במועצה לצרכנות מוצפים לאחרונה בתלונות לפיהן קבלנים מנצלים את הקורונה, מאחרים במסירת דירות ולא מפצים את הצרכנים כפי שקובע החוק אף שהקורונה לא הוגדרה כוח עליון הפוטר את הקבלן מתשלום פיצויים לצרכן. רבות מהן מקפלות מאחוריהן פנייה של עשרות נפגעים.
ביוני, לדוגמה, הוציאו במועצה מכתב נזעם לחברת פרץ בוני הנגב בשם 47 רוכשים בפרויקט "לב הגליל" בשכונת אריאל שרון בנהריה, שהיו אמורים לקבל את דירותיהם ב-29 במרץ ועודכנו שהמועד הצפוי הוא 31 באוגוסט, חמישה חודשים מאוחר יותר. החברה סירבה להתייחס לדרישת הפיצויים והודיעה כי הנושא יידון בסמוך לקבלת החזקה, ורק אז תחליט אם לשלם פיצויים או לא.
"קנינו את הדירה לפני 3.5 שנים", אומר מתן בן-שושן, אחד הדיירים. "לפי החוזה היינו אמורים לקבל אותה אחרי 3 שנים שהסתיימו ב-29.3.2021. הדירות לא גמורות. אנחנו צריכים לשלם משכנתא ושכירות. פנינו לחברה, לעיריית נהריה, וכשהתייאשנו פנינו למועצה".
מפרץ בוני הנגב נמסר: "בשל הקורונה נוצרו עיכובים בהשלמת פרויקטים ומסירת דירות אצל רוב הקבלנים. לא בכדי המליץ צוות בין-משרדי של המדינה שבחן את הנושא על דחיית מועדי המסירה. בעניין זה החברה אינה שונה מכל קבלן אחר".
והם צודקים. מדובר בתופעה גורפת: "חברות מתנערות מחובותיהן לפי הדין ומבצעות עוולות צרכניות קשות בחסות המשבר הבריאותי", תוקף עופר פיינשטיין, מנכ"ל המועצה לצרכנות, ומבטיח כי "המועצה תפעל נגד תופעות רוחב אלה".
"חוק המכר לא תוקן"
בהתאחדות הקבלנים חולקים על עמדת המועצה, מצדיקים את הקבלנים, תולים את התנהגותם בהפסדים שספג הענף בקורונה ומאשימים את הממשלה על שחוק המכר לא תוקן בהתאמה למצב המיוחד שיצרה המגפה.
איחור במועד מסירת דירה הוא ליקוי כרוני של ענף הבנייה, שבו מועד המסירה הופך לא פעם להצעה בלבד. תירוצי העבר כללו את חברת החשמל, כיבוי אש, רשתות מקומיות. עקרונית סבורה המועצה לצרכנות כי "אי-תשלום פיצוי לרוכשים נוגד את הוראות חוק המכר ואין להחיל על הרוכשים גם הוצאות כבדות בגין כך. כשרוכשים אינם מקבלים את הפיצויים בתירוץ הקורונה נעשית הפרה בוטה לכאורה של הוראות החוק", אומרים במועצה. מה גם "שלעמדת המדינה, ובכלל זה משרד המשפטים, משרד הבינוי והשיכון והממונה על חוק המכר מגפת הקורונה לא הוכרה ככוח עליון המסיר אחריות מהקבלנים לעיכוב במסירות דירות ופוטר אותם מפיצויים".
אמנם לדרישת הקבלנים נדון מתווה על פי המלצה לדחייה ב-40 יום של חלות הפיצויים שקובע חוק המכר, אבל זו הצעה בלבד התלויה בהסכמת הצדדים. הממונה על חוק המכר במשרד השיכון הצהיר כי המשרד לא מתכוון להביא לחקיקה בנושא.
א"ל המתין 11 חודשים לדירה שרכש באוקטובר 2019 בפרויקט תמ"א בשרון אותה היה אמור לקבל באפריל 2020. "הגענו ליעד. הקבלן לא ענה לטלפונים, לא חזר למיילים. נשלח אליו מכתב התראה לפני תביעה ללא התייחסות מצידו. לאחר עיכוב של 4 חודשים, באוגוסט 2020, נשלח מכתב מהקבלן שאנחנו מחויבים לשלם את התשלום האחרון ושנקבל את הדירה שקנינו בסוף אוגוסט 2020. לא קיבלנו אותה. הקבלן לא שילם פיצויים ושכירות".
א', אב לתינוק ופעוט, מצא את עצמו מתגורר אצל סבתא של אשתו בתנאים קשים, "כי לא יכולתי לעמוד בהוצאות השכירות והמשכנתא. יש אנשים שהמתינו גם למעלה משנה ואפילו שנתיים". רק במעמד קבלת הדירה, כשהדיירים אמרו שלא יקבלו את הדירות ללא פיצויים, ניאות הקבלן לנהל מו"מ. א' אמנם קיבל חלק מהכספים שהגיעו לו כפיצויים על פי חישוביו, כ-48 אלף שקל מתוך 80 אלף שקל בהסדר פשרה, "אבל אין ספק שאם היה משלם לי פיצויים מדי חודש ומאפשר לי לגור בשכירות החיים שלנו היו נראים אחרת".
א', אב לתינוק ופעוט, מצא את עצמו מתגורר אצל סבתא של אשתו בתנאים קשים, "כי לא יכולתי לעמוד בהוצאות השכירות, והמשכנתא. יש אנשים שהמתינו גם למעלה משנה ואפילו שנתיים"
לא כוח עליון
האם הקורונה מצדיקה הימנעות מתשלום פיצויים? המחלוקת בין המועצה לקבלנים קוטבית. במועצה טוענים מלבד העובדה שהיא לא הוכרה ככוח עליון הפוטר מפיצויים, כי ענף הבנייה שהוגדר חיוני עבד כמעט כרגיל גם כשרוב המשק היה משותק. "בתקופת הסגרים הואצו תהליכי בנייה והקמת תשתיות פרטיות וציבוריות תוך ניצול המצב הקיים והעדר תנועה ועומסים". הסגרים גם לא מנעו כניסת עובדים זרים ועובדים מהשטחים ולא פגמו בתהליכי הבנייה השוטפים או בביורוקרטיה למתן טופס 4 ואישורי אכלוס".
בעיני התאחדות הקבלנים התמונה שונה. "אף שהענף הוגדר חיוני הוא סבל ממחסור חמור בעובדים הן בשל איסור יציאה לישראל שקבעה הרשות הפלסטינית והן בשל החובה שהטילה הממשלה על מעסיקים להלין עובדים מהרשות", אומרים בהתאחדות. "היעדרות רבים מעובדי גופי האכיפה והתכנון כמו חברת החשמל, רשות הכיבוי והרשויות המקומיות גרמה לעיכוב בהשלמת הפרויקטים".
לדבריהם, "אי אפשר להתעלם מהשפעת הקורונה שאותה לא יכלו לצפות גם 'חוזי רעות שחורות', כפי שקבעה נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות בחוות דעת של היועמ"ש והצהרה של שר השיכון לשעבר יעקב ליצמן. הומלץ להאריך את תקופת מסירת הדירות ללא פיצוי לרוכשים ב-120-100 ימים. לצערנו חוק מכר דירות לא תוקן בהתאם להמלצות. על הממשלה לאמץ את מתווה היועמ"ש או את מתווה שר השיכון. אנו מעריכים שבתי המשפט יאמצו את ההמלצות".
חוק המכר: אי מסירה בזמן - הפרת חוק
חוק המכר, שנועד להגן על רוכשי הדירות, קובע כי אם מוכר הדירה (היזם) לא מסר את הנכס לאחר שחלפו 60 יום מהמועד הקבוע בחוזה המכר, זכאי הרוכש לפיצויים בלא הוכחת נזק של 150% משווי שכר הדירה של דירה דומה באזור במשך שמונה חודשים. מהחודש התשיעי זכאי הרוכש לקבל פיצוי של 125% משווי שכר הדירה עד למסירת הדירה בפועל. יש נסיבות שאינן בשליטת היזם, כגון כוח עליון, אבל הסעיף הזה צריך להיקבע בחוזה בין הצדדים מראש.
בחודש שעבר פרסם הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, עמית גריידי, נייר עמדה שהתייחס לתופעה ולפיה חברות נדל"ן רבות מסרבות לשלם פיצויים לרוכשי הדירות על איחור במסירת דירות בעקבות משבר הקורונה. הוא הבהיר כי הקורונה אינה עילה לאי-קיום החוק ולאי-תשלום הפיצויים במקרה של איחור.
בקיץ שעבר המליץ משרד השיכון לתת ליזמים זמן נוסף של 40 יום לעכב מסירת דירות בעקבות המשבר, ובינואר הבהירו שם כי זו המלצה בלבד ולא תיקון לחוק. ההמלצה הייתה תקפה רק בין 18 במרץ ל-31 בדצמבר 2020 אם יש הסכמה בין הצדדים.
