צפו: ראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר על ההנחיות החדשות לאור העלייה בתחלואה במסגרת ישיבת ממשלה
(צילום: לע"מ)
הקורונה היא אירוע לא צפוי, אך אינה פוטרת אוטומטית בעלי עסקים וצרכנים מקיום חוזים - זו המסקנה שהגיע אליה הצוות הבין-משרדי לבחינת השפעת הקורונה על חוזים. לפי המדינה, על בעלי עסקים להחזיר לצרכנים את כספם, אך לא בהכרח את כל הסכום.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, הגיש לשר המשפטים את המלצות הצוות, המבקש להביא למיתון השפעות המשבר על התקשרויות, להביא להמשך קיומם של חוזים, להפחית את הסכסוכים החוזיים כתוצאה מהקורונה ואת העומס שיוטל על בתי המשפט.
ההמלצות מגיעות מאוחר מאוד, אחרי שהגל הראשון כבר הכה ללא רחם בבעלי העסקים ומנגד הותיר צרכנים רבים ללא פתרון - אירועים בוטלו וכספים לא הוחזרו להם בטענה שמדובר ב"סיכול חוזה" - אירוע לא צפוי.
ההמלצות עודן חסרות, שכן הן נוגעות לענייני מופעי תרבות, אולמות אירועים וגני ילדים ולא מתייחסות למועדוני כושר, למשל. גם נושא ההחזר הכספי על כרטיסי טיסה לא הוכרע.
לעניין מופעי תרבות הוחלט כי על המפיקים לתת לצרכנים שקנו כרטיסים כרטיס חלופי במקום הכרטיס למופע שבוטל, הניתן למימוש במשך תקופה של 12 חודשים. בתום התקופה האמורה יינתן זיכוי כספי, ככל שהכרטיס לא מומש.
אולמות אירועים
לעניין אולמות אירועים - חתונות, בר-מצוות וכדומה, על הצדדים לפעול במתכונת חלופית תוך התאמתם לנסיבות החדשות.
בנוגע לאירועים שלא ניתן היה לקיים עקב המגבלה - אירועים שנקבעו עד 14 ביוני, או אירועים שנקבעו לתאריכים אחרים שבהם הוטלו מגבלות שלא מאפשרות את קיום האירוע - לאחר סיום המגבלות, ואם הצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום בשיעור של 10% מעלות האירוע עד לגובה של 10 אלף שקל.
לגבי אירועים שניתן לקיימם אך לא במתכונת המקורית (בשל מספר משתתפים נמוך יותר מהמוסכם) - ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום של 15% מעלות האירוע ועד 15 אלף שקל.
מה עם הימים שבהם לא היה גן?
לעניין גני ילדים - מוצעת נוסחה לחישוב, תוך התחשבות במספר הימים שבהם הגנים לא פעלו בגין הקורונה, בחגים ובחופשים, וככל הנדרש, גנים ישיבו ימי פעילות או כספים בגין תקופה שבה הגן לא פעל. הנוסחה כרגע קובעת כי הגנים לא יחזירו להורים 10 ימים של חופש בפסח וביום העצמאות, אולם פרט לכך שאר הימים בהם לא היה גן כן יוחזרו.
מה לגבי שכירות עסקית? לגבי עסקים שממשיכים לשלם שכר דירה למרות שהושבתו בגלל המצב, הצוות ממליץ לא להתערב בחקיקה בשווקים מורכבים כדוגמת שוק השכירות העסקית.
כמו כן, הצוות ממליץ כי ההסדרים הללו לא יחולו על צדדים שכבר הגיעו לפשרות מוסכמות לאחר פרוץ משבר הקורונה.
בנוסף, הצוות ממליץ כי לשר המשפטים תינתן סמכות לקבוע הסדרים פרטניים נוספים ככל שמוצדק ואפשרי לעשות כן, נוכח נזקים שעלולים להיגרם לצרכנים ולבעלי עסקים בשל ה"גל השני" וביחס לשווקים שנדרשים להסדרה.
כן ממליץ הצוות שהסדרים לגבי אירועים בלתי צפויים כמו הקורונה ייכנסו להצעת חוק שאמורה להסדיר את כל החקיקה האזרחית בישראל ("הקודקס האזרחי"), כדי שהחוק יספק מענה טוב יותר לסיטואציות מעין אלה שיקרו בעתיד וכן מציע להמשיך ולבחון מנגנונים ליישוב סכסוכים על מנת לאפשר לצרכנים פתרונות נוספים ליישוב מחלוקות.
"הקורונה לא מאפשרת לצדדים להתנער מחיוביהם"
מהרשות להגנת הצרכן נמסר כי "הצוות מצא שמשבר הקורונה מהווה אירוע בלתי צפוי, שכן לא ניתן היה לצפות את המגפה ובעיקר את השלכותיה. הקורונה יצרה נסיבות חריגות, שפגעו מהותית באפשרות לקיום החוזה כפי שהוסכם עליו. ואולם, אין בכך כדי לאפשר לצדדים לחוזה להתנער מחיוביהם החוזיים ועליהם לעשות כל מאמץ להמשיך ולקיים את החוזים שערכו ולהתאימם לנסיבות שהשתנו".
בנוסף, מציינים ברשות כי "הצוות הגיע למסקנה כי הדין הקיים מחייב למעשה קיום משא ומתן מחודש בנסיבות אלה, וכי נוכח חוסר הוודאות הרב באשר לתוצאה המשפטית שאליה יגיע בית המשפט במקרה של סכסוך בין הצדדים, הגעה להסכמות מחודשות היא הפתרון הטוב ביותר עבורם".
מתווה שבסופו של דבר יהפוך למחייב
מנהלת אגף בכיר מחקר ופיתוח ברשות להגנת הצרכן, ד"ר דליה שיליאן, מסבירה שמדובר במתווה שבסופו של דבר יהפוך למחייב ומאותת לעסקים לגבי כיוון החוק. "הרצון שלנו הוא ליצור בהירות בשוק", היא מציינת. "לכן, זו עמדת המדינה כפי שהיא יוצאת מהיועמ"ש. מדובר בהכוונה לשוק. שהשוק יידע לאן הולכים, מה כיוון החוק. מה הצרכן יציג בביהמ"ש. אנו סבורים שלמרות שיש מצוקה לעוסקים, הצרכן הוא לא הכתובת. יחד עם זאת אנחנו מגנים גם על העסקים".
בנוגע לסוגיית חדרי הכושר, מוסיפה ד"ר שיליאן כי "אין התייחסות פרטנית לחדר כושר, אבל בתוך המתווה שהוציא משרד המשפטים נכתב כי מומלץ לצדדים לקהל משא ומתן בתום לב ולהתאים החוזה לנסיבות המשתנות, או לפעול לסיום החוזה בהסכמה".
