בעיית חזרתם לעבודה של אלפים רבים מהמצויים בחל"ת כבר זמן רב עולה בהבלטה בדו"ח חדש של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שפורסם היום (א'). בשל הזמן הממושך של ניתוק הקשר של חלק מהנמצאים בחל"ת עם מעסיקיהם, חלה ירידה בביטחון של הנמצאים בחל"ת באשר לאפשרות לחזור לעבודה אצל המעסיק שלהם בהשוואה לחודשים שקדמו לסגר השני.
כך למשל, 13% מהנמצאים בחל"ת באוקטובר דיווחו שהם בטוחים שיחזרו לעבודה אצל המעסיק הקודם, לעומת 17% בחודש אוגוסט, טרם הכניסה לסגר השני.
חוב של 10 מיליון שקל לעובדים: נאמן לחברת כוח אדם מהגדולות בארץ
בנק ישראל: הפחתת 70% מההחזר החודשי על הלוואות לעסקים קטנים
על הכוונת של מבקר המדינה: שכרם הגבוה של חלק מהעובדים במשרדו
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד עולה מהדו"ח, כי נכון לחודש אוקטובר, ולאורך כל החודשים האחרונים, חלה ירידה משמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסות נמוכות. שיעור התעסוקה של חמישון ההכנסות התחתון היה נמוך בכ-29% בחודש אוקטובר ביחס לערב המשבר, לעומת ירידה של 6% בלבד של החמישון העליון. עם זאת, בהשוואה לסגר הראשון, הפגיעה בכל רמות ההכנסה הייתה נמוכה יותר בסגר השני.
הפגיעה המשמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסה נמוכה מוסברת בין היתר בפגיעה הגבוהה יחסית בתעסוקה של בעלי השכלה שאינה אקדמית ושל בעלי משרות חלקיות. כך, שיעור התעסוקה של אלו שאינם בעלי תואר אקדמי ירד בכ-22% באוקטובר ביחס לתקופה ערב המשבר, לעומת ירידה של 10% בתעסוקת בעלי התארים. עוד עולה, כי הנפגעים העיקריים בסגרים, אך גם בחודשים שביניהם, הם אלו ללא תעודת בגרות וסטודנטים. בנוסף, ממוצע שעות העבודה של הנמצאים בחל"ת בחודש אוקטובר נמוך בכ-13% מזה של המועסקים באותו חודש.
לדברי גרינברג, הירידה בשיעור התעסוקה במהלך הסגר השני בחודש אוקטובר בולטת במיוחד בקרב הגברים החרדים (ירידה של 25%) ובקרב הנשים הערביות (ירידה של 21%), בהשוואה לשנת 2019. במקביל חלה ירידה משמעותית גם אצל הגברים הערבים (22%), אף כי ירידה זו החלה כבר בחודשיים הראשונים של השנה, כלומר עוד קודם למשבר.
לפי הדו"ח, שיעור האבטלה הממוצע בישראל עמד באוקטובר על 18.2%. שיעור האבטלה בחודש זה בקרב האוכלוסייה החרדית היה גבוה במיוחד - 26% לגברים ו-24% לנשים. לעומת זאת, שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה הערבית היה במפתיע נמוך יחסית - 13% לגברים ו-15% לנשים. אולם, הדבר נובע בעיקר מכך שחלק ניכר מהם הפסיקו לחפש עבודה ונמצאים מחוץ לכוח העבודה. מדובר בירידה של כ-12% בשיעור ההשתתפות ביחס לשנת 2019.
הכלכלנית הראשית מציינת בדו"ח, כי מצב זה, של הישארות מחוץ לכוח העבודה של האוכלוסייה הערבית, ככל שהוא יימשך, עלול להקשות על קצב ההתאוששות של שוק העבודה בשנים הבאות.
על פי סקר כוח אדם, נכון לחודש אוקטובר, היו בישראל כ-740 אלף מובטלים - לפי הגדרה רחבה הכוללת עובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות הקורונה. בנוסף, כ-100 אלף עובדים פוטרו מעבודתם או שמקום עבודתם נסגר מתחילת המשבר ואינם מחפשים כלל עבודה. כ-25 אלף נוספים שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות אחרות או לא עבדו בעבר, מעוניינים לעבוד עכשיו ולא חיפשו עבודה בחודש האחרון בגלל הקורונה, ועל כן אינם נחשבים כמובטלים.
הכלכלנית הראשית באוצר מציינת, כי קיים פער ניכר במצב שוק העבודה בין המחצית הראשונה למחצית השנייה של חודש אוקטובר, בשל תחילת הסרת המגבלות במחצית השנייה של החודש. בעוד שבמחצית הראשונה שיעור האבטלה הרחב עמד על 20.7%, במחצית השנייה הוא ירד ל-15.8%. מדובר בפער של כ-200 אלף מובטלים שחזרו לעבודתם בין שתי התקופות, מרביתם, כ-94%, חזרו מחל"ת.
עוד מציינת גרינברג, כי במחצית הראשונה של חודש נובמבר המשיכה ההתאוששות בשוק העבודה, אם כי בצורה מעט מתונה יותר, ושיעור האבטלה הרחב ירד ל-12.6% המשקף חזרה נוספת של כ-140 אלף מובטלים לעבודה.
הפגיעה בשיעורי התעסוקה של נשים ביחס לגברים הייתה מצומצמת יותר בסגר השני לעומת הראשון. בעוד שבסגר הראשון חלה ירידה משמעותית הרבה יותר בתעסוקה של נשים לעומת גברים - 39% לעומת 30% - במהלך חודש אוקטובר הפער בירידת התעסוקה בין המינים עמד על 2% בלבד (19% לעומת 17%). בתקופה שבין שני הסגרים, בחודשים יוני עד אוגוסט, הירידה בשיעורי התעסוקה של נשים וגברים הייתה דומה.
עם זאת, סך הפגיעה התעסוקתית - זאת שלוקחת בחשבון גם את שיעורי ההשבתה וגם את השינויים בהיקפי המשרה - הייתה משמעותית יותר בקרב נשים עד חודש מאי, אך החל מחודש יוני ואילך, וגם בסגר השני, דווקא הנשים הן אלו שנפגעו פחות ופערי התעסוקה המגדריים צומצמו ב-2% באוקטובר ביחס לחודש המקביל אשתקד.
הירידה בשיעור התעסוקה בזמן הסגר השני הייתה מתונה יותר בכל קבוצות הגיל ביחס לסגר הראשון. לאורך כל חודשי המשבר וגם במהלך חודש אוקטובר בולטת הירידה החדה יחסית בתעסוקת הצעירים ביותר (15-24). בחודש אוקטובר חלה ירידה של כ-25% בתעסוקת גברים ונשים בגילאי 15-24 ביחס לתקופה שלפני המשבר.
