כלכלה הישראלית במיתון: ריאיון עם היועץ שלמה מעוז ופרופ' נסים בן דוד. צפו
(צילום: שחר גולדשטיין)
המשבר הכלכלי החמור בגין מגיפת הקורונה לא רק שאינו פוחת, אלא בתחום שוק העבודה הוא אף מחמיר. בחודש יולי גדל מספרם של הבלתי מועסקים - מפוטרים ומי שהוצאו לחופשות ללא תשלום - לעומת חודש יוני, שבו נראה היה כבר ששוק העבודה מתאושש בהדרגה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מנתונים שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מתברר, כי אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בישראל עלה בחודש יולי ל-5.1%, לעומת 4.7% בחודש יוני, ואחוז מי שמוגדרים כנעדרים זמנית מעבודתם, עקב חופשות ללא תשלום, בשל סיבות הקשורות לקורונה, כולל הבלתי מועסקים שפוטרו מגיע ל-10.3% לעומת 9.8% בחודש יוני.
נתון גרוע לא פחות הוא אחוז האנשים הגדול מתוך כוח העבודה שלא משתתפים בו כבר והפסיקו לעבוד כליל בחודשים מרץ עד יולי השנה, בשל פיטורים או סגירת מקום עבודתם. השיעור של אלה כולל הבלתי מועסקים שאיבדו את מקום עבודתם, אך יכול להיות להם מקום לשוב אליו, הוא 11.9% ביולי לעומת 11.5% בחודש יוני.
ראוי לציין, כי לפי הגדרת הלמ"ס הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה הם בני 15 ומעלה שלא עבדו בשבוע שבו ערכה הלשכה לסטטיסטיקה את הסקר. אין להם עבודה ממנה נעדרו והם גם לא חיפשו עבודה באופן פעיל בארבעה השבועות שקדמו לראיון בסקר ופוטרו מעבודתם בחודשים מרץ עד יולי השנה.
הנתונים הללו מוכיחים, כי צעדי הממשלה להשבת עובדים מחופשות ללא תשלום למקומות עבודתם לא הצליחו להקטין את מימדי האבטלה ולפי שעה אלה רק עולים. בין השאר יזמה הממשלה מתן מענק של 7,500 שקל לחודש יולי למעביד על כל עובד שיחזיר לעבודתו. מספר המוצאים לחופשות דווקא עלה בחודש הזה בשיעור ניכר.
בסך הכל היו בחודש יולי 209 אלף בלתי מועסקים, לעומת 192 אלף בחודש יוני - עלייה של 17.4 אלף אזרחים.
יותר מ-20 אלף איש נעדרו זמנית מעבודתם
מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מחמת סיבות הקשורות בנגיף הקורונה פלוס הבלתי מועסקים הגיע ביולי ל-422 אלף לעומת 400 אלף בחודש יוני, עלייה ביותר מעשרים ואחת אלף.
2 צפייה בגלריה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, ישראל כץ, סיור במפעל גילרו בבית שמש
(צילום: עמית שאבי)
ועוד: הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בשל פיטורים או סגירת מקום עבודתם מאז חודש מרץ ועד יולי 2020, יחד עם המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם בשל סיבות הקשורות בנגיף הקרונה ועם הבלתי מועסקים היה ביולי 496 אלף לעומת 480 אלף מחוסרי עבודה.
הלמ"ס הפרידה הפעם את נתוני המחצית השנייה של חודש יולי, לעומת המחצית הראשונה, מחמת משבר הקורונה, בחישוב לא שגרתי. אחוז הבלתי מועסקים עלה במחצית השנייה אף ל-5.7% לעומת 5.2% במחצית הראשונה, מה שמעיד על החמרה של ממש דווקא ככל שמתרחקים מהמועד שבו נפתח הסגר לראשונה, ב-19 באפריל, מגמה הפוכה למה שקיוו לראות במשרדי הממשלה.
כך גדל גם במחצית השנייה של יולי אחוז הנעדרים זמנית בשל משבר הקורונה יחד עם הבלתי מועסקים ל-10.9% לעומת 10.5% במחצית הראשונה. אחוז הלא משתתפים בכוח העבודה, יחד עם המועסקים הנעדרים זמנית והבלתי מועסקים, הגיע לשיעור גבוה של 12.4% לעומת 12.3% במחצית הראשונה של יולי. לפיכך, מספר כל הבלתי מועסקים גם יחד הגיע במחצית השנייה של חודש יולי ל-510 אלף אנשים.
ראוי לציין, כי בישראל יש 6.6 מיליון בני 15 ומעלה המשתייכים לכוח העבודה הפוטנציאלי, אילו כולם היו עובדים. אולם, מאחר ש-2.5 מיליון מהםאינם מחפשים כלל עבודה הרי שבכוח העבודה יש כיום 4.1 מיליון ישראלים, המהווים 61.8% מכוח העבודה בישראל. השיעור הוא נמוך בעיקר בשל אי חיפוש עבודה על ידי מאות אלפים מהמגזרים החרדי והערבי. בנק ישראל כבר התריע שללא צירוף רבים מהם לשוק העבודה, כלכלת ישראל תהיה בקשיים כלכליים בעוד שנים אחדות.
שר העבודה והרווחה, איציק שמולי, מסר בתגובה לנתוני הלמ"ס כי "נתוני האבטלה החמורים פשוט זועקים לשינוי מודל החל"ת. הדרך היחידה להוציא את המשק מהמדרון בעת זו היא מעבר מיידי למודל חדש של סבסוד שכר למעסיקים, מה שיעודד אותם להשאיר ולהשיב עובדים רבים לעבודה.
"אסור שישראל תישאר מאחור בגלל קיבעון מחשבתי שעלול בסופו של דבר לגרום לאבטלה כרונית ואני מוביל לכך בממשלה. על רקע נתוני האבטלה והצמיחה הקשים ברור שהליכה לבחירות היא מעשה מופקר ומסוכן שיפגע בבעלי העסקים, בשכבות החלשות ובמובטלים ויכניס את המדינה לסחרור מוחלט שיש למנוע".
