על רקע הירידה בהיצע הדיור ובמספר התחלות הבנייה בצל מגפת הקורונה: משרד הפנים הקצה מענק של מיליונים ל-54 רשויות מקומיות בגין הוצאת היתרי בנייה למגורים, כך נודע ל"ממון" ול-ynet. מדובר בסכום כולל של 135 מיליון שקל, שניתן במסגרת מנגנון לתמרוץ רשויות למתן היתרי דיור - החלטת ממשלה מ-2014 שתקציבה אושר כחלק מהתקציב ההמשכי לשנת 2020 בספטמבר האחרון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מטרת המענק היא לתמרץ רשויות ללא תנופת בנייה למגורים לאשר כמה שיותר היתרי בנייה, וכן לסייע לערים שמצויות במגמת דיור מואץ להקים תשתיות הולמות לדירות שנבנות. את הרשימה מובילות הערים בית שמש, ירושלים וקריית גת, ואחריהן באר שבע, ראש העין, עכו, אשדוד, קריית ים, בת ים, לוד וערים נוספות.
המענק מורכב מתקציב של 81 מיליון שקל, שמתייחס למספר היתרי הבנייה שנתנו הרשויות ליזמים ב-2019 ביחס לשנים 2015-2013; ומתקציב של 54 מיליון שקל, שמחולק רק לרשויות החתומות על הסכם גג עם המדינה, ומחושב לפי קצב גידול האוכלוסייה שלהן בין השנים 2019-2016. כלומר, ככל שקצב גידול האוכלוסייה ברשות שחתומה על הסכם גג טיפס, כך התקציב היה גבוה יותר. רשות שאינה חתומה על הסכם גג לא קיבלה נתח מתקציב זה.
על פי המנגנון שנקבע, רשות מקומית תוכל לקבל מענק בסך 10,000-20,000 שקל עבור כל דירה שהוצא לה היתר ב-2019 - אם הוציאה לפחות 200 היתרי בנייה, ואם מספרם גבוה ב-10% לפחות ממספר ההיתרים שהוצא בתחומיה בשנים 2013-2015. כלומר, גם אם רשות חילקה מספר גבוה בהרבה מ-200 היתרי בנייה ב-2019 – אם שיעור ההיתרים אינו גבוה מ-10%, היא לא תיכנס לרשימת המענקים (פתח תקווה היא דוגמא לעיר שלא נכנסה לרשימה: היא אמנם חילקה ב-2019 כ-1,000 היתרי בנייה, אך הגידול היה נמוך מ-10% והיא אינה חתומה על הסכם גג).
כמו כן, תוכנית המענקים מבקשת לתמרץ רשויות לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית. כך, לפי המנגנון שנקבע - אם שיעור הגידול במתן היתרים מגיע לעד 50%, תינתן זכאות של 10,000 שקל לכל דירה במקרה של היתר רגיל, וזכאות של 15,000 שקל במקרה של היתר במסגרת התחדשות עירונית. אם שיעור הגידול מעל 50%, תינתן זכאות של 15,000 שקל במקרה של היתר רגיל ו-20,000 שקל במקרה של היתר בהתחדשות עירונית.
עוד קובע המנגנון כי אם הרשות המקומית לא הוציאה 200 היתרי בנייה חדשים, אבל מספר יחידות הדיור שבה לא עולה על 2,000 ואילו הגידול במספר הדירות עולה על 20% - מספר ההיתרים המינימלי לקבלת מענק יכול לעמוד על 150 (במקום 200). אם מספר ההיתרים לבניית דירות שהעניקה הרשות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן בשנתיים שקדמו לשנת המדידה (2019) עלה על 150 בשנה, הגידול במספר היחידות יוכל לעמוד על 5% במקום 10%.
במטרה ליצור איזון בין רשויות חלשות, שקופתן מצויה בגירעון, לרשויות חזקות, קובע המנגנון שביישובים איתנים עם מדד חברתי-כלכלי גבוה (5-10) המענק יופחת. המשמעות היא שגם אם רשות מקומית איתנה חילקה מספר גבוה של היתרים, כנראה שהמענק שתקבל יהיה נמוך יותר מרשות מקומית חלשה, שחילקה פחות היתרים בתקופה שנבדקה. כך, מענק ליישובים ברמה סוציו-אקונומית 5 הופחת ב-25%, ברמה 6 הופחת ב-60%, ברמה 7 הופחת ב-80% וברמה 8 הופחת ב-90%. ערים ברמה חברתית-כלכלית 9-10 (כמו סביון ורמת השרון) לא מקבלות מענק – גם אם הן זכאיות לכך מבחינת כמות היתרי הבנייה או אם הן חתומות על הסכם גג.
מענק מופחת לתל אביב
בית שמש למשל, שנמצאת בתנופת בנייה משמעותית, עומדת בכל הקריטריונים: מדד חברתי-כלכלי נמוך (2), הסכם גג וקצב גידול אוכלוסייה של 13%. העיר קיבלה מענק של 18.4 מיליון שקל לאחר שחילקה 3,672 היתרים ב-2019 - מספר ההיתרים הגבוה ביותר אחרי תל אביב (4,660), שהמענק שלה הופחת ב-90% ל-420 אלף שקל בשל המדד הכלכלי-החברתי הגבוה שלה (8).
ירושלים קיבלה מענק של 17.9 מיליון שקל, לאחר שב-2019 חילקה 2,784 היתרים (מתוכם 782 במסגרת התחדשות עירונית). היא חתומה על הסכם גג וקצב האוכלוסייה שלה טיפס ב-6%, כך שקיבלה נתח מתקציב הסכמי הגג. המענק לא הופחת משום שהמדד החברתי-כלכלי שלה עומד על 2. קריית גת, שבה מקודמת תוכנית דיור לציבור החרדי עם 11 אלף דירות, קיבלה מענק של 11.4 מיליון שקל. העיר (2 במדד החברתי-כלכלי) חתומה על הסכם גג וקצב הגידול באוכלוסייתה הוא 8%.
שאר הרשויות ברשימה "הסתפקו" במענקים נמוכים יותר, בין אם משום שהנפיקו מספר מועט יותר של היתרי בנייה; בין אם משום שאינן חתומות על הסכמי גג או שהן חתומות אולם לא חל גידול בקצב גידול האוכלוסייה; ובין אם משום שמדובר ברשויות עם מדד חברתי-כלכלי גבוה, קריטריון שמפחית, כאמור, את גובה המענק.
כך למשל, באר שבע קיבלה מענק בגובה 6.42 מיליון שקל. ב-2019 היא חילקה 2,153 היתרים. אמנם גם בירת הנגב חתומה על הסכם גג, אולם קצב גידול האוכלוסייה שבה היה נמוך משלוש הערים בראש הרשימה (2% בלבד). בנוסף, היא נחשבת רשות איתנה שכן המדד החברתי-כלכלי שלה הוא 5 מתוך 10, ולכן לפי המנגנון שנקבע המענק הופחת ב-25%.
ראש העין, שקיבלה מענק בגובה 5.88 מיליון שקל, חילקה 840 היתרי בנייה בלבד. את מלוא המענק קיבלה מתוך תקציב הסכמי הגג, שחושב לפי הגידול המסיבי בקצב גידול האוכלוסייה בעיר (35%). המענק הופחת ב-80% משום שמדובר ברשות עם מדד חברתי-כלכלי 7 מתוך 10.
"הדיור המואץ יימשך"
עכו, שחתומה על הסכם גג, קיבלה מענק בגובה 4.946 מיליון שקל. ב-2019 היא חילקה 1,067 היתרים וקצב גידול האוכלוסייה שלה טיפס ב-3%. המענק שלה לא הופחת משום שהמדד החברתי-כלכלי שלה הוא 4 מתוך 10.
אשדוד, שחתומה גם היא על הסכם גג, קיבלה מענק בגובה 4.89 מיליון שקל. היא חילקה 1,304 היתרי בנייה (מתוכם 486 היתרים במסגרת התחדשות עירונית) וקצב גידול האוכלוסייה עמד על 2%. המענק שלה הופחת ב-25% משום שהרמה הכלכלית-חברתית שלה עומדת על 5 מתוך 10.
קריית ים, שאינה חתומה על הסכם גג, קיבלה מענק בגובה 4.25 מיליון שקל. היא אמנם חילקה רק 961 היתרים (מתוכם 27 היתרים במסגרת התחדשות עירונית), אולם מדובר בזינוק משמעותי ביחס לשנים 2013-2015, אז חילקה 148 היתרי בנייה בלבד (קפיצה של כ-550%). מכיוון שמדובר ביישוב עם רמה חברתית-כלכלית 5 מתוך 10, המענק שלה הופחת ב-25%.
בת ים, שגם אינה חתומה על הסכם גג, קיבלה מענק בגובה 3.773 מיליון שקל. היא חילקה 1,263 היתרים ב-2019 (מתוכם 883 היתרים במסגרת התחדשות עירונית). המענק שלה הופחת ב-25% שכן המדד החברתי-כלכלי שלה הוא 5 מתוך 10.
לוד, שכן חתומה על הסכם גג, קיבלה מענק בגובה 3.667 מיליון שקל והוא לא הופחת, משום המדד החברתי-כלכלי שלה עומד על 3 מתוך 10. כמו במקרה של קריית ים, היא אמנם חילקה רק 551 היתרים ב-2019, אולם ביחס לשנים 2013-2015 מדובר בזינוק של כ-800%. קצב גידול האוכלוסייה טיפס ב-4%.
שר הפנים, אריה דרעי, מסר: "מגמת הדיור המואץ, שנותן מענה בעיקר לזוגות הצעירים, תימשך. אך כדי שזה יקרה, הממשלה בהובלה שלנו חייבת לסייע תקציבית לרשויות המקומיות, בעיקר למוחלשות שבהן, וכך נמשיך לעשות".
