תזכורת: שר האוצר ישראל כץ בראיון לאולפן ynet
(צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיין)
שרי הממשלה הבזבזנית אי פעם ממשיכים לקדם מינויים בעלי השלכה על הקופה הציבורית בעת משבר כלכלי: שלושה שבועות אחרי ששר המים וההשכלה הגבוהה זאב אלקין ניסה לקדם מינוי שני מנכ"לים למשרדיו, לכלכליסט נודע כי שר האוצר ישראל כץ מנסה בימים אלה לקבל תקן נוסף של מנכ"ל עבור ראש מטה התשתיות הלאומיות המיועד מטעמו - מדובר ביעקב בליטשטיין, כיום המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, שעבד תחת כץ בתקופת כהונתו כשר התחבורה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בליטשטיין, אל"מ במיל' ולשעבר ראש מינהלת פרויקט "נתיבי ישראל" שייעודה חיבור הנגב והגליל למרכז הארץ באמצעות רשת ארצית של כבישים ומסילות ברזל, מונה בשנת 2016 לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד התחבורה ונחשב למנהל מוערך. הוא החליף אז את קרן טרנר אייל שקודמה לתפקיד מנכ"לית משרד התחבורה. עם מינויו לשר האוצר כץ בחר בטרנר אייל, עליה הוא סומך ומאמין ביכולותיה, למנכ"לית משרד האוצר.
כעת כץ מעוניין לאמץ לחיקו את בליטשטיין, איש אמון נוסף מתקופתו במשרד התחבורה, וזאת כחלק מתוכניתו שנחשפה בכלכליסט להקים מטה תשתיות לאומיות ייעודי במשרד האוצר, שיפעל בדומה למודל של מטה הדיור שהקים שר האוצר הקודם משה כחלון.
המטה החדש אמור לרכז בידיו את כלל הסמכויות בתחומי התשתיות בדגש על פרויקטים של תחבורה, אולם גם בנושאי משק הגז הטבעי ובינוי. זאת במטרה להתיר חסמים ולקדם במהירות תוכניות ואישורים. בין המיזמים שצפויים לפעול תחת הגוף החדש: הפרויקט הלאומי להקמת מטרו תת-קרקעי, השלמת לפחות ארבעה קווים חדשים של הרכבת הקלה, הקמת שני מתקני התפלה בצפון, חיבור מערכת הובלת הגז לאילת ועוד. הקמת מטה התשתיות כבר קיבלה את אישור הממשלה, שקבעה בהחלטתה בסוף חודש מאי כי המטרה היא "להבטיח את קידום, ביצוע והפעלת פרויקטי תשתיות לאומיים".
כץ לא הסתפק בהקמת המטה הייעודי אלא ביקש שמי שיעמוד בראשו יכהן בתקן של מנכ"ל. זאת בדומה לתקן שקיבל מי שמונה לראש מטה הדיור בתקופת כחלון - אביגדור יצחקי, שלאחר עזיבתו הוחלף בידי זאב בילסקי.
ואמנם, בהחלטת הממשלה נקבע כי "על מנת לאפשר למטה לעבוד ביעילות ולעמוד בתפקידיו יוקצו התקנים הדרושים לפעילותו מתוך תקני כוח אדם המצויים במשרד האוצר, או באמצעות תוספת של תקני כוח אדם שתסוכם בין הממונה על התקציבים לבין מנכ"ל משרד האוצר".
עלות הוספת תקן מנכ"ל נוסף: מאות אלפי שקלים בשנה
מאחר והוחלט להוציא את מטה הדיור הלאומי ממשרד האוצר ולהעביר את סמכויותיו לאחריות משרד הפנים בראשות השר אריה דרעי, שימנה ראש מטה מטעמו, גם כן בתקן של מנכ"ל (עד אז מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן ממלא את המקום), המשמעות של "נדידת" תקן המנכ"ל לשם היא שכדי שכץ ימנה ראש מטה תשתיות בדרגת מנכ"ל, יהיה צורך להוסיף תקן מנכ"ל נוסף במשרד האוצר, שעלותו העודפת למדינה היא מאות אלפי שקלים בשנה.
עלות זו באה לידי ביטוי הן בשדרוג שכר לעומת תפקיד משנה למנכ"ל, בתנאי פרישה משודרגים ובאפשרות לצבור יותר ימי חופש ולפדות אותם, אך גם בהטבות וכיבודים נוספים, כולל בכח אדם: תקן ליועץ בכיר, למנהל לשכה, למזכירת ערב, לנהג, קבלת רכב שרד לעומת רכב פשוט יותר (שאותו המנכ"ל יכול אף להשאיר 3 חודשים לאחר סיום תפקידו), כרטיסים במחלקה ראשונה לטיסות ארוכות, והטבות נוספות באש"ל, אחזקת רכב, מימון מלא של נסיעות בכבישי אגרה ועוד - בעלות כוללת המוערכת במאות אלפי שקלים בשנה.
בנוסף לראש מטה התשתיות המיועד בתקן מנכ"ל כץ, כך לפי גורמים המעורים במהלך, מתכנן להביא עוד 5 עובדים מחוץ למשרד, שניים מהם בתקני סמנכ"ל.
גורמים במערכת הציבורית שנחשפו למהלך המתוכנן אמרו לכלכליסט כי בדיוק בנקודה זו מתקיים בזבוז כספי הציבור: "זו דוגמה לאיך מוסיפים עוד ועוד תקני מנכ"לים במדינה, ומי משלם על כך? שולמן ישלם! הציבור כולו. מה, בליטשטיין לא יקבל על עצמו את התפקיד גם בלי לקבל תקן של מנכ"ל, שנושא בחובו עלויות רבות? ומדוע להביא עוד עובדים מחוץ למשרד ולהוסיף תקנים במקום לנייד תקנים בתוך משרד האוצר, למשל מיחידה שבה עובדים שתפקידם הוא פיקוח על תכנון ובנייה?".
מטעמו של השר כץ נמסר בתגובה: "בהתאם להחלטת הממשלה יוקם במשרד האוצר מטה תשתיות לאומיות, שיהיה דומה בהגדרת תפקידיו למטה הדיור, כולל הצבת יו"ר בדרג מנכ"ל בראשות המטה . אין בכוונתנו להתייחס למינויים עתידיים".
