עוד בכלכלה
הרחבת התחרות, ביטול פיקוח על מחירים וצמצום הרגולציה: אלו הן התובנות העיקריות העולות מהמלצות ועדת רוזן, שמונתה לייעץ לשר התקשורת לבחינת שירותי הדואר, ופורסמו הערב (ד') להערות הציבור, טרם אימוצן על ידי השר הנכנס, יועז הנדל. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דניאל רוזן, מונתה בנובמבר 2018 על ידי שר התקשורת דאז איוב קרא והגישה את המלצותיה בפברואר 2019, אך קרא נמנע מלעסוק בהן, וכך גם הבא אחריו, דוד אמסלם.
הוועדה התבקשה לבחון מספר סוגיות על מנת לצמצם את דעיכת שירותי הדואר המסורתיים בדמות מכתבים יחידניים וכמותיים. הוועדה ממליצה להרחיב את התחרות גם לתחום הדואר היחידני, שנשלט על ידי חברת הדואר, ולהסיר את הפיקוח על המחירים. מטרת הסרת האסדרה היא "כדי שהחברה תוכל להתאים את עצמה לסביבה התחרותית, להשתנות ולפתח שירותים חדשים וחדשניים", כך בדו"ח. כלומר, חברת הדואר לא תידרש לאישור מראש של המשרד, לא לאספקת שירות דואר חדש ולא לתשלום שהיא גובה עבורו.
הוועדה מציינת כי שוק הדואר המסורתי היום בישראל הוא שוק דועך. כאשר בשנת2001 עמד השוק על104 דברי דואר לנפש בשנה, ב-2018 עמד על 54. הוועדה מציינת מספר גורמים לדעיכה. ראשית, האינטרנט והמעבר לשימוש בדואר אלקטרוני ואפליקציות מסרים. שנית, טיב שירות שלא מספק את רצון הציבור, שכן עד היום לא אושרה תחרות בתחום הדואר היחידני.
התחרות מוגבלת היום לדואר כמותי בלבד, שהוא ברובו דואר בכמויות גדולות שעסקים שולחים לציבור הרחב. ב-2011 נתח דואר ישראל בדואר הכמותי עמד על 74.2% וב-2018 על 59.4%, אך מ-2015 התחרות נמצאת בקיפאון. חברת מסר, המתחרה העיקרית לחברת הדואר באספקת שירותי דואר כמותי, מציעה מחיר נמוך ממחיר חברת הדואר בכל אזורי החלוקה בהם היא פועלת, אך האסדרה הנוכחית לא מתירה לחברת הדואר לתת הנחות.
דעיכת היקף פעילות הדואר בחברת הדואר הביאה לכך שרווחיות שירותי הדואר המסורתיים של החברה נשחקה מאוד, שכן עלויות מערך מיון והפצת הדואר בחברה הם עלויות קבועות, ללא תלות בכמות דברי הדואר. כמו כן, דואר ישראל מחויבת לספק את השירותים לכלל הציבור בכל המדינה, ולדבר יש עלויות לא מבוטלות.
מסירת חבילה – כמו מכתב רגיל, עד 5 ימים
למרות שאין זה תחום אחריותה, הוועדה מתייחסת בדו"ח גם לתחום החבילות וממליצה בנושא זה עקב חשיבותו: "במאה העשרים ואחת, החבילה מחליפה את המכתב כשירות הדואר העיקרי, שכן הגורם העיקרי המניע אותה הוא המסחר האלקטרוני". הוועדה מציינת כי הצמיחה בתחום החבילות מפצה את חברת הדואר על הדעיכה בתחום המכתבים, שכן בתחום זה התחרות מצומצמת, כאשר מעל 90% מהחבילות המגיעות מחו"ל נמסרות על ידי הדואר.
הוועדה ממליצה שמשך זמן מסירת חבילות יהיה כמו מכתב רגיל בתוך הארץ, כלומר עד 5 ימים. בנוסף, על אי הטלת חובת העברת חבילה לבית הנמען, והמרתה בחובת פריסה רחבה של נקודות מסירה לחבילות, כך ש-90% מבתי האב יהיו במרחק של עד 1,500 מטר מהן, בישובים גדולים ובינוניים.
עוד ממליצה הוועדה על קיצור זמן העברת מכתב רגיל בתוך הארץ, כך ש-90% יגיעו תוך 3 ימים במקום 5, ו-100% יגיעו תוך 5 ימים במקום 7 ימים, על ידי מעבר למיון ושינוע דואר בשעות הלילה; על עמידה בחוק 6 הדקות בהמתנה למוקד הטלפוני; ועל איחוד וביטול עד 220 יחידות קטנות וסוכנויות המספקות שירותי אשנב, מה שעלול להוביל לזמן המתנה ארוך יותר בסניפים הנותרים. כמו גם, ש-90% מבתי האב בישובים גדולים יהיו במרחק של עד 3,000 מטר מיחידת אשנב, במקום 1,500 מטר, מה שעלול לפגוע באנשים המוגבלים בהתניידותם.
בין היתר ממליצה הוועדה כי עיצומים כספיים לבעלי רישיון דואר יהיו בגובה עד 400 אלף שקל במקום 28 אלף שקל כיום; שערבויות הרישיון יופחתו מ-400 אלף ל-50 אלף; שיבוטל תיק השירות (מסמכים שמכינה החברה לאישור משרד התקשורת ומפרטים את השירות והשלכותיו), מה שמפחית את הפיקוח טרום השקת שירות ועלול לפגוע לבסוף בצרכן; שלא יינתן מימון מהמדינה לשירותי הדואר; ושיורחבו סמכויות השר והמשרד.
טיב השירות לא מספק את רצון הציבור
בשנת2014 גיבשה חברת הדואר תוכנית הבראה ל-4 שנים, שכללה בין היתר קיצוץ1,200 משרות, עד למצבה של 5,000 עובדים; הארכת שעות פעילות סניפי הדואר עד לשעה 20:00; חלוקה פעמיים בשבוע לכל מען במקום חמישה; פתיחת מרכז מיון במודיעין; ומיון דברי דואר רק בשעות היום ולא בשעות הלילה.
הוועדה מציינת כי יישום תוכנית ההבראה אכן הביא לשיפור ביצועיה העסקיים של החברה ולהשקעה בפיתוח שירות העברת חבילות, שירות שהביקוש לו הולך ומתפתח, אך לווה בפגיעה אנושה בטיב השירות, ממנו חברת הדואר טרם השתקמה למרות שעברו מאז מספר שנים. "טיב השירות בפרמטרים של זמן העברת מכתב רגיל וזמן המתנה לשירות ביחידות דואר או במוקד מענה טלפוני, נמוך בהשוואה למקובל בעולם המערבי, ויש לשפרו. הוא לא עונה לדרישות הרישיון ולא מספק את רצון הציבור ונדרש מאמץ ניהולי ותפעולי מתמשך כדי לשפרו" נכתב בדו"ח.
ביולי 2018 אישרה ועדת השרים לענייני הפרטה את הפרטת דואר ישראל, שלמעשה מהווה את קיצה של תוכנית ההבראה. הועידה החליטה למכור עד 40% מאחזקות המדינה בחברת הדואר - העומדות כיום על 100% - בשני שלבים. חודש לאחר מכן אישרה ועדת הכספים של הכנסת את מתווה ההפרטה: בשלב הראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי ובשלב השני עד 20% מהמניות הנותרות יונפקו לציבור בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כך שבידי המדינה יוותרו לפחות 60% מהמניות. הליך ההפרטה יחל בחודשים הקרובים.
את 2019 סיכמה חברת הדואר עם רווח של 29 מיליון שקל, כאשר את הרבעון הראשון של 2020 סיימה עם הפסד של 105 מיליון שקל בצל משבר הקורונה.
