יום לאחר הודעת הריבית: המטבעות המובילים רושמים היום (ג') עליות שערים קלות מול השקל. השער היציג של הדולר נקבע בצהריים על 3.1100 שקלים, האירו נקבע על 3.4983 שקלים והלירה שטרלינג על 4.1577 שקלים.
אתמול בנק ישראל הותיר את הריבית בישראל על 0.1% לשנה. על פי הערכות, אם לא יהיו נתונים מפתיעים לרעה, תועלה הריבית בישראל, וכנראה שגם בארה"ב, רק בחודשים הראשונים של שנת 2022.
הפעם האחרונה שבה שונה שיעור הריבית בישראל היה בעת הסגר הראשון במשבר הקורונה, כאשר הריבית הופחתה מ-0.25% ל-0.1% כדי לסייע לכלל האוכלוסייה ולעסקים. הייתה זאת גם הפעם היחידה שבה שינה בנק ישראל את הריבית מאז מינויו של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בסוך שנת 2018, לפני כמעט שלוש שנים.
עלייה בריבית בישראל תחזק עוד את השקל, בניגוד למגמות בנק ישראל להגן על היצואנים, אך עשויה למתן את הביקוש הגואה לדירות, שכבר התייקרו השנה ב-9.9% וכך להאט את עליית המחירים.
שער הדולר ירד בשבועיים האחרונים עד ל-3.04 שקל (במסחר הרציף) וחייב התערבות של בנק ישראל במסחר. תחילה נמנע בנק ישראל מלרכוש דולרים בעקבות הביקורת הקשה של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על מדיניות הרכישות של הבנק, אולם שב להתערב במסחר לאחר ששערי הדולר, האירו והלירה שטרלינג צנחו בשבועיים האחרונים לשערי שפל של עשרות שנים, מצב שמקשה על היצוא הישראלי.
בשבוע שעבר אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בהתייחסו לחששות המושמעים בימים אלה במשק מגידול באינפלציה, כי בבנק "מעריכים שהאינפלציה בחודשים הקרובים תהיה בסביבת הגבול העליון של היעד (עד 3%). כמו כן, אנו מעריכים שהאינפלציה השנתית צפויה לרדת בהמשך, ולשוב אל סביבת מרכז היעד (2%) לאחר שייחלשו השיבושים בשרשראות האספקה המגבילים נכון לעכשיו את ההיצע".
הנגיד ציין כי "אנו רואים מספר עדויות מעודדות על הקלה בחלק מהקשיים בשרשראות האספקה העולמיות, ולאורך זמן תהליך זה צפוי לתמוך בירידה במחירי הסחורות והשינוע. אנו מסתכלים גם על העולם בנוגע להתפתחויות האינפלציה. בהשוואה בינלאומית, ניתן לראות שהאינפלציה בישראל מצויה בעשירון התחתון בקרב מדינות ה-OECD". לדבריו, "חטיבת המחקר של הבנק צופה כי עד סוף הרבעון השלישי של 2022 ריבית בנק ישראל תעמוד על 0.1% או 0.25%".
קרדיט סוויס: בנק ישראל צפוי לאפשר ירידות הדרגתיות בשער הדולר והאירו
בתוך כך, הבנק השוויצרי קרדיט סוויס פרסם היו תחזית חיובית למשק הישראלי. בתחום שער החליפין כתבו כלכלני הבנק כי השקל יישאר נתון ללחצי התחזקות מבניים מתמשכים גם בשנת 2022, כתוצאה מעודף נכבד בחשבון השוטף וכן מכירה מתמדת של דולרים על ידי משקיעים מוסדיים מקומיים. למרות שכלכלני קרדיט סוויס צופים כי העודף בחשבון השוטף יצטמצם ברבעונים הקרובים (משיא שנתי של 5.7% ברבעון השני של שנת 2021), מצב מאזן התשלומים צפוי להמשיך לתמוך בשקל בעתיד הקרוב.
"ככל שמגמות אלו יימשכו, צפוי בנק ישראל להמשיך ולאפשר ירידות הדרגתיות ומתונות נוספות בשער הדולר והאירו בשנת 2022, כל עוד האינפלציה תישאר גבוהה יחסית. שער החליפין של הדולר לעומת השקל עשוי לרדת לשלושה שקלים עד 3.05 שקל כבר בחציון הראשון של השנה הבאה".
התחזית המיוחדת למשק הישראלי לשנה הקרובה נכללת בתחזית הגלובלית של הבנק השווייצרי ומצביעה על כך שקצב צמיחת התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) במונחים ריאליים צפוי להישאר מעל או סביב הממוצע של שיעור הצמיחה בשנים שלפני מגפת הקורונה, אם כי הצמיחה בשנת 2022 צפויה להיות מתונה יותר ביחס לשנת 2021. הציפייה היא להתרחבות של התוצר בגובה של עד 5.5%, לעומת שיעור צמיחה של 7.0%-7.1% אשר יירשם בשנת 2021.
בהתייחסותם למדיניות המוניטרית של בנק ישראל, קובעים הכלכלנים של בנק קרדיט סוויס כי הגישה לשמירה על ריבית נמוכה במטרה להמריץ את הכלכלה צפויה להתמתן, אך העלאות ריבית אינן מצויות בפתח. לדברי הכלכלני, בנק ישראל צפוי להישאר ניטרלי בחודשים הקרובים, כששיעור האינפלציה עשוי לעלות ולהגיע לרף העליון של טווח היעד שהציב הבנק המרכזי של 1.0%-3.0%. ובכל זאת, הלחץ המבני על השקל מרמז על כך שהבנק צפוי לשמור על ריבית בגובה 0.1% לפחות לאורך המחצית הראשונה של השנה, ועלול לשקול העלאת ריבית רק אם האינפלציה תפתיע לרעה. יצוין, כי בנק ישראל צופה כי האינפלציה תתמתן מ-2.5% ברבעון האחרון לשנת 2021 ל-1.6% ברבעון האחרון לשנת 2022.
כלכלני הבנק הנחשב קובעים כי "הביצועים הטובים של המשק בשנת 2021 נבעו, בין היתר, כתוצאה מהצלחת ממשלת ישראל במבצעי החיסונים נגד נגיף הקורונה, וכן כתוצאה מנתונים מרשימים של ייצוא של סחורות ושירותים מישראל".
פורסם לראשונה: 09:43, 23.11.21
