ההנחיות החדשות מערערות עוד יותר את מצב העסקים שעוד מחזיקים מעמד. צפו בדיון באולפן ynet
(צילום: אורי דוידוביץ)
אחרי עיכובים רבים הושקה לפני שבועיים קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים בסיכון גבוה בהיקף של ארבעה מיליארד שקל. הקרן מיועדת לעסקים שהכנסותיהם ירדו ב-50% ומעלה בעקבות משבר הקורונה, כמו מסעדות ועסקים בתחום התיירות והתרבות. ערבות המדינה בקרן תגיע ל-60% לעומת 15% בקרן הרגילה.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אולם שבועיים אחרי שהקרן הזו יצאה לדרך, מתברר כי ההיענות עד כה נמוכה. ל"כלכליסט" נודע כי בינתיים ניתנו הלוואות ל-51 עסקים בהיקף של 38 מיליון שקל בלבד. הסיבה אינה עומס בתהליך האישורים, אלא מיעוט פניות. בצנרת ממתינות רק 25 בקשות נוספות.
לשם השוואה, כשהוקמה הקרן הראשונה לאשראי לעסקים קטנים בסוף מרץ, עוד לפני שהחלו אישורי ההלוואות, הוגשו יותר מ-20 אלף בקשות. במערכת הבנקאית הופתעו מהיענות הנמוכה, במיוחד כשבחלק מהבנקים עשו פנייה יזומה לעסקים שנדחו על ידי הקרן הראשונה, והציעו להם להגיש בקשה לקרן בסיכון גבוה.
לכאורה ההיענות הנמוכה אמורה להוות אינדיקציה לכך שמצבם של העסקים טוב, והם אינם זקוקים להלוואות. אולם ברור שזה אינו המצב ושעסקים רבים נפגעו באופן קשה.
העסקים במלכוד
ישנן כמה סיבות אפשריות להיענות הנמוכה. אפשרות ראשונה היא התנאי שנקבע ולפיו רק עסקים שלא קיבלו הלוואות מהקרן הרגילה יוכלו לקבל הלוואה מהחדשה. הבעיה היא שהקרן המיוחדת הוקמה יותר משלושה חודשים מפרוץ המשבר. עסקים רבים בסיכון גבוה כמו מסעדות לא יכלו להמתין ופנו לקבל הלוואות מהקרן הרגילה. בבנקים ידעו כי רמת הסיכון שלהם גבוהה אך כדי לא להותיר אותם ללא חמצן, אישרו חלק קטן מהבקשה, עד שתקום הקרן החדשה. עסקים אלה נקלעו למלכוד, שכן נקבע כי עסק שקיבל הלוואה מהקרן הוותיקה לא יוכל להגיש בקשה לקרן החדשה.
ראוי שבממשלה ישקלו להסיר את המגבלה כך שיתאפשר לעסקים שקיבלו אשראי חלקי לקבל הלוואה נוספת מהקרן החדשה. בסביבת משרד האוצר לא פוסלים את האפשרות הזו, אולם מעריכים כי עוד מוקדם לקבל החלטה כזו, שכן הקרן הוקמה רק לפני שבועיים, וחלק מהבנקים הצטרפו אליה ממש באחרונה. להערכתם, בהחלט ייתכן שבתוך חודש היקף ההלוואות בקרן יגדל באופן משמעותי.
סיבה אפשרית נוספת להיענות הנמוכה היא גל הקורונה השני והחששות מפני סגר נוסף. ייתכן שעסקים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, כמו אולמות אירועים ועסקים מתחום התרבות, שוקלים האם בכלל נכון להם לקחת כעת הלוואה, כאשר בכלל לא ברור מתי יחזרו לפעילות. "אני מעריך שיש עסקים שההלוואה הזו היא כבר פתרון לא רלוונטי, והם פשוט ייאלצו להיסגר", אמר גורם במערכת הבנקאית.
ההלוואות בערבות מדינה הן הכלי המרכזי שהפעילה המדינה לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, ועד כה ניתנו הלוואות בהיקף של 15 מיליארד שקל. אולם הלוואה צריך להחזיר, ויש עסקים שהלוואה נוספת רק תיכניס אותם לבעיה עמוקה יותר. "הפתרון צריך להיות יותר מענקים ופחות הלוואות. צריך מענקים לעידוד התעסוקה ומענקים לעידוד הצריכה כמו שעשו במדינות מסוימות. צריך כסף שיתמרץ את הכלכלה, ופחות הלוואות שרק ימנפו עוד יותר את העסקים", אמר בכיר במערכת הבנקאית.
"רק הנשמה מלאכותית"
אחד הכלים של הבנקים להתמודדות עם המשבר הוא מתן אפשרות ללווים להקפיא תשלומי הלוואות. בעידוד בנק ישראל בוצעו מתחילת המשבר הקפאות ל-530 אלף הלוואות, שהן כ-15% מההלוואות של המערכת הבנקאית. סך התשלומים שהוקפאו בתקופה זו הוא 6.8 מיליארד שקל.
להטבה הזו יש תאריך תפוגה: לקראת ספטמבר יסתיים חלק מרכזי מההקפאות שניתנו. ההערכה הייתה שרבים יחזרו לשוק העבודה ושהמשק ימשיך להתניע את פעילותו. אלא שכיום במערכת הבנקאית סבורים שהקלפים נטרפו. הגל השני של הקורונה בעיצומו, שוב מוטלות מגבלות על המשק, ועסקים שרק התחילו להתאושש כמו אולמות אירועים, מועדונים וחדרי כושר, יצטרכו לסגור.
גורמים במספר בנקים מעריכים כי לא יהיה מנוס מלהאריך את הקפאת תשלומי ההלוואות, אחרת נראה בספטמבר צונאמי של נפילת חברות. הבנקים עדיין יציבים וחזקים ויכולים להרשות לעצמם להאריך את הקפאת ההלוואות בעוד כמה חודשים. לשם כך הם יצטרכו לקבל אישור מבנק ישראל (אחרת ייאלצו לספוג הפרשות חשבונאיות אדירות). סביר שבנק ישראל ייעתר אם אכן בעוד מספר שבועות המצב ימשיך להיות קשה בפן הבריאותי והכלכלי.
עם זאת בבנקים מדגישים כי הקפאת ההלוואות היא רק הנשמה מלאכותית ואי אפשר להתבסס עליה לאורך זמן. אם לא יתלוו אליה צעדים דרמטיים מצד המדינה לסיוע לאותם עסקים, היא רק תדחה את הקץ של גל אדיר של פשיטות רגל, שמחכה מעבר לפינה.
