(המגזר העסקי עותר לבג"ץ. צלומים: חגי דקל, ירון ברנר)
רמת החרדה הכלכלית בקרב הציבור גבוהה יותר מהחרדה הבריאותית, החרדה משינוי השגרה וחרדת הבדידות. כך עולה ממחקר הנערך בימים אלה על ידי חוקרים מהמרכז האקדמי פרס ומאוניברסיטת בן-גוריון.
את המחקר עורכים ועורכות ד"ר ליעד ברקת-בוימל מהמרכז האקדמי פרס, פרופ' גולן שחר מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' מלכה מרגלית מהמרכז האקדמי פרס (ופרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב). החוקרים בחנו מקורות חרדה שונים זה מול זה, ונמצא כי הרמה הגבוהה ביותר של החרדה היא החרדה מהמצב הכלכלי. החרדה הבריאותית מהקורונה הייתה רק במקום השני. במקום השלישי הייתה החרדה משינוי השגרה הנוגעת להגבלת התנועה והשינוי בהרגלי החיים, ורק במקום הרביעי החרדה מהבדידות.
במחקר, שהשתתפו בו 400 ישראלים יהודים בני 79-18, נמצא כי החרדה הכלכלית באה ביחס הפוך לגיל. המשתתפים הצעירים דיווחו על רמת חרדה כלכלית גבוהה יותר מהמבוגרים. כמו כן, כי תפיסת הנבדקים בעניין עוצמת משבר הקורונה קשורה לחרדה בריאותית ולחרדה משינוי השגרה, וכל אלה תורמים לעליית החרדה הכלכלית. כמו כן, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים כמו בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות מדווחים על רמת חרדה כלכלית גבוהה יותר.
"המשבר הזה בריאותי, אבל דווקא החרדה הכלכלית היא הגבוהה ביותר, יותר מהחרדה לבריאות ומהבדידות", אומרת ד"ר ברקת-בוימל. "החרדה הכלכלית אצל צעירים גבוהה יותר. אלה הם כנראה בעלי המשפחות עם ילדים ומשכנתה. המבוגרים התבססו בחיים, ומי שבפנסיה חי מהחסכונות גם כך. הצעירים הם אלה שלא הצליחו להיערך, נושאים בנטל וחוששים מהעתיד. זה לא מפתיע".
"יש עדיין תקווה לשינוי"
"גם אלה שבחל"ת", מציינת ד"ר ברקת-בוימל, "סובלים מרמת החרדה הכלכלית הכי גבוהה. עם זאת, זו רמת חרדה סבירה יחסית ולא קיבוצית. אני חושבת שלאנשים עדיין יש תקווה שמשהו ישתנה אחרי פסח. אם לא יהיה שינוי, אני מניחה שהמצב ישתנה".
חשוב להדגיש כי על פי המחקר, ממוצע רמת החרדה הכלכלית הוא 3.58 בסולם של 1-7, והוא אינו מעיד על בהלה או על חרדה קיצונית. הממצא הזה תואם מחקר אחר שנעשה בימים אלה על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ביוזמת פרופ' גולן שחר, ובו נמצא כי רמת החרדה כרגע מתונה יחסית ואינה מרמזת שהציבור שרוי בפאניקה.
עם זאת, בקרב המשתתפים במחקר שאינם עובדים והוצאו לחל"ת עקב המשבר נמצא כי רמת החרדה הכלכלית עולה דרמטית לממוצע של 4.53.
המחקר הנוכחי עדיין נמצא בעיצומו. בשבועות הקרובים יגדל המדגם ויתקיים מעקב אחר סוגי החרדה במשך זמן. עם זאת, על פי החוקרים, צריך להיות ערים לכך שרמת החרדה בהווה ממוקדת בנושא הכלכלי, וטוב אם מקבלי ההחלטות יקחו זאת בחשבון כחלק מהתמודדות יעילה עם משבר הקורונה.
