ניצחון משפטי למנפאואר ישראל. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל אתמול (א') את תביעתה נגד המדינה וחייב את המדינה (משרד הכלכלה) לשלם למנפאואר כ-2 מיליון שקל כתמיכה בשילוב נשים חרדיות בעבודה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בית המשפט אף הטיל על המדינה הוצאות בסך 50 אלף שקל וקבע כי "התנהלותה הדיונית של המדינה לאורך ההליך (עניין שיש להביאו בחשבון בסוגיית ההוצאות) הייתה מוקשית, בלשון המעטה. כך בין היתר, התעלמה המדינה פעם אחר פעם מהחלטות בית המשפט, אף החלטות שהורו לה באופן קונקרטי להגיש או להשלים דבר מה".
עו"ד עודד נשר, מנהל מחלקחת ליטיגיציה אזרחית במשרד ד"ר י. וינרוט ושות', ועו"ד אריאל פריש מהמשרד שייצגו את מנפאואר, ציינו כי "פסק הדין חייב באופן תקדימי את המדינה לכבד את התחייבותה כלפי מנפאואר גם כאשר מדובר בהתחייבות שהיא בגדר תמיכה. ביהמ"ש הכיר בתרומה הגדולה שתרמה החברה בשילוב האוכלוסיה החרדית בשוק התעסוקה, ובחובתה של המדינה להשתתף בהשקעה העצומה שהשקיעה מנפאואר וקבע כי דה פקטו התגשמה מטרת התכנית שהפעילה המדינה לשילוב חרדים בשוק התעסוקה".
התביעה שנידונה בפני השופטת תמר אברהמי מבית המשפט המחוזי בתל אביב נגעה למסלול סיוע שגובש על ידי המדינה ונועד לסייע בשילובם בשוק התעסוקה של עובדים מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך. במקרה הקונקרטי דובר באוכלוסייה חרדית. למעשה, המדינה גיבשה מסלולי סיוע לשם עידוד השקעות במשק וקליטת עובדים נוספים למעגל התעסוקה, בהתאם להחלטות ממשלה בעניין.
מנפאואר טענה כי המדינה חזרה בה מהתחייבות להעביר סיוע כספי במסלול הספציפי לאחר שכבר השקיעה כספים רבים בקליטה, הכשרה והעסקה של עובדים ואף עשתה כן בהצלחה רבה. המדינה טענה מנגד כי התובעת אינה זכאית לסיוע הכספי מאחר שלא עמדה בהתחייבויות הרלוונטיות.
30 עובדות חרדיות
בתביעה נטען כי מנפאואר הכשירה 30 עובדות חרדיות בתחום שירותי פיתוח ובדיקות תוכנה לשם שילוב בהייטק ואלה השתלבו אצל לקוחה של התובעת והחלו לתת לה שירותים. נטען, בין השאר, כי בהסתמך על הסיוע תמחרה התובעת את שירותי העובדות באופן נמוך, דבר שהייתה לו השפעה מכרעת על נכונות הלקוח לקבל שירותים מעובדים מהמגזר החרדי. לימים החליטה המדינה לבטל את האישור שניתן לתובעת על בסיס העמדה כי זו הפרה את כתב האישור והוראת המנכ"ל. כספי הסיוע לא הועברו.
השופטת קבעה בפסק דינה כי "המדינה אישרה את בקשת התובעת לקבלת סיוע. הוצא לתובעת כתב אישור. הטעמים שנתנה המדינה לביטול האישור והסיוע, אינם יכולים לעמוד... הסוגיות בהן ייחסה המדינה לתובעת הפרת התחייבויות, אינן מבססות את עמדתה".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי "משרד הכלכלה דוגל בהעסקה ישירה ובסיוע לעסקים הקולטים עובדים ועובדות חדשים באופן ישיר, ולא בסיוע לקבלני כח אדם, זאת מתוך תפיסה שהמדינה אינה מעוניינת לעודד העסקת עובדים באמצעות חברות כח אדם, אלא לעודד העסקתם הישירה דבר שיבטיח העסקה רציפה ומשמעותית. מדיניות זו באשר לאופן הנכון והראוי לעידוד מעסיקים והרחבת התעסוקה, נכונה גם לענין זה. המשרד ילמד את פסק הדין ויחליט על צעדיו".
