הלקוח לא תמיד צודק: אופטיקנה פירסמה בטעות משקפי יוקרה ב-5-1 שקלים וצרכנים מיהרו לרכוש. החברה ביטלה את הרכישות ואמרה שתפצה את הצרכנים על הטעות אך לא תמכור להם את המשקפיים בשקל.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"המחיר שהוצג בטעות כמובן שאינו מתקבל על הדעת בנסיבות הרכישה ונעשה ללא כוונה וללא פרסום מבצע אלא כתוצאה של תקלה", כך כתבו ללקוחות שרכישתם בוטלה. "לאור אי-הנעימות נשלח לך בתחילת השבוע שובר הנחה שתוכל לממש בעת קנייה באתר".
לקוח של החברה סיפר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet שראה ציוץ על אופטיקנה בטוויטר, ולפיו יש באתר זוגות משקפיים של מותגי יוקרה בשקל. "הספקתי לתפוס ארבעה זוגות משקפיים רנדומליים. חששתי שזה פישינג אז שילמתי בפייפאל. אופטיקנה שלחו אחרי מספר שעות הודעה שזאת הייתה טעות וזיכו בארבעה שקלים, והבטיחו פיצוי לרכישה באתר. ידעתי שזו טעות באתר ולא חשבתי שזה מבצע אמיתי, פשוט חשבתי שייתכן שימכרו במחיר הזה למרות הטעות".
דרוש: תום לב
לפי עופר מרום, מנכ"ל המועצה לצרכנות, הכלל בעניין המחיר המחייב הוא שהמחיר שהוצג על גבי הטובין הוא המחיר המחייב גם אם המחיר בקופה גבוה יותר. בתי המשפט קבעו שהכלל תקף גם באתרי מכירות (אינטרנט), אולם, במקרה זה המחיר של משקפי השמש נראה כתוצאה של טעות אנוש, שהרי ברור שלא מדובר במחיר ריאלי גם אם ניתנת הנחה משמעותית על מחיר המוצר.
ביהמ"ש קבע במקרה דומה שפרסום מחיר שגוי מהווה אמנם הפרה של הוראות סעיף 17ב' לעניין המחיר המחייב ובמקרה זה לצרכן עומדת הזכות לתבוע פיצוי או אכיפת העסקה, אומר מרום, אך במקביל בתי המשפט מצפים לתום לב מהצרכנים. צרכן שנתקל במחיר לא הגיוני שאינו מתאים למוצר גם לא בעת מבצע, לא יכול לטעון שהאמין שמדובר במחיר "אמיתי". מצופה שהצרכנים לא "ינצלו" מצב שבו בבירור יש טעות סופר באתר מכירתי שאינה מצב של "בעל הבית השתגע".
סביר להניח שמשקפי יוקרה של דיור, פראדה, קרטייה או רייבאן לעולם לא יימכרו בשקל וגם לא בחמישה שקלים. במקרה של אופטיקנה גם לא הופיעה המילה "מבצע" לצד המחירים הלא-שגרתיים, מה שאמור היה לחזק את החשד שמדובר בתקלה או בטעות.
אופטיקנה מסרה בתגובה: "אכן מדובר בתקלה טכנית, הנחשבת נפוצה גם באתרי הסחר הגדולים בעולם. יחד עם זאת, הצענו פיצוי ללקוחות שביצעו רכישות במסגרת התקלה, ואלה שכבר שוחחנו איתם, קיבלו זאת בהבנה ולשביעות רצונם. מדובר ב-100 שקל לרכישה באתר. טעות לעולם חוזר ואנו מצטערים על חוסר הנוחות".
בטיסות המצב שונה
לפני הקורונה, בזכות מדיניות השמיים הפתוחים והתחרות העזה בין חברות הלואו-קוסט, אפשר היה למצוא טיסות במחירים של עשרות שקלים בלבד כך שבטיסות המצב שונה. כך, למשל, אייר קנדה פירסמה מחירי טעות לארצות הברית, מקסיקו וקנדה וכיבדה את ההזמנות שנעו סביב ה-400 דולר לכרטיס.
אל על אישרה כרטיסים שנקנו במחירי טעות (110 דולר) להודו אך ביטלה הזמנות לטיסות מברזיל שפורסמו במחיר שגוי. השיא היה כשקתאי פסיפיק אישרה כרטיסי טיסה ששווים 7,000 דולר אף שנרכשו בטעות ב-700 דולר בלבד.
