העובדה שבישראל אין גוף מתכלל של תחום החינוך הפיננסי, אשר סובל כבר שנים מתיעדוף נמוך ומחוסר תקציב משווע, אולם בה-בעת כן קיימת תפיסת עולם יחסית גורפת לגבי החשיבות של התחום, הובילה לא מעט גופים לנסות ולמלא את אותו הוואקום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חלק מאותם גופים הם הרגולטורים השונים אשר פצחו בתוכניות וביוזמות משלהם, מוצלחות יותר ומוצלחות פחות, אולם חלק הם גם גופים לא מדינתיים, החל מחברות פרטיות, דרך עמותות ללא כוונת רווח ועד למורים בודדים והורים שלקחו יוזמה.
7 צפייה בגלריה
תלמידי בית הספר יצחק נבון באור יהודה משחקים במשחק החינוך פיננסי של דניאל
(צילום: דניאל ברכר)
אחד מאותם גורמים הוא דניאל ברכר (42), מורה בבית הספר היסודי על שם יצחק נבון באור יהודה, אשר פיתח משחק קופסה שנועד ללמד ילדים כיצד להתנהל נכון עם כסף. ברכר, אשר מעיד על עצמו כי הוא "לא כלכלן, אלא מורה", גר במשך כ-15 שנה בפינלנד, שם למד את המקצוע, חזר בשנת 2015 והשתלב במערכת החינוך המקומית.
"בפינלנד מתנהלים אחרת מבחינה כלכלית. למשל, אתה לא יכול להיכנס למינוס. בכל יום שאתה במינוס, אפילו של אירו אחד, אתה מקבל קנס של 10 אירו ואתה חייב לסדר את זה בזמן אפס", הוא מספר. "כשחזרתי לארץ, ראיתי שהשיטות שעבדו בשבילי שם לא כל כך עבדו פה. ההתנהלות עם כסף הייתה הרבה יותר פשוטה, למשל בדיווח ההכנסות השנתי - אתה יכול להתקשר למס הכנסה והם שמחים לעזור לך. הדברים בארץ הם אחרת וראיתי שכאן אני צריך לעבוד עם דברים שלא הייתי צריך שם: טבלאות, חישובים ורואה חשבון".
>> למה לא לומדים על כסף? לפרויקט המלא לחצו כאן
אז, לדבריו, הגיע הרעיון של לפתח משחק קופסה. "לימדתי תוכנית של תלמידים מצטיינים ואמרתי 'יאללה, שנה שלמה אני מקדיש רק בשביל לפתח משחק ביחד איתם'. התחלנו לעשות סקרים גם להורים שלהם, שם הם מילאו הוצאות מסוגים שונים - מתוכננות ולא מתוכננות. נגיד 'התקלקל המקרר, הלכו ככה וככה מאות שקלים'. זה התחיל להרגיש כמו התרחשויות שיכולות להיות קלפים במשחק. אתה מושך קלף - והופה, התקלקל לי המקרר.
"המשחק בעצם התפתח לסוג של 'מבוכים ודרקונים', רק על המציאות הישראלית. נקודת הפתיחה של כולם היא אחידה - הרגע בו אתה משתחרר מהצבא לחיים האזרחיים. אז יש לך גם את פיקדון השחרור ואתה יכול לבחור בעבודה מועדפת".
7 צפייה בגלריה
"כבר בחודש הראשון הם יסיימו במינוס". המורה דניאל ברכר עם תלמידת כיתה ד' בבית הספר, ליבי ירקוני
(צילום: ליטל פיירמן)
איך המשחק עובד? ברכר מסביר: "כל שחקן בוחר עבודה מועדפת: מנקה, מתדלק, מלצר וכד'. הם יכולים להחליף מקצוע, אבל לא יותר מדי מהר, ויש להם סכום ספציפי של הכנסה מסודרת לאורך החודש. פעם בשבוע אנחנו מתכנסים בקבוצות וכל שחקן מושך שישה קלפים של הוצאות שבועיות. הקוביות קובעות לו באופן אקראי באיזה גובה תהיה ההוצאה. הוא לא יודע מה הולך לדפוק אותו עכשיו, הוא רק יודע שיש לו הכנסה אחת בחודש והמון הוצאות מכל מיני סוגים.
"כבר הוא לומד מה זה ארנונה, מתחיל לשאול בבית את ההורים שלו, מתחיל להסתכל על החשבוניות שהם מביאים מהמכולת, לשאול שאלות ולדבר על זה", אומר ברכר ומוסיף כי המשכורת הבסיסית היא ההכנסה היחידה של השחקנים, אולם יש למורים ולהורים אופציה לתת "צ'ק" נוסף על עזרה בבית או בבית הספר, מה שהוא מכנה "יזמות".
"המשחק עצמו מתאכזר אליהם מחודש לחודש", הוא אומר. "כבר בחודש הראשון הם יסיימו אותו במינוס כי יש להם הוצאות דיור, קניות וחשבונות. המינוס הזה אמור לעקצץ להם כבר בחודש הראשון. כשילד בכיתה ד' מסיים את החודש הראשון במינוס והוא רוצה שבחודש הבא המצב יהיה קצת יותר טוב, בעצם הכנסנו אותו למצב שבו רובנו מוצאים את עצמנו רק בצבא או אחרי – מצב של לחשוב איך אנחנו מתנהלים יותר נכון".
דניאל ברכר, מורה שהמציא משחק חינוך פיננסי לילדים: "לא תכננתי שזה יהיה כזה אפקטיבי, אבל זה מה שקורה"
לדבריו, הוא הופתע מהאפקטיביות הגדולה של המשחק והעניין שהוא מעורר אצל הילדים. "לא כיוונתי שזה יהיה כזה אפקטיבי, אבל זה מה שקורה. זה מעורר אצלם את המודעות של מה זה כסף. ילד רגיל להגיד לאמא 'תביאי לי כסף' וזהו, הוא יקבל. לא אכפת לו כמה כסף אין לה אחר כך כי היא נתנה לו. פתאום הם מבינים שיש לכסף ערך מסויים ושצריך להרוויח אותו איכשהו.
"היו תלמיד ותלמידה למשל ששאלו האם שווה להתחתן ולגור ביחד כדי לחסוך בהוצאות. הם הגיעו בעצמם למסקנה הזו, בכיתה ד'. זו בגרות פיננסית".
איך המשחק מתמודד עם סוגיות מורכבות יותר, כמו ריבית או משכנתא?
"היו הרבה אלמנטים שהיינו חייבים לעשות פשוטים. כל הדירות במשחק הן שכורות. יש ארנונה, גז, חשמל, מים, אינטרנט ועד בית ושכר דירה. זה כבר מספיק הוצאות. המון דברים במציאות אי-אפשר לתרגם למשחק. למשל, ילד שרוצה לקנות רכב צריך להיות מוכן לקחת הלוואה, לשלם את הדלק ואת הביטוח, זה כבר יותר מדי. הוא במינוס גם בלי זה".
צפו: מה הילדים שלכם יודעים על כסף?
(צילום: סטס קפולו, בימוי: אלי סגל, עריכה: בן חיים)
ומה הלאה? המשחק של ברכר הוא יוזמה פרטית אותה הוא מקווה לשווק ולהפיץ ברחבי הארץ. במקביל, בית הספר בו הוא מלמד תומך ברעיון: "בשנה הבאה אנחנו מדברים כבר על שתי שכבות שלמות - ד' וה' - להן יהיה מקצוע צבוע במערכת של שעה כפולה בשבוע. לא צריך יותר מזה.
"זה מתחיל ואתה רואה אותם מחשבים עם מחשבון ומדברים אחד עם השני על כמה לקחו להם החודש. אתה רואה את זה ואתה רואה מבוגרים קטנים. אם תהייה להם את המודעות עכשיו, אז הם יעשו בהמשך החלטות נכונות. האם מישהו הסביר לי אי-פעם איך להשתמש כמו שצריך בכרטיס אשראי? האם מישהו הסביר למישהו מאיתנו? לא חינכנו אותנו לזה. אנחנו 'מתגלחים' על עצמנו, קודם מנסים ואז מפיקים את הלקחים. פה ההבדל", הוא מסכם.
"לקחת ילדים שגדלו בעוני ולתת להם דף חדש"
ואולם, ברכר הוא כנראה מהבודדים בארץ שמכוונים את תחום החינוך הפיננסי לילדים בגיל כה צעיר. מרבית העמותות והגופים שמקדמים זאת, מתמקדים דווקא בגילי חטיבה, תיכון וצבא. כך למשל, לטענת מינדי אייזנר, מייסדת ומנכ"לית עמותת חיים בפלוס, יש חשיבות קריטית לתזמון בו לומדים את הנושא. "זה קודם כל צריך להיות בזמן הנכון. נגיד שאתה צריך לקחת משכנתא - אז היום זה מעניין אותך. אם זה לא על הפרק, אתה לא תזכור את זה", היא אומרת.
7 צפייה בגלריה
חניכי עמותת חיים בפלוס ממכינת שילוב של ארגון מעגלים עם המנטור שילה פרלמוטר
(צילום: צלמת: עינת לנקרי)
לכן, העמותה שאייזנר עומדת בראשה מתמקדת בגילי 22-17, כלומר כיתות יא'-יב' ומסגרות על-תיכוניות. "העמותה קיימת למעלה מ-15 שנה וכבר לימדנו יותר מ-17 אלף תלמידים בכל הארץ ומכל המגזרים, כולל חרדים, ערבים ובדואים.
"אנחנו מתרכזים בפריפריה, כי אנחנו ארגון חברתי שרוצה לעשות מהפכה. לקחת ילדים שגדלו בעוני ובסוג של מעגל קסמים בו ההורים כל הזמן במינוס ובהוצאה לפועל, לשבור את המעגל הזה ולתת להם את ההזדמנות לפתוח דף חדש. לכן, אנחנו עובדים עם נוער בסיכון, עם ליקויי למידה, עם חינוך מיוחד ואפילו עם הרשות לשיקום האסיר. האסטרטגיה שלנו היא להגיע מהפריפריה למרכז, אבל כרגע, בגלל שהמשאבים שלנו מוגבלים, אנחנו מתרכזים במוסדות בפריפריה".
בניגוד לבתי ספר ולמורים שמקדמים את הנושא בעצמם, אייזנר סבורה כי מדובר בנושא שצריך דווקא להיות מועבר על ידי "גורמים מקצועיים". "אנחנו מאמינים שהדרך לעשות את השינוי ההתנהגותי ולהשריש את ההרגלים האלה היא באמצעות מישהו צעיר שמבין אותך. לכן, הקורסים שלנו מועברים על ידי 'מנטורים' מתחת לגיל 31, כשהרעיון הוא שהם כמו אח בוגר לתלמידים שמדבר איתם בגובה העיניים. כולם עם ניסיון בהדרכת נוער ולהרבה מהם יש גם גישה לנוער בסיכון.
"המרצים הם סטודנטים שקודם כל צריכים להוות דוגמה אישית: הם חייבים להיות עצמאים כלכלית ולא באוברדראפט ואחרי שהם עוברים מבחנים יש גם תוכניות הכשרה מרחוק ואנחנו גם מקבלים פידבק מצוות בית הספר", אומרת אייזנר.
מה מלמדים בתוכנית?
"התוכנית שלנו כוללת את כל הנושאים ה'קלאסיים' כמו בנק, כרטיס אשראי, תקציב, צרכנות, חיסכון, שכר, תלוש וכד', אבל זה מועבר בדרך פרקטית וחווייתית, עם סרטונים, אפליקציות ודיונים. אנחנו חושבים שזה חייב לכלול תרגול אמיתי - למלא תקציב באמת, לקבל החלטה במשימות אקטואליות".
7 צפייה בגלריה
"מתמקדים בדברים הפרקטיים. זה יותר חשוב מלדון על ריבית פריים". בנק ישראל
(צילום: Gettyimages)
לדבריה, בית הספר או המוסד בוחר כמה סדנאות הם עושים (בתשלום, כמובן) ועל איזה נושאים: למשל חיסכון, שכר או השקעות. הסדרה כוללת בין שלושה לשמונה מפגשים פרונטליים בקבוצות, ובהמשך התלמידים יכולים להיות בקשר עם ה"מנטור" גם דרך הוואטסאפ. "הרבה מהחניכים בקשר גם שנה אחרי הקורס. יש גופים שעושים את זה על ידי הרצאות, אצלנו זה 'מנטורינג'. אני רוצה לתפוס אותם בבוקר, בערב, כשהם בבית קפה, כל הזמן", אומרת אייזנר.
ומה לגבי נושאים רחבים יותר, כמו מהי ריבית או מה בנק ישראל עושה?
"אם הם מעלים את זה וזה מעניין אותם, אז נדון בזה. אבל אנחנו בעיקר רוצים להגיע לדברים הפרקטיים. זה הרבה יותר חשוב לי מלדון כרגע על ריבית פריים או על משכנתא".
מנכ"לית עמותת "חיים בפלוס": "ש לנו תרומות וזה נהדר, אבל משרד האוצר היה אמור להקים קרן. השנה יש לנו 2,000 תלמידים אבל יכולנו להגיע לעשרות אלפים"
לאייזנר, אשר מנהלת את העמותה ללא כוונת הרווח, יש גם לא מעט ביקורת על התנהלות הממשלה בתחום החינוך הפיננסי. "אני עובדת בזה כבר 15 שנה ובכל פעם אומרים 'השנה זה יקרה'. בינתיים הם לא עושים כלום. אנחנו בראש של עשייה, לא לחכות לעוד ועדה ולעוד ועדה, אבל כמה זמן אנחנו יכולים לסובב את הגלגלים האלה? יש לנו תרומות וזה נהדר, אבל משרד האוצר היה אמור להקים קרן. איפה היא? השנה יש לנו 2,000 תלמידים אבל יכולנו להגיע לעשרות אלפים. אנחנו צריכים כסף כדי להניע את כל הרכזים, המנטורים, הלוגיסטיקה - זה עולה".
"הבנק תמך בפיתוחי התוכנית, אך לא התערב בתכנים"
כנראה מהסיבה הזו, גופים פרטיים אחרים נעזרו בחסויות אשר לעיתים גם עורר ביקורת בקרב הציבור. כך למשל, רשת בתי הספר והמכללות אורט נעזרה בחסות של בנק הפועלים על מנת לפתח את תוכנית החינוך הפיננסי שלה כבר בשנת 2010.
יחד עם זאת, לטענת ד"ר משה טלסניק, ראש יחידת התכנים במרכז למו"פ של הרשת, העובדה שאחד מהבנקים הגדולים בישראל הוא זה שמימן את התוכנית, לא השפיעה על התכנים שהועברו במסגרתה. "הבנק תמך בפיתוחי התוכנית עד לפני שנתיים, אולם בשום רגע הוא לא התערב בתכנים. חוץ מהלוגו, אין שם כלום. בדפי העבודה לבתי הספר אפילו אין את הלוגו של הבנק, רק של התוכנית", הוא מסביר ומציין כי הפועלים גם נתן חסות לתוכנית פילוסופיה שפותחה ברשת.
ועל אף הביקורת הציבורית, התוכנית של הרשת קיימת כבר מספר שנים וכוללת בין היתר אתר ייעודי לתלמידי תיכון, אתר לתלמידי חטיבות הביניים, אפליקציה, שיעורים ואפילו פודקאסט. "התכנים שלנו פתוחים לכולם בחינם ומאז שהאתר המרכזי עלה לאוויר אנחנו יודעים על לפחות 50 אלף תלמידים שלמדו ממנו במסגרת רשמית עם מורים של הרשת. לפני שנתיים גם תרגמנו את כל האתר במלואו לערבית", אומר טלסניק.
לדבריו, הרשת הפיקה גם אתר שמיועד רק למורים, בו יש מצגות וחומר בנושא. "העברנו גם השתלמויות הכשרה למורים של 30 שעות וגם השתלמות למתקדמים. התוכנית היא אומנם לא בלימודי החובה, אבל היא פתוחה לבתי הספר ובכל שנה בוחרים בה בין 30 ל-45 בתי ספר. בנוסף, מכיוון שהחומרים פתוחים לכולם, אנחנו יודעים שגם תלמידים לא מהרשת למדו מהתכנים האלה".
טלסניק מסביר עוד כי "באתר המרכזי יש עשרה פרקים, מתוכם שלושה מרכזיים: תקציב, צרכנות נבונה וחיסכון. מתוך זה נגזר למשל איך לקרוא תלוש משכורת, זכויות של בני נוער עובדים ויש גם פרקים שעוסקים בשוק ההון או בכלכלת המדינה, אז יש מורים שמרגישים יותר בנוח ללמד את זה ולהעשיר את התלמידים.
"כל התכנים האלה הם דברים שאמורים להיות מוכרים לכל אזרח בוגר במדינת ישראל, אבל ראינו שגם למורים עצמם פתאום נפקחו העיניים בדברים האלמנטרים ביותר כמו איך לבחור בנק, צרכנות נבונה ומסחר אונליין", הוא מספר.
ומי פיתח את התכנים?
"חברי הצוות שעסקו בפיתוח הם עם תואר בכלכלה. תמיד לקחנו אנשים שיש להם את הידע הרלוונטי. מעבר לזה, מכיוון שהחומר נחשף לכל כך הרבה עיניים לאורך השנים, אם הייתה איזשהי טעות או משהו שהיה צריך לדייק אז תיקנו בהתאם".
"מי שמלמד בבתי הספר זה מורים לא מוסמכים"
כאן עולה אחת השאלות המרכזיות בכל הנוגע לגופים עצמאיים שמקדמים נושאים "רגישים" כמו חינוך לילדים ולנוער: מי יכול ללמד? בראי ד"ר ענבל אבו, מרצה בחוג לניהול עסקי חברתי במכללת סמינר הקיבוצים, קיימת חשיבות מרכזית לאופן ההכשרה של המורה.
7 צפייה בגלריה
"כמו שמקדונלד'ס ידברו איתנו על תזונה בריאה". ד"ר ענבל אבו בהרצאה בסמינר הקיבוצים
(צילום: לין יצחק)
"מי שמלמד בבתי הספר זה מורים לא מוסמכים, ואז הם לוקחים מהיקב ומהגורן, ובגורן יש זיהוי הזדמנויות של ארגונים פיננסים ששמו שם מערכי שיעור והכינו הכל בשביל שלמורה יהיה נורא קל פשוט לשלוף ואז מלמדים מורים שאין להם הכשרה. זה כמו שמקדונלד'ס ידברו איתנו על תזונה בריאה", היא אומרת בציניות.
ד"ר ענבל אבו, מרצה מרצה בחוג לניהול עסקי חברתי במכללת סמינר הקיבוצים: "איך אני יכולה לדבר על ניהול חשבון בנק אם אני נותנת לבן הזוג שלי לעשות את זה בשבילי?"
לדבריה, "היה סקר אצל הסטודנטים מה הקורס שהם הכי צריכים ובמקום הראשון זכה אוריינות פיננסית. הם בעצמם אומרים 'אנחנו לא יודעים, איך אני יכולה לדבר על ניהול חשבון בנק אם אני נותנת לבן הזוג שלי לעשות את זה בשבילי?'".
אבו מסבירה כי פעמים רבות, ההורים הם אלו שלוקחים את המושכות ומלמדים בבתי הספר. לדבריה, "זה מאוד חשוב שההורים יהיו מעורבים, אבל אז עולה השאלה האם כל מי שהיה בשליחות בארה"ב יכול לבוא וללמד אנגלית או כל מי שעשה דיאטה יכול לדבר על תזונה בריאה? אותו הדבר באוריינות הפיננסית, אנחנו צריכים אנשים שבאמת מוכשרים ללמד את זה וליצור שפה שהיא לא חד-צדדית, אלא כוללת גם שיח ערכי. השאיפה היא שכל מי שלומד הוראה יקבל הכשרה של אוריינות פיננסית".
אבו, אשר מלמדת סטודנטים להוראה את תחום האוריינות הפיננסית במסגרת פרויקט בינלאומי של האיחוד האירופי שנקרא IFI, מסבירה כי "המטרה של הפרויקט הוא להכניס לאקדמיה מערכת פיננסית מכילה, מקיימת, שמתאימה את ההשכלה הגבוהה לכל השינויים הסביבתיים והכלכליים שמתרחשים היום בעולם.
"אנשים מגיעים למנהל עסקים והשפה היחידה שהם מכירים זה מקסום רווחים, השקעה, חיסכון, בורסה, מדדים... אף אחד לא מדבר איתם על חברה ועל כלכלה ביחד. כאנשי חינוך, אנחנו מבינים שאנחנו מלמדים אותם שפה - את שפת הכסף. אנחנו אומרים: בואו לא נדבר שניה על מהי צרכנות נבונה, אלא נשאל למה צריך לצרוך? אם אנחנו מדברים עם ילדים ואומרים להם 'אני חייב לצאת לעבודה בשביל להרוויח כסף כי אתה רוצה את המשחק החדש', מה אנחנו מלמדים אותם? שעבודה זה בשביל להרוויח כסף? איפה המימוש העצמי? איפה הבחירה?
"בנוסף, במסגרת הפרויקט, אנחנו גם רוצים לגשת לרגולטורים ולהציע גם את המודל הזה של מערכי החינוך הפיננסי. אולי לפתוח את הקורס להשתלמויות של מורים קיימים. השטח צמא לזה והוא מוכן ליוזמות", היא אומרת.
פורסם לראשונה: 17:47, 17.02.22
