היקף המשכנתאות החדשות בחודש אפריל עמד על 4.9 מיליארד שקל בלבד, לעומת 8.7 מיליארד שקל בחודש מרץ. הירידה נבעה בעיקר מכך שחודש אפריל התאפיין במיעוט ימי עבודה בשל חג פסח.
בנוסף לכך, רבים מנוטלי המשכנתאות העדיפו להקדים ולהשלים את רכישת המשכנתה כבר בחודש מרץ. הסיבה לכך היא שבחודש מרץ הייתה מפולת בשווקים, ועליית תשואות בשוק האג"ח, מה שמביא לעליית מחירים במשכנתאות (שכן עלות הגיוס של הבנקים עלתה). על כן רבים מרוכשי הדירות ביקשו להזדרז ולהשלים את נטילת המשכנתא לפני שהיא תתייקר.
ואכן, בחודש אפריל נרשמה התייקרות של המשכנתאות. כך למשל, אם בחודש מרץ הריבית הממוצעת במשכנתאות במסלול השקלי בריבית קבועה עמדה על 3.1%, באפריל היא כבר עלתה ל-3.4%.
על רקע המשבר, בנק ישראל מפרסם גם את הנתונים על היקף המשכנתאות שהתשלומים בהם הוקפאו. מהנתונים עולה כי היקף המשכנתאות שהוקפאו עומד כיום על 92.4 מיליארד שקל, כלומר 24% מהמשכנתאות הקיימות בשוק מוקפאות ולא נפרעות. מדובר בנתון חריג לעומת תקופת טרום המשבר, אז היקף המשכנתאות שהוקפאו עמד על אזור ה-10 מיליארד שקל, כלומר רק 3% מהמשכנתאות. לפי בנק ישראל, משכנתאות בהיקף של 3.1 מיליארד שקל נמצאות בפיגור של מעל 90 יום, 0.81% מכלל המשכנתאות בישראל והרמה הגבוהה ביותר של משכנתאות בפיגור בחמש השנים האחרונות.
בזמן המשבר אפשרו הבנקים ללקוחותיהם לבצע הקפאה של שלושה חודשים בממוצע בתשלומי המשכנתה, ונראה שרבים מהם ניצלו את ההטבה. יחד עם זאת, ראוי להזכיר שאין ארוחות חינם - ועל הדחייה הזו צפויים הלקוחות לשלם ריבית, ולספוג החזרי משכנתא גבוהים יותר.
עוד עולה, כי 41% מהמשכנתאות באפריל, יותר מ-2 מיליארד שקל, היו בשיעור מימון של יותר מ-60% מערך הנכס. זוהי הרמה הגבוהה ביותר של משכנתאות בשיעור מינוף גבוה מאז 2012, אז הורה בנק ישראל להגביל את שיעור המימון ביחס לערך הנכס (75% לרוכשי דירה ראשונה, 70% למשפרי דיור, 50% למשקיעים).