בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה שני משקיעים לשלם פיצויים של מיליון שקל למי שהיו אמורים להיות השותפים שלהם במיזם נדל"ן בעיר, וזאת בשל ניהול משא ומתן בחוסר תום לב קיצוני. השופטת רחל ברקאי קבעה שהשניים ביקשו לדחוק את שותפיהם מהעסקה באמצעות ניסוח טיוטת הסכם דרקונית.
לפי גרסתם של התובעים, ב-2013 הם סיכמו עם שני המשקיעים לרכוש יחד מגרש שעמד למכירה בכינוס נכסים, במתווה שלפיו האחרונים יממנו את הרכישה ואילו הם את הבנייה, ולאחר מכן ייערכו ביניהם תשלומי איזון שישקפו השקעה בחלקים שווים.
במרס 2013 זכתה ההצעה שלהם לרכוש את הנכס תמורת 9.3 מיליון שקל בהתמחרות. לקראת החתימה על הסכם המכר ביקשו המשקיעים-הנתבעים להיות היחידים שחתומים עליו כרוכשים. בשל לחץ הזמנים השותפים הסכימו לכך, אך החתימו את המשקיעים על הסכם נאמנות שהבטיח להם בעלות ב-50% מהנכס וחתימה על הסכם שיתוף.
אלא שלפי גרסת השותפים, טיוטת ההסכם ששלחו להם הנתבעים סטתה באופן קיצוני מההסכמות שגובשו: בעוד שהיה ברור כי אינם יכולים לממן את הרכישה, נכתב בה כי עליהם להשתתף בתשלומים מהשקל הראשון. בנוסף נכללו בה תנאים מבהילים המתירים למשקיעים לשלול מהם את זכויותיהם.
לאחר שהתובעים הודיעו כי הטיוטה לא משקפת את המוסכם, נשלח להם מכתב המודיע על ביטול הסכם הנאמנות. בעקבות זאת הם הגישו את התביעה לאכיפת הסכם השיתוף בהתאם להסכמות המקוריות ולחילופין לפסיקת פיצוי על הפרת חובות תום הלב וההגינות.
הנתבעים, מנגד, התעקשו שמעולם לא הוסכם שיממנו לבדם את הרכישה, וכי התובעים מנסים לנצל אותם כדי לעשות על חשבונם רווח מהיר. לדבריהם, התובעים הם אלה שסיכלו את השותפות כשלא הסכימו לתנאי הטיוטה ולפיכך הסכם הנאמנות בוטל כדין ולתובעים אין כל זכות בנכס.
אבל השופטת ברקאי קיבלה את גרסת התובעים לגבי המתווה העקרוני של העסקה, שהוכחה לשיטתה בעדויות מהימנות ועקביות מצד שניהם, בהתכתבויות בין הצדדים ובנסיבות רכישת הנכס. מנגד, קבעה, גרסת הנתבעים הייתה "מגמתית, מתחמקת ומניפולטיבית באופן מובהק" ולא נמצאה לה תמיכה במסמכים.
עם זאת נקבע שאין אפשרות לאכוף את הסכם הנאמנות, שכן לא ניתן לכפות שותפות במיזם נדל"ן כה מורכב שעה שלא סוכמו פרטים מהותיים רבים כמו היקף ההשקעות, הבטוחות, סוגיות מיסוי ועוד.
במקביל קיבלה השופטת את הטענה שהנתבעים נהגו בחוסר תום לב משווע כשסטו מההסכמות הראשוניות וגיבשו טיוטה שכוללת תנאים דרקוניים שמקנים להם כוח רב על התובעים: "הנתבעים עשו כן באופן מגמתי ובכוונה להכשיל את החתימה על הסכם השותפות ובידיעה, כי התובעים לא יסכימו למתווה החדש המוצע, והכל מתוך הבנה, כי מוטב להם לרכוש את הנכס לבד, ללא שותפים".
לפיכך נקבע שהנתבעים יפצו את התובעים במיליון שקל על הפרת חובת תום הלב במשא ומתן, ויישאו בנוסף בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.