משבר הקורונה פוגע קשות גם בענף הבנייה: בגלל חוסר הוודאות לקוחות מעכבים רכישת דירות והבנקים עוצרים מתן אשראי לפרויקטים. הקבלנים, שנפגעו קשות מהמצב, חוששים כעת כי הממשלה תבטל את ההכרזה על ענף הבנייה כחיוני וכך תפגע בהם עוד יותר.
"אתרי הבנייה עוד עובדים אבל המכירות נעצרו בחריקת בלמים", אומר אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין. "שיחררנו עובדים לחל"ת. החלטה לבטל את ההכרזה על ענף הבנייה כחיוני היא רוחבית. חברות קטנות יתמוטטו, וספקים וקבלני משנה לא יחזיקו מעמד. להתניע את הענף בחזרה יהיה קשה. אין הצדקה להשבית אתרי בנייה. כשבונים מגדל של 20 קומות, העובדים רחוקים זה מזה".
בנוסף לאי-הוודאות שגורמת לרבים לעכב בתקופה זו רכישה של דירה חדשה, מתמודדים קבלנים רבים עם מצוקה תזרימית קשה ומתלוננים שעם פרוץ משבר הקורונה הבנקים החלו להקשות על מתן אשראי וליווי פרויקטים ופשוט סוגרים את הברז. לדברי ד', יזם וקבלן של מספר פרויקטים במרכז הארץ, "אם הבנקים לא ישחררו אשראי לפרויקטים בבנייה הדבר יוביל לקריסה של עשרות קבלנים קטנים ובינוניים שלא יצליחו לעמוד בהתחייבויות ואז יווצר פה משבר עצום שיהיה קשה לשקם. יחד עם הקבלנים רוכשים רבים עלולים להפסיד את הכסף. בשני פרויקטים מכרתי חלק מהדירות והבנק שאני עובד איתו שנים החליט לעצור מימון. אם הממשלה לא תתערב, קבלנים ייפלו פה אחד אחרי השני ואיתם רוכשי הדירות".
"אם הסיפור ייגמר בחודש הקרוב חלק מהחברות יקבלו מכה חזקה וחלק פחות אבל זה ייגמר", אומר חיים קראדי מנכ"ל חברת פרשקובסקי. "אבל אם זה יימשך מעבר לחודש, תהיה כאן בעיה גדולה שהממשלה תצטרך לתת לה תרופה. המכירות של הדירות אמנם נעצרו, אבל ענף הנדל"ן יודע להתמודד עם עצירה של חודש או חודש וחצי במכירת דירות כי המכירות יבואו לאחר מכן ויפצו על העצירה. ככל שהמצב יתארך מעבר לסוף אפריל, המשק ייכנס למיתון, הצמיחה תיפגע, ויהיו חברות שלא יחזיקו מעמד. תחילה ייפגעו החברות הקטנות שחיות על תזרים מיידי, ובטווח היותר ארוך גם חברות ציבוריות ממונפות שצריכות להחזיר אג"ח ולשלם משכורות, ייאלצו לממש נכסים".
קראדי מעיד כי "בחלק מהאתרים יש ירידה במספר הפועלים, והפעילות לא כמו ביום רגיל. חלק מקבלני המשנה חזרו לשטחים. היקף העבודות יורד ומשכן מתארך".
לדברי אסף אביב, מנכ"ל חברת מ. אביב, "דווקא כשיש עצירה במכירת דירות, מזל שעיקר הביצוע שלנו זה 'מחיר למשתכן'. בפרויקטים האלה החברה יודעת בדיוק מאיפה יבוא הכסף וכמה. הבנקים ממשיכים לממן פרויקטים של 'מחיר למשתכן' באזורי ביקוש. עם זאת, אם המצב יימשך הרבה זמן, חברות ממונפות יהיו בבעיה".
לפי סקר שערך ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, 95% מהחברות שהשיבו דיווחו על ירידה בכמות העובדים הפלסטינים באתרים. במצטבר יש ירידה של 46% בכוח האדם הפלסטיני המועסק באתרים, נכון ליום ראשון האחרון. ומה עם הפועלים הסינים? לדברי ניסים אחיעזרא, מנכ"ל דוניץ, "הפלסטינים לא באים, וגם הסינים לא. יש לנו 100 עובדים סינים. אם המצב יימשך, מה אעשה עם כל העובדים? אוציא אותם לחל"ת? צימצמתי בעובדי האדמיניסטרציה אבל יש לי בחברת הביצוע 30-40 מנהלים. ומה עם התשלום לספקים? לקבלני המשנה? יש חומרי בנייה שמגיעים מסין כמו אבן גרניט לחיפוי בניינים והיבוא נעצר. אף אחד לא יכול לקנות דירה כשיש סגר. מה יהיה עם המשכנתאות שאנשים לקחו כשיש מיליון מובטלים?"
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים: "ענף הבנייה והתשתיות צימצם משמעותית את היקף הפעילות בו לאור המשבר, אבל חייבים לשמר את הפעילות בו, גם אם בהיקף נמוך. ענף הבנייה והתשתיות ממונף מאוד ולכן, ככל שתתמוך המדינה בענף, כך היא תפחית דרמטית את הפגיעה במגזר הפיננסי ובמשק".
לדברי רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי חברת מזרחי ובניו, "עצירה של הענף תביא לכך שבתוך חודש־חודשיים, 50% מהחברות בשוק הנדל"ן יפשטו רגל. החברות הציבוריות בסיכון כפול מהפרטיות. עצירת הבנייה תכניס את הבנקים לסחרור, כי המערכת הבנקאית מושקעת בלמעלה מ־300 מיליארד שקל בענף".
גם היזם שמחה גרידינגר מחברת אפי נתיב פיתוח, שבונה ברמת בית־שמש, מדווח כי "יש האטה במכירות. אנחנו מציינים שניתן לבטל הסכם תוך 4 חודשים, כדי לתת ביטחון".
לדברי ערן רוזנברגר, זכיין רי/מקס פרימיום בבת-ים, "בשבועיים האחרונים יש ירידה ברכישת דירות. אלו שלא חותמים על עסקאות שכבר גובשו הם אנשים שהתחילו בתהליך אבל פוטרו או הוצאו לחל"ת".