ב-6.6 יציינו בעולם את יום הבליינד דיי (Blind Day): יום להגברת המודעות לציבור האנשים שסובלים מעיוורון או מלקויות ראייה. "התאריך לא נבחר באופן מקרי", מסבירה דריה למאן-בלומנטל, מנכ"לית חברת בלקין לייזר, חברה ישראלית למכשור רפואי, שמפתחת טיפול חדשני בלייזר למחלת הגלאוקומה, שגורמת לעיוורון. "כולנו היינו רוצים לראות 6/6, באופן האיכותי ביותר שיש, אבל לא כולנו זכינו לכך. לכן חייבים להמשיך לפתח טכנולוגיות רפואיות, שיסייעו בטיפול במחלת הגלאוקומה, ולמנוע ככל האפשר את ההתקדמות שלה באנשים, שחולים בה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי נתונים עדכניים, בעולם יש כ-140 מיליון בני אדם שסובלים מגלאוקומה, מחלה של עצב הראייה, שמביאה ליתר-לחץ תוך-עיני, ומובילה, כאמור, לעיוורון. מספר רופאי העיניים בעולם מוערך בכ-200 אלף, כשרק כ-6,000 מהם מומחים לגלאוקומה. בישראל מוערך מספר חולי הגלאוקומה ב-60-80 אלף.
למאן-בלומנטל מדגישה, שהגלאוקומה אינה ניתנת לריפוי, ומטרת הטיפול בה היא האטת קצב התקדמותה וכך למנוע עיוורון. "הבעיה של המחלה היא שלא מרגישים כלום. לכן קוראים לה 'הגנב השקט של הראייה'", היא מסבירה. "בממוצע, מגיל 40, שיעור החולים במחלה עולה, וזה לא הפיך. עדיין הטיפול המקובל הוא טיפות עיניים, אלא שהן יעילות רק אם נוטלים אותן בקביעות, וחולים לא מקפידים. צריך ליטול טיפות כל יום מספר פעמים ביום, יש תופעות לוואי, יש עלויות. בארה"ב 50% מהחולים מפסיקים אחרי שנה את הטיפול. לכן העולם עובר בהדרגה לטיפולים נטולי-טיפות, ולייזר הוא פתרון אלגנטי ויעיל למניעת התפתחות המחלה. פה אנחנו נכנסים לתמונה".
הטיפול בגלאוקומה באמצעות לייזר כבר קיים. מה מייחד את בלקין לייזר?
"החברה מייצרת לייזר לטיפול מהיר ופשוט במחלה, יעיל והרבה פחות מסורבל ממה שקיים כיום. מדובר בטכנולוגיה שהגה פרופ' מיכאל בלקין. כל רופאי העיניים, בעלי מומחיות כלשהי, יכולים להשתמש בה בקלות. כך יגדל מספר החולים שיקבלו את הטיפול, בכל מקום. החזון שלנו הוא טיפול קו-ראשון לגלאוקומה נגיש לכולם. הטיפול, שנמשך שנייה אחת, נעשה ללא מגע ולא כואב, מופעל בעזרת מסך מגע, שנשלט על ידי אלגוריתם לעיבוד תמונה ברזולוציה גבוהה, ורכיב בלעדי העוקב אחר העין".
לדבריה, לטכנולוגיה של החברה הושגה הצלחה בניסוי מבוקר שנערך בישראל וכעת הם נמצאים בתהליך של קבלת אישורים רגולטוריים במספר מדינות, ה-CE האירופאי, FDA בארה"ב ו-NMPA בסין. "לאחר שנקבל את אישור ה-CE נוכל להתחיל בשיווק המכשיר באירופה, המתוכנן לסוף שנת 2022, ובמקביל בישראל".
יש להניח, שחברות התרופות, שמייצרות את טיפות העיניים, ינסו להילחם בכם.
"אכן, המתחרים שלנו הם חברות לייזר מסורתיות וחברות התרופות, והניתוחים. אנחנו לא נגד הטיפות. צריך להציע הכל".
איך הופכים בשורה רפואית לסטארט-אפ? איפה השילוב בין יזמות לרפואה?
"רוב הרעיונות לפתרונות ולטכנולוגיות בתחום הרפואי מגיעים מרופאים ורופאות, מדענים ומדעניות. הניסיון מלמד שכדי שסטארט-אפ יצליח, לא מספיק הרעיון. צריך להראות שוק, ויותר מזה להראות שיודעים למכור לשוק, שיש היתכנות כלכלית למוצר שמפתחים. בנוסף, ניהול מקצועי של חברה, קטנה כגדולה, הוא תנאי הכרחי להצלחתה. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו הטכנולוגיה עובדת, יש אפקטיביות, אבל הצוות הניהולי לא מצליח.
"גייסנו, למרות הקורונה, יותר ממה שתכננו"
גייסתם עד היום 19 מיליון דולר למיזם.
"נכון. באמצעות מענקים ומשקיעים מישראל, סין, יפן, סינגפור והונג קונג. בינואר לפני שנה נפגשתי בסן פרנסיסקו עם המשקיע הגדול ביותר שלנו, מהונג קונג, שהחליט להצטרף להשקעה. במאי לפני שנה השלמנו סיבוב גיוס של 12.25 מיליון דולר, שנועד בעיקר לממן את הניסוי הקליני לטובת אישורים רגולטוריים. גייסנו, למרות הקורונה, יותר ממה שתכננו, סימן מובהק לאמון של המשקיעים בחברה".
8 צפייה בגלריה
"היה צריך לדעת למכור טכנולוגיה". דריה למאן-בלומנטל בכנס בהשתתפות משקיעים
( צילום: Tridh tunney)
"אגב", היא מוסיפה בחיוך, "לגייס כסף זה נשמע משהו מעניין, אבל בסוף, זה תהליך של חיזור, שיש בו הרבה עבודה עם אנשים, ולדעת לספר את הסיפור נכון. פה היה צריך לדעת למכור טכנולוגיה. בתחילת שנה הבאה נתחיל את סבב הגיוס C של 30 מיליון דולר ואני מתרגשת לקראת המסע הזה. זו תקופה מיוחדת, מלאה בחוסר ודאות, שמחייבת הרמוניה של כל בעלי העניין בחברה. כולם עושים יד אחת כדי להביא משאבים לחברה ולהבטיח שהטכנולוגיה תגיע לחולי הגלאוקומה".
אביך, פרופ' מיכאל בלומנטל ז"ל, היה מבכירי רופאי העיניים בארץ ובעולם. את עורכת דין ובעלת תואר שני במינהל עסקים. מה הביא אותך לתפקיד מנכ"ל חברה רפואית?
"ראשית, גדלתי בבית של רופא עיניים, ששני הוריו היו רופאי עיניים. בנוסף, ניהלתי במשך שש שנים את 'עין טל', המרכז הפרטי לרפואת עיניים, שהקים אבי. אני מניחה, שאם אבי היה בחיים, הוא היה גאה מאוד במה שאני עושה ומאושר. הוא תמיד אמר שצריך לפתח טכנולוגיות נגישות לחולי גלאוקומה".
ניכר שלמאן-בלומנטל מתרגשת מאוד כשהיא מדברת על אביה. "אבא היה אדם מרשים, טוב לב ורופא עיניים עם יכולות נדירות, בפן המקצועי, הניהולי והאישי", היא מספרת. "כילדה, אני זוכרת אותו יושב בחדר העבודה ומכין הרצאות או סרטים לכנסים מקצועיים. בין לבין הייתי נכנסת לחיבוק, הייתי יושבת על ברכיו הוא היה מלמד אותי על מבנה העין. הרבה חוויות צברתי עם אבא, ואני מאד מתגעגעת אליו. אבא מלווה אותי כל הזמן, בכל התלבטות והצלחה. אני שמחה שאין לי תחושת החמצה. אבא חי חיים מלאים, כבתו הבכורה ספגתי ממנו את האישיות, הידע, הדעתנות ואהבת האדם והארץ. העובדה שהוא האמין בי מלווה אותי כל הזמן".
8 צפייה בגלריה
"אבא היה גאה במה שאני עושה". דריה למאן-בלומנטל עם הוריה, נעמי ופרופ' מיכאל בלומנטל
(צילום: מהאלבום המשפחתי)
למאן-בלומנטל החלה לעבוד בחברה לאחר שאביה נפטר. "התזמון שלי להיכנס לחברה הזו היה מושלם", היא מספרת. "סיימתי תואר שני, היו לי ארבעה ילדים, ושאלתי את עצמי מה אני רוצה לעשות. כשהציעו לי לנהל את הפרויקט הזה, זה הגיע בתזמון מושלם. אגב, פרופ' בלקין מכיר אותי מאז שאני תינוקת, אבי היה המנטור שלו בתל השומר".
8 צפייה בגלריה
דריה למאן-בלומנטל בילדותה עם הוריה מיכאל ז"ל ונעמי ואחיה בועז ואורי
(צילום: מהאלבום המשפחתי)
בין רפואת עיניים לפוליטיקה
אמה של למאן-בלומנטל, נעמי בלומנטל, הייתה ח"כית מטעם הליכוד בכנסות ה-13 עד ה-16, בה גם שימשה סגנית שר התשתיות. "גדלתי על ברכי רפואת העיניים והפוליטיקה", היא אומרת. "ומה שרציתי היה לשלב בין שני העולמות - רפואת עיניים ועשייה למען הכלל, תרומה לציבור ואפילו לאנושות".
מה למדת מאמא שלך?
"כמו אבי, גם אמי מהווה השראה עבורי. היא עבדה מגיל 13. לאחר שלמדה משחק בבית צבי, שיחקה בתיאטראות מובילים, ואז המשיכה לפוליטיקה למען האנשים והמדינה. בין הדברים שלמדתי מאמא, זה לא לפספס שום הזדמנות להזכיר את בן/ת הזוג, כי בלעדיהם אי-אפשר היה להגיע לשום הישג. אמא שלי היא אחד האנשים הטובים בעולם. היא אמיצה, נדיבה, אוהבת אנשים. שואפת קדימה, יודעת מה היא רוצה ולאן היא מכוונת. המוטו שלה בחיים היה דבקות במטרה וחריצות, ואם רוצים להגשים משהו פשוט לעשות, לא לחכות שיעשו בשבילנו.
"אני זוכרת איך, כשהייתה ח"כית, היא הייתה מתקשרת בחצות מהאוטו, כשהייתה מסיימת לעבוד, בירידות מירושלים, ושואלת אם להביא לנו משהו לאכול, כשאנחנו כבר כמעט ישנים. בנוסף, למדתי ממנה להפחית רגשות אשם בחיי היומיום. כשהתבגרתי, היה לי ברור, שאגשים את היכולות האישיות שלי, אפתח קריירה משמעותית עם הקמת משפחה. אני וורקהולית (מכורה לעבודה - י"ו), וזו בחירה שעשיתי במודעות מלאה, עם הבנת היתרונות והחסרונות".
היא מספרת כי הוריה הכירו בזמן שאמה שיחקה ב"הבימה". "הם נפגשו במסיבה בירושלים. הוא ניסה לאתר אותה, ראה את התמונה שלה בעיתון, התקשר ל'הבימה', השיג את הטלפון שלה. לאחר שהתחתנו וגרו בבאר שבע, שם אבא היה מנהל מחלקת העיניים בסורוקה ואמא הקימה את תיאטרון באר שבע. שם נולדתי. עברנו לגור ברמת אפעל, לאחר שאבא התמנה למנהל מחלקת העיניים בתל השומר, שם אמא גרה עד היום. הם היו זוג עם המון אהבה ועוצמה זוגית, שדגלו באג'נדה, שצריך לעבוד במה שאתה אוהב, ולשלב תרומה לחברה ולחדשנות. הבית שגדלתי בו נתן לי דוגמה של הורים שאפתנים וקרייריסטים, שמגשימים את עצמם ביחד ולחוד".
ב-2006 הורשעה אמך בשוחד בחירות, הדחת עדים ושיבוש מהלכי משפט, על מימון לינתם של 12 חברי מרכז הליכוד במלון. ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל, פיטר אותה מתפקידה כסגנית שר, היא נשלחה ל-8 חודשי מאסר בפועל, ועשרה על תנאי, חויבה בקנס של 75 אלף שקל ונקבע כי יש קלון בעברות. לאחר פטירת אביך, נפתח מסע ציבורי עבורה, למתן חנינה, ונשיא המדינה דאז, שמעון פרס, נענה והמתיק את עונשה בעבודות שירות במקום מאסר בפועל.
"מה שקרה לאמא היה סיפור קפקאי, משחק פוליטי על גבה. לא קל היה לראות כתב אישום 'מדינת ישראל נגד נעמי בלומנטל'. אבל, אין פה רחמים עצמיים. אני רואה במקרה הזה עוד מכשול, מהלומה שחישלה אותה ואותנו. כולנו עברנו תקופה קשה, מה גם שזה היה בתקופה שאבא היה חולה ונפטר. אבל האירוע לא הצליח בשום אופן להאפיל על ההישגים של אמא כחברת כנסת, כנציגת ציבור ועל התרומה המשמעותית שלה לחברה ולמדינה. אמא עד היום מאוד אוהבת את הפוליטיקה ומאמינה שזו הדרך לשנות ולהשפיע, וממשיכה בדרכה להיות פעילה".
חמישה ילדים, ועוד אחד
איך את משלבת בין קריירה למשפחה, לגידול הילדים?
"יש לי חמישה ילדים בגילים 4 עד 17, ואני תמיד אומרת שבלקין הוא הילד השישי שלי, כי לגדל חברת סטארט-אפ זה כמו לגדל ילד. צריך להעניק המון אהבה, סבלנות, להאכיל, במקרה זה בהון אנושי ובהון כספי, להאמין בה, לרצות בהצלחה שלה, לאהוב בלי תנאים, בקשיים ובהצלחות. אמא שרוצה קריירה צריכה לעשות החלטה מושכלת, להבין את כל ההיבטים של ההחלטה. אנחנו צריכות להיות אמיתיות עם עצמנו. אני זוכרת היטב את היום בו אמרתי לעצמי, כשהילדים עוד היו קטנים, שאם אני רוצה קריירה, אני צריכה לקבל החלטה מודעת ויש לזה מחיר. לא רציתי שבעוד 20 שנה אסתכל אחורה, כשהילדים יהיו גדולים, ואגיד לעצמי שחבל שפספסתי. החלטה כזו מביאה את המודעות לכך, שצריך עזרה בבית, עם הילדים, עם השיעורים והחוגים וכדומה".
המשפחה מתגייסת?
"הקו המנחה שלי הוא לעשות outsourcing לכל מה שאפשר. להוריד ממני את כל מה שאני לא הכרחית בו בבית, כל מה שאחרים יכולים לעשות כמוני או טוב ממני, וכך אוכל לפנות זמן לדברים שרק אני יכולה או חייבת לעשות. לשמחתי, יש לי תמיכה מלאה מהמשפחה וכמובן מבעלי. כרגע אני משקיעה את כולי בבלקין לייזר ומאמינה שנשיג את מה שאנחנו שואפים לו. בפן המשפחתי אני עושה את המירב כדי לתת לילדים שלי את כל הכלים הנדרשים, רגשית וחינוכית ומקצועית, כדי שיהיו מאושרים ויצליחו במה שיבחרו. כפי שאני ידעתי, שהוריי מאמינים בי, הם יודעים שאני מאמינה בהם".
