צריכת פירות וירקות לנפש בישראל צנחה בעשרות אחוזים בעשור וחצי האחרון - וגם ביצוא שלהם אין נחמה: מדו"ח מסכם של התאחדות חקלאי ישראל עולה שבשנת 2019 צרך אדם בישראל בממוצע 138 ק"ג ירקות ו-78 ק"ג פירות, זאת לעומת 206 ק"ג ו-86 ק"ג בהתאמה בשנת 2002, ו-160 ק"ג ו-80 ק"ג ב-2009.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מהדו"ח עולה שהירקות והפירות בישראל התייקרו בשנתיים האחרונות. הירקות התייקרו בין 2018 ל-2019 ב-7.1%, נוסף לעלייה של 1% בין 2017 ל-2018. הפירות התייקרו ב-6.8%, בהמשך להתייקרות של 6.5% בין 2017 ל-2018. לפי חלוקת הוצאות משקי בית, הפירות והירקות מהווים פחות מ-10% מההוצאה על מזון.
נתון מדאיג נוסף שעולה מהדו"ח נוגע להתכווצות היצוא החקלאי: ב-2010 ייצאה ישראל 20% מהתוצרת לחו"ל וב-2019 מדובר ב-16% בלבד - צניחה של 20%. מאז שנת 1980 חלה ירידה של כ-50% ביצוא. עיקר הירידה בגידולי שדה כמו גזר, פלפל ובטטות. לעומת זאת, יצוא הפירות עלה, ובעיקר של תמרים, אבוקדו ומנגו, שהפכו רווחיים יותר. ישראל גם ניצבת במקום הראשון בעולם בצריכת עופות ונעה סביב הממוצע העולמי בצריכת ביצים.
מהדו"ח עולה מגמה של קיבעון בענף החקלאות. בעשור האחרון סך התפוקה נע סביב 30.9 מיליארד שקל, בעוד שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול, ונוספו שני מיליון בני אדם בישראל בתקופה זו. נתון זה צריך להדאיג מבחינת ביטחון המזון, שכן בשל השחיקה ברווחיות החקלאים לא מגדילים שטחים ואף מצמצמים שטח בחלק מהגידולים.
מנוע הצמיחה נדם
היצוא החקלאי היה מנוע צמיחה בחקלאות הישראלית, אך כאמור הוא סובל מירידה מתמשכת בעשורים האחרונים. הירידה החדה ביותר בענף מייצא הייתה בענף הפרחים וצמחי הנוי, שבתחילת שנות ה-2000 היו מקור יצוא מפואר. חלה ירידה גדולה גם ביצוא בוטנים וכותנה, וענף החמניות הפסיק לייצא ב-2018. ירידה חדה חלה גם בענף הדגים, בעיקר כתוצאה מיבוא מסיבי של פילה אמנון קפוא מסין.
יצוא הירקות נמצא משנת 2011 בירידה, בעיקר בגזר, בבטטות ובפלפל, מכיוון שמחירי המתחרים מצפון אפריקה נמוכים יותר משמעותית, שכן עלויות הייצור שם נמוכות יותר. ענף העגבניות הפסיק לחלוטין לייצא, ויצוא הפלפלים, שהיה אחד מענפי היצוא הגדולים בישראל, ירד ב-56%.
תזכורת: החקלאים דורשים לסמן תוצרת מקומית בסופרמרקטים
(צילום: אבי חי)
"החקלאות הישראלית במצב של קיבעון תקופה ארוכה", אומרת אילנה דרור, כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל וכותבת הדו"ח. "היצוא נשחק וענפים שלמים שבעבר היו פאר היצוא כבר אינם. החקלאות זקוקה לזריקת עידוד כדי שתמשיך להתפתח".
לדברי מזכ"ל ההתאחדות, אבו וילן, מהדו"ח עולות שלוש בעיות יסוד בחקלאות הישראלית, "שהחיבור ביניהן מסוכן": התפוקה קבועה אבל יורדת ביחס לגידול באוכלוסייה, גיל החקלאים עולה והפריון יורד כתוצאה מקיטון בהשקעות. "על המדינה להתערב מיידית כדי לשמר את החקלאות הישראלית", אמר.
