תזכורת: ראיון עם שר הכלכלה אלי כהן
(צילום: נדב אבס)
הניסיון להבין את היקף הנזק של משבר הקורונה מעמיד את הכלכלנים במבוכה. לצד נזק שאפשר לכמת כמו סגירת עסקים, ישנן שאלות שאיש לא יודע לענות עליהן. כך למשל כלכלן בכיר אמר ל"כלכליסט" כי בהשוואה למבצעים צבאיים, בהם ברור מה המצב כרגע אולם לא ברור איך המבצע יסתיים, כאן ברור איך האירוע יסתיים (שכן הנגיף ינוצח בדרך זו או אחרת) אולם לא ברור מה המצב כרגע.
לפי הערכות משרד האוצר, אם השבתת המשק תעצר בהשבתה חלקית בלבד, ולמשך שבועות ספורים, הנזק לשבוע יעמוד על 1.5 מיליארד שקל. כך למשל, השבתה למשך חודש תעלה כמעט 7 מיליארד שקל שהם כ-0.5% תוצר.
הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן, אומר כי בתרחיש האופטימי, אם עד המחצית השנייה של 2020 נחזור לשגרה מלאה, הרי שהתוצר ייפגע ב-1.2% שהם כמעט 17 מיליארד שקל. בתרחיש הפסימי, שתואם את הערכות חברות הפארמה, החזרה לשגרה תבוא רק לאחר פיתוח חיסון באמצע השנה הבאה.
לפי תרחיש זה, הפגיעה במשק השנה תהא חמורה בהרבה, צמיחת התוצר תפגע ב-2.5% וההתאוששות בשנה הבאה תהיה חלקית. השבתה כזו תעלה למשק 1.8 מיליארד שקל בשבוע. אם ההשבתה החלקית תמשך כשנה, העלויות יזנקו אף יותר - באוצר אומרים שלא חישבו זאת, עם זאת הערכות מסוימות בממשלה מדברות על נזק של יותר מ-100 מיליארד שקל למשק, שיביא לצמיחה שלילית.
כלכלנים אחרים משווים את המשבר הנוכחי למבצע צוק איתן, שהיה ארוך יחסית לאירועים צבאיים ושיתק חלקית חלק גדול מהמשק, מעוטף עזה ועד לגוש דן. בצוק איתן עיקר הפגיעה היתה עקיפה - כלומר משקית, כמו במקרה הנוכחי. הנזק שנגרם עמד על 0.35% תוצר, שהם כ-4 מיליארד שקל ולפי השוואה זו, השבתה חלקית של כלל המשק למשך אותה תקופה תהיה לכל הפחות כפולה ותעמוד על כ-8 מיליארד שקל. הכלכלים מעריכים כי בכל מקרה ההשבתה תהיה חלקית ושירותים חיוניים, קווי ייצור, ורשתות שיווק יישארו פתוחים.
במשרד האוצר העריכו בסוף השבוע שעבר כי הצעדים שנעשו עד כה, הכוללים השבתה של מערכת החינוך וסגירה של מקומות הפנאי והבילוי, יביאו לפגיעה של כ-11 מיליארד שקל, במידה שיימשכו על פני שישה שבועות.
