האם מותר לפתוח חנויות תאורה, למרות שהמשטרה קונסת עסקים כאלה? בג"ץ הוציא צו על תנאי למדינה, לפיו עליה לנמק מדוע לא תשנה את ההנחיה שלה למשטרה ותאפשר לרשת מחסני תאורה לפתוח את סניפיה, כך קבעו השופטים נעם סולברג, ג'ורג' קרא ואלכס שטיין בעתירה שהגישה חברת רשתות תאורה.
החברה היא הבעלים של רשת מחסני תאורה ואת העתירה היא הגישה נגד משרד הבריאות ומשטרת ישראל, בקריאה לביטול האיסור על פתיחת חנויות מחסני תאורה.
על המדינה להגיש תשובתה לבג"ץ עד 16 בנובמבר, אז במילא צפויות חנויות הרחוב להיפתח, אך הרשת שוקלת לפתוח חנויותיה כבר עכשיו.
"בית חשוך זה לא סביר"
הרשת טענה כי היא עסק חיוני, שכן יותר מ-60% מהחנות, לפי דו"חות שהציגה, הם מוצרים חיוניים כלומר נורות ותאורה עבור קבלנים.
עו"ד רם ז'אן ועו"ד רועי דותן ממשרד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', שמייצגים את חברת רשתות תאורה, טענו בדיון: "בית חשוך זה לא סביר. תאורה לבית זה דבר חיוני. המדינה מודה שנורות זה דבר חיוני. יש נורות לד, גופי תאורה שקועי תקרה, פלורסנט זה לא (מוצרים) דקורטיביים, אלא פונקציונליים. לפי דו"ח רו"ח שהגשנו, למעלה מ-60% מהמכירות של המוצרים - הם חיוניים. מוצרי תאורה פונקציונליים".
השופט סולברג אמר שאם מתקלקלת לו נורה בבית יילך לקנייה השבועית (בסופר) ושם יקנה את הנורה. לכך ענה עו"ד ז'אן: "אבל אנחנו נותנים אחריות אז הוא הולך אלינו ולא לסופר".
המדינה: השוטרים יקבעו אם עיקר העסיקו של החנות הוא במוצרים חיוניים
עו"ד המדינה, ערין ספדי, אמרה כי המטרה עיקרית למגבלות הקורונה היא "צמצום התקהלויות למינימום האפשרי ליציאה מהבית לצורך הצטיידות במוצרים חיוניים".
לטענתה, כשהותרה יציאת אדם, זה רק לצורך הצטיידות במוצר חיוני. במקביל הותרה פתיחת עסקים שעקר עיסוקם אספקת מוצרים חיוניים. יש בתי עסק שנקבו ספציפית בשמם כמו בית מרקחת וחנות אופטיקה. לגבי מקומות שהיה ערבוב בהם בין מוצר חיוני למוצר לא חיוני, הלכו לעיקר העיסוק, מתוך הבנה שיהיה קושי להפריד ואמרו אם המקום עיקר עיסוקו במוצרים חיוניים, כמו מכירת מזון או מוצרי היגיינה ותחזוקת הבית. המצרים חייבים להיות מבחינת חיוניותם, ברף הגבוה שיצדיק יציאה.
אם נצמדים לעיקרון של לצמצם התקהלות ופתיחה של מקומות למינימום האפשרי, כשהציפייה מהמקום היא שאפשר לקבל תחת אותה קורת גג מגוון של מוצרים. לפי גישה זאת הרשת לא עומדת בהגדרה לכאורה.
עו"ד ספדי הוסיפה: "הרשת ציינה את אייס - יש בה הכל מבחינת תחזוקה, לכן היא נופלת בגדר החריג, היא מוכרת מנורות, מסמרים, אינסטלציה ודברים שיכולים להיות חשובים".
לשאלה מי מחליט מה עיקר עיסוק החנות, ענתה המדינה כי בית העסק פותח לפי החלטתו והשוטר שמגיע למקום מחליט וכך הפעילה המשטרה את שיקול דעתה, החליטה שעיקר העסק לא חיוני וקנסה אותו.
מגבילים חופש עיסוק לאחדים ומעצימים את חופש העיסוק לאחרים
השופט אלכס שטיין הדגיש כי המצב עמום ושהכי נוח לכתוב מה כן ומה לא. לכך השיבה המדינה: "אי אפשר. אנחנו עומדים על הקושי להגדיר מה זה מוצר חיוני, להגיע לרשימה סגורה או מבחן שיתחום את המגוון של המוצרים, צריך להגדיר מה זה מוצר חיוני".
השופט קרא אמר כי לא יעלה על הדעת ששוטר יקבע את חופש העיסוק והתחרות בשוק וכי יש תשתית לתחרות בלתי הוגנת. השופט שטיין הדגיש כי זאת הגבלה של חופש העיסוק אצל אחדים והעצמה אצל אחרים. לכך השיבה עו"ד ספדי כי תוצאת צמצום ההתקהלויות עולה על הנזק שנגרם מהגבלת חופש העיסוק. היא הפנתה למבחן האדם הסביר: "שוטר שנכנס לחנות ורואה מה באותו רגע נתון מוכרים... אם החלק הגדול זה מוצרים שאינם חיוניים, אזי השוטר מפעיל שיקול דעת וככה זה נאכף".
פורסם לראשונה: 17:30, 28.10.20
