"מסגרת יחסי העבודה וכללי השכר במגזר הציבורי בישראל נותרו כמעט ללא שינוי מאז שנות ה-50". כך קובע דו"ח בנושא אסטרטגיית השכר במגזר הציבורי בישראל שמפרסם היום (ב') הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הכולל ביקורת על מנגנוני השכר ומערכות המיקוח במגזר הציבורי בארץ, לצד הצעות אופרטיביות לייעול.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במסגרת הדו"ח, מצביעים המחברים על מאפיינים שונים בשכר עובדי המגזר הציבורי בישראל, אשר לטענתם משפיעים לרעה על תהליכי גיוס, שימור וניהול כוח אדם, ומציעים דרכים לביצוע רפורמות בהתבסס על הנעשה במדינות החברות בארגון.
מהדו"ח עולה כי נכון לשנת 2017, 10.4% מהתמ"ג וכ-26.3% מההוצאה הציבורית בישראל יוצא על שכר העבודה במגזר הציבורי - משמעותית יותר מאשר ממוצע המדינות החברות בארגון ה-OECD, שעומד על 9.2% ו-22.8%, בהתאמה.
"כוח העבודה במגזר הציבורי חייב להיות מיומן, בעל כושר תכנון ועם יכולת לגלות גמישות בהתאם לשינויים", מדגישים בארגון, ומוסיפים כי "מערכת שכר מודרנית המותאמת ליעדי המגזר הציבורי והמושתתת על יחסי עבודה חיוביים, תאפשר לממשלות למשוך, לשמר, לנהל ולתגמל עובדים בעלי מיומנויות וכישרונות בעלי ערך, אשר יתרמו לקיומו של מגזר ציבורי יצרני ויציב, כך שהוצאות השכר הגבוהות ישתקפו לציבור בשירות ממשלתי יעיל, נגיש, ואופטימלי".
צמצום רכיב הוותק בשכר וביטול הצמדות השכר
בהמשך ישיר לכך, הדו"ח מעלה מספר המלצות לייעול מערכת השכר במגזר הציבורי בישראל. בין היתר, מסביר הארגון כי הגדלת שכר הבסיס על חשבון תוספות השכר יביא להגברת השקיפות בעולמות השכר, ישפר את תהליך הגיוס ואת הניידות במגזר הציבורי. כמו כן, כותבי הדו"ח קוראים להתאים את הגדרות התפקידים לעידן הדיגיטלי הגמיש, תוך צמצום מספר ופירוט של סיווגן.
בנוסף, בדו"ח מציינים כי בישראל קיימת מערכת סבוכה של הצמדות שכר בין סקטורים שונים בתוך המגזר הציבורי. כך לדוגמה, השכר בצה"ל מושפע משכר דירוגי העובדים השונים במדינה והשכר במשטרה ובשירות בתי הסוהר מושפע במידה רבה מן השכר בצה"ל. "האתגר בישראל הוא לבטל הצמדות בין מגזרים שונים, כך שהתערבות ספציפית, מותאמת ותלוית-אירוע בשכר ובתנאי העבודה בתפקיד מסוים לא תביא להשפעה אוטומטית גורפת ולהשלכות רוחב לא ענייניות".
"חוסר התאמה בין שכר למיומנויות בתפקידים ספציפיים והיעדר אחידות עם השכר במגזר הפרטי משפיעים על האטרקטיביות של משרות"
שני שינויים משמעותיים נוספים שעליהם ממליצים בארגון הם צמצום חשיבות מרכיב הוותק בשכר והתאמת גובה השכר לכישורים ולא לוותק העובד, בדומה למגזר הפרטי. "נראה שיש בישראל חוסר התאמה בין שכר למיומנויות בתפקידים ספציפיים. כמו כן, אין אחידות ביחס בין השכר הממוצע במגזר הפרטי לשכר הממוצע במגזר הציבורי בין עיסוקים שונים... מכאן שהאטרקטיביות היחסית של משרות במגזר הציבורי משתנה", נכתב.
המלצה נוספת שמציע הארגון היא לבחון הענקת סמכויות וגמישויות ניהוליות לשטח בעולמות התגמול, אשר "מסוגלים להביא לביצועים טובים יותר וליכולת למשוך עובדים בעלי מיומנויות נדרשות באופן אשר יכול לשפר את פריון המגזר הציבורי". בארגון מציינים כדוגמה את המודל הבריטי, שלפיו למשרדים השונים יש תקציב משלהם והם מחליטים כיצד להפנות תגמולי שכר לתפקידים ולעובדים ספציפיים.
כמו כן, כותבי הדו"ח מתייחסים למסגרת ההעסקה הדומיננטית במגזר הציבורי בישראל - הסכמים קיבוציים, וקוראים "לקבוע מערך כללים ברור ושקוף לשימוש בצורות העסקה שונות (הסכמים קיבוציים למול חוזים אישיים), ולמנוע מצבים בהם מנהלים מיוצגים על ידי אותם ארגוני עובדים כמו עובדיהם".
4 צפייה בגלריה
ה-OECD קורא להרחיב את שיטת ההעסקה באמצעות חוזים אישיים. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בהקשר זה, טוענים בארגון כי יש יתרונות רבים להעסקה בהסכמים קיבוציים, כמו היכולת לשמר ערכים רוחביים וכוח עבודה מסור ועצמאי, אולם מדגישים כי צורת העסקה זו גם עלולה להגיב פחות טוב לשינוי מהיר ולרפורמות. "הרחבת שיטת ההעסקה באמצעות חוזה אישי למשרות ניהול נוספות או לתפקידים טכנולוגיים עשויה לשמש כמפתח להשגת גמישות ואטרקטיביות גבוהה יותר", נכתב בדו"ח.
ה-OECD: פגישות בין ועדים להנהלה, גם לא בימי משבר
בתוך כך, הארגון מציע מספר דרכים לשיפור יחסי העבודה ומערכות המיקוח במגזר הציבורי בישראל, בהן הגבלת העיתוי והשימוש בהכרזת סכסוכי עבודה והגנה על שירותים חיוניים מפני שביתות.
בארגון עוד ממליצים להגביר את תדירות הפגישות בין ועדים להנהלות מחוץ להקשר של משברים או סכסוכים ולהקים בישראל מוסדות חלופיים ליישוב סכסוכים, אשר יוכלו לפעול ללא לחץ של שביתה. "הכרזות תכופות על סכסוכי עבודה ונקיטת עיצומים ושביתות, גוררים שיעור גבוה של אובדן ימי עבודה בישראל ומצביעים על מערכת שאיננה עובדת לטובת הציבור ובעלי העניין. פיתוח חלופות לפיתרון סכסוכים חלף נקיטת עיצומים ושביתות הוא מהלך נחוץ שיבטיח שייעשה שימוש הולם בכלי השביתה כמוצא אחרון", טענו כותבי הדו"ח.
בהקשר דומה לכך, מציעים בארגון לייצר מגבלות תקציב ועקרונות לקביעת קצב גידול הוצאות השכר, אשר "יסייעו ליצור מסגרת של 'מה מונח על השולחן' כדי לשפר את תהליך המשא ומתן ולשמור על זכותן הדמוקרטית של ממשלות נבחרות להקצות הוצאות ציבוריות על סמך סדרי העדיפויות הפוליטיים שלהן".
יו"ר ההסתדרות בריאיון לאולפן: בבריטניה נתנו תוספת למגזר הציבורי
(צילום: ניצן דרור, שחר גולדשטיין)
מחברי הדו"ח המשיכו לבקר את כוחם של ארגוני העובדים בישראל והמליצו לחפש דרכים להביא למשא ומתן נקודות מבט רבות יותר של המעסיק ולבחון מחדש את היקף הנושאים שעליהם מנהלים נציגי ארגוני העובדים משא ומתן. יחד עם זאת, הודגש כי "הפיתרון הוא לא לבטל את ארגוני העובדים, אלא לכלול אותם כשותפים בתכנון הרפורמות במקום מתנגדים לשינוי".
"ארגוני העובדים בישראל מקבלים כיום יכולת להתערב בעניינים שבמדינות אחרות ייחשבו כנתונים לפררוגטיבה של ההנהלה בלבד"
לצד זאת, מחברי הדו"ח טענו כי "ארגוני העובדים בישראל מקבלים כיום יכולת להתערב בענייני עבודה יומיומיים, שבמדינות רבות אחרות ב-OECD ייחשבו כנתונים לפררוגטיבה הנתונה להנהלה בלבד. מומלץ לממשלת ישראל לשנות את היקף המושג 'תנאי עבודה' שלגביהם יש לנהל משא ומתן, בצד מציאת דרכים לעודד השתתפות בונה של הארגונים והעובדים ברפורמות ניהול ובניית אמון הדדי".
ההסתדרות: "הצעות קיצוניות שנועדו לכרסם בכוח העובדים"
מהסתדרות העובדים נמסר בתגובה לדו"ח: "עובדות ועובדים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית ואם יש שיעור שכל העולם למד ממשבר הקורונה זה הצורך לחזק את המערכות הציבוריות. כל ניסיון לפגוע במגזר הציבורי יחליש את יכולתה של המדינה לתת מענה לאזרחים במשבר הבא.
"ההסתדרות תבחן באופן רציני ומעמיק כל הצעה שנועדה לטפח מצוינות בקרב העובדים ולהצעיד את המשק שלנו אל העתיד. עם זאת, ההמלצות שהוצעו הן קיצוניות בהגבלה שלהן על חופש ההתארגנות ונועדו לכרסם בכוח הארגוני של העובדים במשוואת הכוחות הלא שוויונית ממילא, אל מול המעסיק.
ההסתדרות: "כל ניסיון לפגוע או להגביל את זכות השביתה או במעמד העובדים, ייתקל בהסתדרות חזקה שתילחם בנחישות וללא פשרות"
"האחריות על יחסי עבודה תקינים חלה על כל הצדדים וכל ניסיון להגביל את חופש ההתארגנות או להתערב במנגנוני הכרזת סכסוכי העבודה, מפר את האיזון ופוגע בדיאלוג החברתי. חופש ההתארגנות הינו זכות יסוד וניסיון להגביל אותה באצטלה של פתרון סכסוכים מנוגד לערכי היסוד של מדינה דמוקרטית. כל ניסיון לפגוע או להגביל את זכות השביתה או במעמד העובדים, ייתקל בהסתדרות חזקה שתילחם בנחישות וללא פשרות".
פורסם לראשונה: 11:57, 28.06.21
