חוק הסדרים בן 40 רפורמות ושינויים מבניים ראשון מאז מרץ 2018 אושר היום (חמישי) בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. רוב סעיפי החוק ייכנסו לתוקף בינואר 2022.
אחדים מהם ייכנסו בהדרגה או בשנים הבאות: חוק אגרות הגודש ייכנסו לתוקף במרץ 2025, חוק העלאת גיל הפרישה לנשים יביא להעלאה בהדרגה של גיל הפרישה מ-2022 עד 2032, חוק הרפורמה ביבוא ייכנס בהדרגה לאורך שנת 2022, בהתאם לענפים השונים, חוק הפחתת השימוש במזומן מ-11,000 ל,6,000 שקל ייכנסו לתוקף באוגוסט 2022.
5 צפייה בגלריה
פקקים, גיל פרישה, כשרות וייבוא. חלק מעשרות הרפורמות שהכנסת צפויה לאשר
(צילום: נדב אבס, רויטרס, שאטרסטוק)
אחרי שבלילה אושר התקציב לשנת 2021, הח"כים הצביעו החל מהבוקר ובמשך במשך שלוש וחצי שעות על חוק ההסדרים - ובסיום הדיון הוא אושר כאמור ברוב קולות. כעת נותר לכנסת להעביר רק את התקציב לשנת 2022. האופוזיציה משכה הרבה מההסתייגויות שהגישה, וייתכן שהתקציב כולו יאושר בקריאה שנייה ושלישית כבר הערב.
שר האוצר, אביגדור ליברמן אמר אחרי ההצבעה: "מאז שנולד חוק ההסדרים בשנת 1985, לא עבר חוק הסדרים כל כך מלא ברפורמות מהפכניות שמביאות בשורה ענקית לאזרחי המדינה. הרפורמות הללו מבטאות את החזון שטמון בתוכנית הכלכלית כולה של מדינת ישראל, כי באין חזון יפרע העם".
בשל מורכבות תקציב המדינה הדו-שנתי וחוק ההסדרים עב הכרס, קשה היה לעקוב הפעם אחרי שלל החוקים והרפורמות, השינויים שהוכנסו בהם בוועדות הכנסת ואף הוצאת חלק מהם מהחוק בראשית הדיונים ואפילו ממש בשבוע שעבר. ננסה לעשות כאן סדר בתקציב הראשון שמאשרת הכנסת לאחר תקופה כה ארוכה, וברפורמות העיקריות והחשובות ביותר בחוק ההסדרים.
מספרי תקציב המדינה
תקציב המדינה לשנת 2021 – שעדיין יושפע עד מאוד מהוצאות הענק שהנובעות ממשבר הקורונה המתמשך – יסתכם בשיא חדש מאז ומעולם -609.1 מיליארד שקל, כולל הוצאות הקורונה ותשלום החובות שהולכים וגדלים. בשנת 2022 התקציב יגיע ל-572.9 מיליארד שקל, לאחר שהתקציב הוגדל ברגע האחרון ב-10 מיליארד שקל, בשל הצורך הדחוף בהגדלת התקציב להמשך המאבק במגפת הקורונה, שתחילה הייתה סברה שכבר תדעך בשנה הקרובה.
ממש ברגע האחרון, בעקבות סיכומים עם חברי הכנסת החרדים ינון אזולאי (ש"ס) ויצחק פינדרוס (יהדות התורה) ועם בצלאל סמוטריץ (הציונות הדתית), יועברו מיידית, לאחר אישור התקציב, 1.17 מיליארד שקל לישיבות. כמו כן, כמחווה של הרגע האחרון לאופוזיציה, אושרו היום לפנות בוקר, למטרות שהציבו חברי כנסת מחוץ לקואליציה, עוד 91 מיליון שקל, כנספח להסכמים הקואליציוניים. אלה יסתכמו לשתי שנות התקציב ב-1.4 מיליארד שקל.
עיקר הכספים - בתקציב הגדול אי פעם המדינה, שאותו הגדיר בביטוי מעורר מחלוקת שר האוצר, אביגדור ליברמן, כ"חברתי ביותר אי פעם" – אכן יוקצו הפעם לשירותים החברתיים: 200 מיליארד שקל ב-2021 ועוד 210 מיליארד שקל בשנת התקציב 2022. לביטחון ולסדר הציבורי התקציב השנה יהיה 92 מיליארד שקל ובשנה הבאה 97 מיליארד שקל.
המדינה תחזיר השנה חובות בהיקף של 58 מיליארד שקל ובשנה הבאה יוחזרו 61 מיליארד שקל והסכומים הללו ילכו ויגדלו בשנים הבאות, כאשר מדינת ישראל נטלה בשנה החולפת גם הלוואות ל-100 שנים, שאם לא ימוחזרו בדרך, יוחזרו רק על ידי הנכדים של הנכדים בשנת 2121.
אגרות הגודש
החוק: גוש דן יחולק לשלוש טבעות – פנימית, תיכונה וחיצונית – שהכניסה אליהן בשעות העומס תעלה לבעל הרכב 5-10 שקלים וגם ביציאה מהן ייגבה "מס” בשעות שבהן התנועה רבה במיוחד. כניסה לטבעת החיצונית תעלה 5 שקלים וכניסה לשתי הטבעות האחרות תעלה כל אחת 10 שקלים. זאת, בין השעות 6:30 ל-10 בבוקר. בנסיעה לכל כיוון ייגבה מחצית הסכום בין השעות 15:00 ל-19:00. ההוצאה המרבית ביום תעמוד על 37.5 שקל.
שינויים בדיונים בכנסת: כבר בוועדת השרים לחקיקה נעשה השינוי הראשון כאשר הוחרגו כ-250 אלף נכים מהחוק, שכן הרכב הוא בעצם הרגליים שלהם ומסייע להם גם במוגבלויות אחרות. בוועדה הוחרגו מהאגרה רכבים דו-גלגליים, אוטובוסים, רכבי החירום, מוניות נגישות ורכבי גרר. משאיות מעל 12 טון ישלמו כפול ואף לא תהיה להן מגבלת חיוב. מוניות ספיישל ישלמו רק 50% מהאגרה והנוסע יממן את התשלום. הרפורמה נדחתה ל-1 במרץ 2025.
העלאת גיל הפרישה לנשים
המטרה: לאפשר המשך עבודה של נשים עד גיל 65, עם העלייה הניכרת בתוחלת החיים, כדי למנוע גירעונות מקרנות הפנסיה ויצירת חיסכון לביטוח הלאומי של יותר מחצי מיליארד בקצבאות הזקנה בשנה.
החוק: גיל הפרישה לנשים יועלה מ-62 ל-65 בתוך 11 שנים, עד 2032. בשלוש השנים הראשונות העלייה בגיל הפרישה תהיה מהירה יחסית - מדי שנה בארבעה חודשים. החל בגיל 63 העלייה תהיה מדורגת יותר, כל שנה בשלושה חודשים.
שינויים בדיונים בכנסת: יוקם מערך הכשרות מקצועיות לנשים מגיל 50 ומעלה כדי להכין אותן לשנות העבודה האחרונות. הנשים בעלות שכר נמוך יקבלו מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) מוגדל. ימי האבטלה לנשים המבוגרות יועלו מ-175 ל-300 יום. ישולם מענק חד פעמי לנשים שלא עובדות ולא מצויות בחל"ת אמורות היו לקבל קצבת זקנה כבר בחודש ינואר 2022. הנשים יקבלו גם בשנים הנוספות לעבודתן הנחות בתחבורה הציבורית, בתשלומי הארנונה ובתרופות, כאילו היו כבר במעמד אזרחית ותיקה (גברים מקבלים את ההטבות מגיל 67). גיל הפרישה לעתיד לא הוצמד בינתיים, לפי ההצעה המקורית של משרד האוצר, לעליה הצפויה בתוחלת החיים.
מנכ"ל הביטוח הלאומי: גיל הפרישה צריך לעלות יותר
(צילום: משה מזרחי)
רפורמת הכשרות
החוק: שוק הכשרות יפתח לתחרות מלאה בעוד שנה וחודשיים, ב-1 בינואר 2023, כך שגופים פרטיים יוכלו להעניק כשרות. הגופים יקבלו אישור מהממונה על הכשרות ברבנות הראשית. הגופים יוכלו לפעול לפי בחירתם, על פי אמות מידה של תקן כשרות שתקבע מועצת הרבנות הראשית או על פי אמות מידה שיקבעו שלושה רבנים. המועצות הדתיות יוכלו מה-1 בינואר הקרוב לתת כשרות בכל מקום בארץ ולא רק בערים אליהן הן שייכות. מחיר תעודות הכשרות לעסקים לא יהיה אחיד וייקבע על ידי כל תאגיד כשרות ומועצה דתית. מתן כשרות למוצרי יבוא יתאפשר לכל הגופים פרט למועצות הדתיות. משגיחי כשרות יחויבו בהסמכה של הרבנות הראשית. יהיה פיקוח פרלמנטרי של הוועדה על יישום החוק.
שינויים בדיונים בכנסת: חודד נושא החלת דיני העבודה על כל התאגידים. הוגדרו סמכויות המועצות הדתיות בחוק הכשרות החדש, כאשר רבני ערים יוכלו לתת כשרות בכל מקום. סעיף התליית תעודה שלא מטעמי דיני כשרות נמחק מהחוק.
רפורמת היבוא
החוק: יינתן אישור לייבא לישראל מוצרים שעברו תקינה במדינות אחרות, ללא תקינה נוספת במכון התקנים ובמעבדות בישראל, תהליך שייקר מאוד את מוצרי היבוא וגרם לעיכוב באישור היבוא לעיתים עד שנה שלמה. היבואנים יחויבו להצהיר על 80% מהמוצרים שיעברו לחובת הצהרה במקום בדיקה, כי המוצר שייבאו לארץ עומד בדרישות התקן ואינו מסכן את הרוכשים. אלפי מוצרים שלא ניתן היה לייבא עד כה לישראל – יותרו מעתה ביבוא. מהרפורמה הוחרגו מוצרים, שתישאר בהם התקינה הישראלית ובראשם ביצים, חלב גולמי, בשר, עוף, דגים, פירות, ירקות ומזון לתינוקות.
שינויים בדיונים בכנסת: בלחץ התעשיינים הוחרגו מהרפורמה כבלי חשמל לשימוש ביתי, דודי שמש, ברזל לחיזוק בטון, מכלים, ציוד הרמה כמו מנופים, מלגזות, מוצרי כיבוי אש, גז פחמני מעובה, מוצרים לתינוקות עד גיל שלוש כמו מוצצים ודבש.
רפורמת הרגולציה
המטרה: החוק נועד להסדיר את התהליך הפנים-ממשלתי הנוגע להליכי גיבוש וקביעת רגולציה.
החוק: תוקם רשות בקרה מרכזית לרגולציה, שתהווה גורם מקצועי ממשלתי בתחום, תייעץ לרגולטורים ביחס לתהליכי הבחינה של רגולציה חדשה, תמליץ ביחס לטיוב רגולציה קיימת, תקדם הליכי תכנון ותיאום בין רגולטורים, תסייע בהכשרה ובפיתוח מיומנויות בתחום הרגולציה ותייעץ לממשלה בענייני מדיניות רגולציה.
שינויים בדיונים בכנסת: הוחלט לכלול בחוק הוראות שקיפות שיחולו על הרגולטורים ועל רשות הרגולציה. הוצאת "כרטיס צהוב" על ידי רשות הרגולציה לרגולטור תיעשה בהליך מיוחד וזאת על מנת למנוע ניצול לרעה של כלי זה בידי בעלי כוח שינסו לסכל רגולציה המקשה עליהם. הוועדה הוסיפה לחוק את שקילת ההשפעות הסביבתיות הנובעות מקביעת האסדרה ואת הצורך של רגולטורים לפעול לאור זכויות ואינטרסים ציבוריים. עם זאת הוסרה מהחוק ההגדרה של מאסדרים פיננסיים והם ייכללו בהחרגות החלות על תאגידים ציבוריים. משרד האוצר התחייב להקצות משאבים לטובת המשרדים המאסדרים לטיוב הרגולציה הקיימת. מליאת רשות הרגולציה תמנה 7 חברים: היו"ר ימונה על ידי הממשלה ויהיו חברים בה מנכ"ל משרד רה"מ, הממונה על התקציבים באוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ונציגי ציבור מומחים שימנו שרי האוצר והמשפטים.
רפורמת הבנקאות הפתוחה
החוק: כל המידע הפיננסי על הלקוחות, שהיה עד כה רק בידי הבנקים, יועמד לרשות כל גוף פיננסי בעל רישיון, שהנתונים יהיו פתוחים בפניו לפי דרישת הלקוח. אותם גופים יוכלו לאתר ללקוחות את ההצעות הטובות ביותר בתחום הפיננסי – בעמלות, בריביות, עלויות האשראי ותנאי ההלוואות, החסכונות וההשקעות. בעיקר ייהנו מפתיחת התחרות הבנק הדיגיטלי שכבר הוקם ובנקים ומוסדות פיננסיים נוספים שיקבלו רישיון בשנים הקרובות.
ריאיון מיוחד באולפן עם נגיד בנק ישראל
(צילום: משי בן עמי)
רפורמת החניה:
המטרה: הפחתת הכדאיות בהחזקת רכב פרטי בערים מעל 40 אלף תושבים והעדפת התחבורה הציבורית, תוך הפחתה בפקקים.
החוק: יבוטלו המחיר המרבי לשעת חניה והאפשרות להעניק חניה חינם לתושבי הערים ברשויות המקומיות בישראל שבהן מתגוררים יותר מ-40 אלף תושבים. החוק יסייע בהפחתת עומסים מלב הערים ויאפשר חניה חינם לתושבי הערים במרחב החיים שלהם. על הרשויות יהיה להסדיר תוך שלוש שנים, אזורים בהם יוענק פטור מתשלום חניה לתושב אותו אזור בלבד.
השינויים בדיונים בכנסת: נקבע כי הפער בין מחיר לשעת חניה שישלם תושב חוץ למחיר לתושב העיר לא יעלה על 30%. המחיר המרבי על חניה, שעומד היום על 6.3 שקלים לשעה, יבוטל החל מ-1 בינואר הקרוב ועיריות יוכלו לקבוע מחיר בהתאם למדיניותן.
רפורמות נוספות שאושרו בוועדות הכנסת
• התחדשות עירונית – יופחת הרוב הדרוש לתביעת בעל דירה שלא מסכים לתוכנית פינוי בינוי כך שהרוב יהיה של שני שליש מבעלי הדירות במקום 80% הקבועים בחוקר היום
• רישוי באמצעות מורשה להיתר – שינוי פרק הזמן להוצאת היתרי בנייה למגורים, כדי להגדיל את היצע הדיור.
• רישוי עסקים – הסדרת פישוט הליך הרישוי, תוך הקמת ועדה לאסדת רישוי העסקים בארץ, שתקבע דרישות בהתאם לסטנדרט העולמי ויוקם מערך ערר לדרישות יתר.
• חובת עריכת ופרסום דו"חות כספיים שנתיים - תאגידים ציבוריים, כמו יד ושם ורשות ניירות ערך, יצטרכו לדווח מדי שנה על הדו"חות הכספיים שלהם ולהגישם לשר הממונה ולחשב הכללי במשרד האוצר.
• עידוד השקעות הון בשכירות מוסדית – יהיו שיעורי מס מופחתים על הכנסה חייבת ממכירת דירות להשכרה על השבח ממכירת דירות להשכרה ועל ההכנסה החייבת מהשכרת הדירות, בכפוף לכך שהדירות יושכרו למגורים למשך 15 שנים מתוך 18 השנים הראשונות שלאחר תום הבנייה, כאשר השוכרים ייהנו מתקופת השכרה רצופות של 5 שנים לפחות.
• חוק הקאפ החדש – נקבע מודל תקצוב חודשי קבוע ושקוף לבתי החולים שיחליף את מבחני התמיכה והסובסידיות. בכך יוסדר מחדש מימון בתי החולים בישראל, בין השאר על ידי מבנה התחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים.
• מעונות יום לפעוטות – אלה הפועלים במבני מגורים לא יידרשו עוד לקבל היתר לשימוש חורג לצורך הפעלת המעון.
• העלאת קצבאות הנכים – קצבת נכות כללית תעמוד על 3,700 שקל והדיסריגרד (הכנסה שבגינה לא תופחת קצבת הנכות) יעלה ל-5,300 שקל.
• פרק הכבאות – יסולק חסם שמנע מעסקים לקבל רישיון. בכלך שנה זקוקים 140 אלף עסקים לרישיון חדש ודרישות בטיחות האש מסתכמות ב-85 אלף שקל לעסק מתחיל או למחדש רישיון. יצומצמו בחוק החדש פרטי הרישוי המחייבים אישור כבאות. מספר סוגי העסקים שיהיו פטורים לגמרי מאישור כבאות יגדל מ-8 כיום ל-25.
• החלפת האג"ח המיועדות – חוק שיבטיח יציבות בתשואות קרנות הפנסיה, תוך הפסקת הנפקת אגרות חוב מיועדות בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות הוותיקות והחדשות, כאשר שיעור זהה של כספי החוסכים יושקע בשוק ההון. ככל התשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים אלה, תהיה נמוכה מ-5.15%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש.
• חוק נתיבים מהירים – יופעלו שני נתיבים מהירים נוספים בכניסה לגוש דן מצפון ומדרום. לא תידרש הרשמה מראש לנוסעים בנתיבים אולם מי שלא יהיו רשומים יחויבו בדמי גבייה.
• חוק המטרו – לצורך הקמת הפרויקט הגדול והיקר בישראל תוקם רשות ייעודית לצורך קידום מיזם המטרו. נקבעו כללי מימון המיזם, היטל השבחה ומס השבחת מטרו. 35% ממס המטרו שיחול באזורי המטרו שיושבחו יגיע לקופת המדינה.
• הגברת אכיפה בנת"צים (נציבי תחבורה ציבוריים) – ההצעה מסמיכה פקחים לאכוף, באמצעות מצלמות, נסיעה שלא כדין בנת"צים. תוקם יחידה מיוחדת של משרד התחבורה שתאכוף עבירות בנת"צים. הרשויות יוכלו להתארגן לחוק עד 31 בדצמבר 2022.
• הפעלת קווי שירות מותאמי ביקוש – חקיקה תאפשר תכנון דינאמי של הנסיעה בתחבורה הציבורית ושינוי מסלול בזנן אמת, בהתאם לביקוש. כמו כן מסדיר החוק הנגשה לשירות לבעלי מוגבלויות.
• מיסוי הכנסות צבורות – החוק מעגן אפשרות לקבל שיעור מס מוטב לחברה המחלקת רווחים פטורים לפי החוק לעידוד השקעות הון, ביחס להכנסה שנצברה עד לתום שנת 2020. חברה שתודיע בתוך שנה מפרסום חוק ההסדרים שהיא בוחרת לשלם את שיעורי המס המופחתים עקב חלוקת הכנסות שנצברו, תהיה זכאית לשיעורי מס חברות מופחתים לתקופה של שנה על הכנסות צבורות. שיעור מס החברות לא יפחת בכל מקרה מ-6%. על החברה יהיה בתקופה של חמש שנים משנת המס שבה הודיעה על בחירתה להשקיע במפעל תעשייתי שבבעלותה לשם רכישת נכסים יצרניים (למעט בניינים), השקעה במחקר ופיתוח בישראל או תשלום שכר לעובדים חדשים שנוספו למפעל, לעומת תום שנת המס 2021.
• תוספת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים – יוכלו לקבל סכומי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה. לזכאים שטרם מלאו להם 70 שנה הסכום המרבי יעלה ב-373 שקל ליחיד ולזוג ב-745 שקל. לזכאים מגיל 70 עד 80 – ליחיד עוד 477 שקל ולזוג עוד 754 שקל. לזכאים שמלאו להם 80 – ליחיד עוד 481 שקל ולזוג עוד 761 שקל. הדיסריגרד יעלה מ-2,268 שקל ל-2,479 שקל, כדי למנוע הפחתה בקצבאות למי שהכנסתו עד לסכום הזה.
• העלאת הדיסריגרד להורים חד הוריים הזכאים להבטחת הכנסה – במטרה לעודד עבודה בשכר גבוה יותר לא תקוזז קצבה עד שכר של 739 שקל, בין 739 ל-3,567 שקל שיעור הקיזוז יעמוד על 25% מגובה הקצבה ובשכר גבוה מ-3,567 שקל יעמוד שיעור הקיזוז על 60%.
• חוק ההנגשה ברשויות מקומיות – החל מ-31 במרץ 2022 רשות מקומית תתקשר עם מקום ציבורי לצורך מתן שירותי ציבורי רק אם מצאה כי המקום עומד בהוראות הנגישות הנדרשות. חובת ההנגשה לבניינים קיימים תידחה בארבע שנים החל במרץ 2022, תוך הטלת חובה על הרשות המקומיות להשלים בכל שנה הנגשה של 25% מהבניינים המחויבים בהנגשה ולדווח על כך למשרד הפנים.
• פרק התקשורת – יקבע פטור מהיתר בנייה להקמת מתקן בגובה 6 מטר, פטור להקמת מתקן תקשורת בנפח עד 65 אלף סמ"ק על קיר חיצוני, פטור מהיתר בניה לתוספת אנטנה למתקן קיים ופטור להחלפת מתקן קיים. הקמת כל מתקן תבוצע בידי בעל רישיון ובמידות שיקבעו בחוק. גובה מתקן על גג בניין לא יעלה על 6 מטר או 66% מגובה הבניין.
• חוק משק הגז הטבעי – האפשרות של המועצה לענייני משק הגז הטבעי לשנות את תעריפי החלוקה תחול רק על רישיונות שניתנו עד 2016. הסמכות של מועצת הגז הטבעי להעלות את מחיר החלוקה שמשלמים מפעלים שכבר מחוברים לרשת תופעל רק בעוד שנתיים, כדי להבטיח להם ודאות.
• השכר הממוצע יוקפא – שכר זה לפי חוק ביטוח לאומי יישאר זהה לשנים 2020 ו-2021, כך ששכר המינימום ושכר הבכירים לא יעלה בשנה הבאה והחלק במחירי החשמל והארנונה הצמודים לשכר הממוצע יוקפא.
• האצת פריסת סיבים אופטיים בבנייני מגורים – המטרה היא להגדיל את שירותי האינטרנט המהיר ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה. אם חברה מסוימת כבר קיבלה את אישור הדיירים וחיברה בניין לתשתית הסיבים אזי חברה נוספת לא תידרש לבקש את אישור הדיירים מחדש כדי לפרוס את התשתית שלה.
• מנגנון התחשבנות חדש בין הביטוח הלאומי לבין חברות הביטוח בשל תביעות בגין תאונות דרכים. משנת 2023 לא יבוצעו עוד התחשבנויות בין הצדדים על כל מקרה ביטוח בנפרד, אלא חברות הביטוח יעבירו למוסד לביטוח לאומי שיעור גלובלי וקבעו מהכנסותיהן לצורך השתתפות בפיצוי כספי לנפגעים שהיה ברשותם גם ביטוח פרטי.
• דחיית השלמת החלת חוק יום לימודים ארוך בארבע שנים. תוך שנה יגישו משרדי האוצר והחינוך וועדת החינוך תוכנית עדכנית ליישום יום לימודים ארוך בכל מערכת החינוך בישראל.
פוצלו מחוק ההסדרים ברגע האחרון: חוק מיסוי שותפויות וקרנות השקעה ו"חוק נטפליקס" שימנע בינתיים גביית מע"מ של 17% על יבוא מוצרים דיגיטליים.
