, על רקע ניסיונותיו של שר האוצר משה כחלון להציף את השוק בדירות, אישרה ועדת הכספים הוראת שעה עד סוף שנת 2021, שצמצמה את תקופת המכירה של דירה ישנה משנתיים לשנה וחצי בלבד. במקביל, ברכישת דירה חדשה "על הנייר", כאשר מועד קבלת המפתח עומד על שנה וחצי לפחות, ניתנה לקונים ארכה של שנה מיום קבלת החזקה על הדירה החדשה עד מכירת הדירה הקודמת.
במסגרת דיון בנושא שנערך היום (ב') בוועדת הכספים, מסתמן כי מי שהתקופה של 18 חודשים לצורך מכירת דירתו הישנה לצורך קבלת ההטבה במס רכישה ובמס שבח (פטור) נגמרה בין מרץ לספטמבר 2020, יקבל דחייה של חצי שנה (180 יום) למכירת דירתו. כך, למשל, מי ש-18 החודשים הסתיימו עבורו בתחילת אפריל, יוכל למכור את דירתו "הישנה" עד לסוף חודש ספטמבר, ועדיין ליהנות ממדרגות מס של דירה יחידה בגין הדירה החדשה שרכש ופטור ממס שבח בגין הדירה אותה הוא מחויב למכור (בתנאי שימכור אותה עד לתום חודש ספטמבר).
יו"ר ועדת הכספים משה גפני דחה את ההצבעה על החוק, כדי לאפשר גיבוש סופי של החוק הדוחה את המועדים.
אי מכירת הדירה הישנה בתקופה האמורה גורר מס רכישה כבד במיוחד על רוכש הדירה. כל עוד מדובר בדירת מגורים יחידה, המס על רכישתה עומד על 0% עד מחיר של 1.744 מיליון שקל, 3.5% מסכום של 1.744 מיליון שקל עד 2 מיליון שקל, 5% מסכום של שני מיליון שקל עד 5.338 מיליון שקל, 8% עד שווי של 17.8 מיליון שקל ו-10% משם ואילך.
מנגד, אם ברשות הקונה דירה נוספת - בין אם מדובר בדירה להשקעה ובין אם מדובר בקונה שלא הצליח להיפטר מהדירה הישנה במועד שנקבע בחוק - המס מזנק ל-8% כבר מהשקל הראשון ול-10% מעל סכום של 5.34 מיליון שקל.
כך לדוגמה על רכישת דירה במחיר של שני מיליון שקל ישלם בעל דירה יחידה (או משפר דיור שמכר את דירתו בתוך שנה וחצי) מס של 8,942 שקל בלבד, פחות מ-0.5%. מנגד, מי שזו אינה דירתו היחידה ישלם מס רכישה של 160 אלף שקל (8%).
לאחרונה פרסם משרד האוצר כי מספר "חודשי המדף" של הדירות הנמכרות על ידי משפרי הדיור, שהקדימו לרכוש דירה טרם שמכרו את דירתם הקודמת, נותר בחודש אפריל על רמה גבוהה של 21 חודשים, בדומה לחודש הקודם ופרק זמן הארוך בחמישה חודשים בהשוואה לאפריל אשתקד. באוצר ציינו כי "עצם העובדה שפרק הזמן למכירת הדירה הולך ומתארך (בהנחה שלא חל שינוי משמעותי בשיעור הרכישות של דירה על הנייר), יש בה כדי ללמד על קושי גובר למכירת הדירה הישנה על ידי משפרי הדיור".