שכרו של מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, עמד בשנת 2019 על 100,674 שקל ברוטו לחודש (לאחר פרישתו), נציבת שירות בתי הסוהר לשעבר, עפרה קלינגר, קיבל שכר חודשי של 99,548 שקל (לאחר פרישתה). הם השתכרו יותר מהרמטכ"ל, אביב כוכבי, שהביא הביתה שכר של 92,798 שקל כל חודש. כך עולה מדו"ח השכר השנתי בשירות המדינה ומערכת הביטחון לשנת 2019, שפרסם היום (שלישי) הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן.
מהדו"ח מתברר כי השכר הממוצע לכלל עובדי הממשלה עלה ב-2.2% ועמד על 194 מיליארד שקל, שהם כ-50% מתקציב המדינה. בשל הגידול במספר המשרות, סכום זה גדל בסל הכל ב-5.4% בהשוואה לשנת 2018, שהם כ-10 מיליארד שקל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השכר הממוצע הגבוה ביותר למשרה מלאה שולם במערכת הבריאות - 18,990 שקל. במערכת הביטחון השכר הממוצע הוא 18,261 שקל, בכל משרדי הממשלה השכר הממוצע הוא 16,991 שקל, במערכת החינוך 13,688 שקל והשכר הממוצע לעובד בכלל המשק הוא 12,852 שקל. המשמעות: כדאי יותר לעבוד במגזר הציבורי.
מערכת הבריאות מובילה בפערים לפי מגדר: 27% פחות לנשים
פערי השכר המגדריים בשירות המדינה נמוכים יותר מפערי השכר במשק. מבין המערכות המרכזיות, מערכת הבריאות הממשלתית היא המערכת שבה פערי השכר המגדריים הם הגבוהים ביותר - 27%, במערכת החינוך הפערים המגדריים הם הנמוכים ביותר, רק 6%.
במערכת הבריאות גברים השתכרו בגובה 20,732 שקל ונשים הרוויחו 15,212 שקל בלבד. במערכת הביטחון שכר הגברים בממוצע היה 19,693 שקל והנשים 16,697 שקל (15% פער). במשרדי הממשלה - 18,576 לגברים ו-15,598 שקל לנשים (פער של 16%). במערכת החינוך - 12,715 לעומת 11,902 שקל (כאמור, פער של 6%) ובכלל המשק - 12,559 לעומת 8,546 שקל (פער של 32%).
נשים במשרדי הממשלה עבדו 6.5 שעות נוספות פחות מגברים בממוצע לחודש. בגיל הורות צעירה ישנו צמצום בביצוע שעות נוספות וגידול בניצול ימי מחלה. נשים בגיל 35-45 עובדות בממוצע כ-150 שעות פחות בכל שנה מגברים בקבוצת גיל זו. כ-45% מהפער בשעות בין גברים לנשים נובע מימי מחלה. נשים מדווחות גם על יותר מכפליים ימי מחלה לטיפול בילדים.
ועוד: שיעור הנשים הבכירות במשרד מסוים נמוך כמעט תמיד משיעור הנשים במשרד, אפילו במשרדים שבהם רוב העובדים הן נשים. בחלק מהדירוגים בעלי שכר גבוה יש רוב נשי, אך ברוב התפקידים הבכירים נשים הן במיעוט.
ברוב גופי הביטחון השכר הממוצע של גברים גבוה בכ-15% משכר הנשים. בגופים החשאיים ובצה"ל פער זה הוא יותר מ-25%. בכל גופי הביטחון רוב העובדים הם גברים - 83% מהאזרחים עובדי צה"ל, 81% מיחידות הסמך של משרד הביטחון, 80% מעובדי שירות בתי הסוהר, 75% מהשוטרים ו-72% מצה"ל.
עוד עולה מהדו"ח כי 80% מהעובדים זכאים לתשלום בגין רכב וכי ממוצע התשלום הוא 2,520 שקל בחודש. רק ל-7% מהעובדים במנהל הציבורי אין רכב, לעומת 18% ביתר הענפים. רכב אחד יש ל-37% במנהל הציבורי לעומת 50% ביתר הענפים. שני רכבים ומעלה יש דווקא ל-50% מהמנהל הציבורי לעומת 30% ביתר הענפים במשק.
המגזר הממשלתי ממשיך לגדול בתקופת נתניהו
מהדו"ח עולה, כי מספר העובדים במשרדי הממשלה היה 36,893 בשנת 2019, כאשר השכר הממוצע למשרה היה 16,991 שקל. השכר החציוני הגיע ל-14,596 שקל. בחמש השנים האחרונות חל גידול מצטבר של 9.4% במספר המשרות במשרדי ממשלה, לעומת גידול של 10.2% בכלל האוכלוסייה.
יצוין, שהגידול במגזר הממשלתי סותר לחלוטין את המדיניות שעליה הכריז עוד לפני שנים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי יש לצמצם את המנגנון הממשלתי. בין השאר אמר זאת עוד כאשר היה שר האוצר, לפני 16 שנים, במשל המפורסם שלו על "השמן והרזה", המנגנון הציבורי מול הפרטי.
השכר הממוצע לכלל עובדי משרדי הממשלה עמד בסוף שנת 2019, ממש ערב משבר הקורונה, על 16,991 שקל, עלייה של 2.2% ביחס לשכר ב-2018. בראש טבלת השכר הממוצע עומדים שליחי המדינה בחו"ל עם 33,459 שקל. אחריהם עובדי המחקר עם שכר של 32,705 שקל. אחריהם: סנגורים ציבוריים - 26,094 שקל, פרקליטים - 24,254 שקל, מומחים - 23,366 שקל, עובדי שירות החוץ - 23,156 שקל, משפטנים - 22,262 שקל, עובדי לשכות שרים ומנכ"לים - 19,571 שקל וכלכלנים - 19,560 שקל.
סוגרים את הרשימה קלדני שופטים עם שכר של 10,569 שקל ולפניהם עובדי מעברי הגבול - 12,959 שקל.
שכרם של 80% מעובדי משרדי הממשלה גבוה מהממוצע במשק
מבין העובדים בדירוגים הבכירים, מובילים מי שמוקבלים לשופטים עם שכר חודשי ברוטו ממוצע של 57,896 שקל. אחריהם יועצים משפטיים - 42,186 שקל, מנכ"לים - 41,115 שקל, רשמים - 40,870 שקל ועובדים בכירים עם חוזים מיוחדים - 34,662 שקל.
80% מהעובדים במשרדי הממשלה משתכרים שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק. רק 1% משתכרים פחות מ-6,000 שקל. 13% משתכרים יותר מ-25,000 שקל ברוטו לחודש.
טבלה מעניינת בדו"ח המפורט הפעם מתמיד מדרגת את עשירוני השכר הגבוה ביותר והנמוך ביותר: מוקבלי שופטים מובילים עם 75,726 שקל. אחריהם יועצים משפטיים - 59,940 שקל, רשמים - 46,930 שקל, מנכ"לים - 45,401 שקל והעשירון העליון של העובדים הבכירים - 42,605 שקל.
בתחתית הרשימה, המשתייכת לעשירון הנמוך, מצויים קלדני השופטים שמביאים הביתה רק 7,012 שקל ברוטו בחודש, עובדים מנהליים עם 8,101 שקל ועובדי מעברי הגבול עם 8,310 שקל. עוד מתברר, כי בממוצע במשרדי הממשלה שכרם של העובדים בעשירון העליון גדול פי 2.5 משכר העובדים בעשירון התחתון.
נתון מעניין נוסף הוא שבשנת 2019 עבדו במשרדי הממשלה בסך הכל 4,266 סטודנטים. שכרם לשעה ברוטו של הסטודנטים נע בין 42 ל-45 שקל.
ייצוג המיעוטים במשרדי הממשלה לרוב קטן מ-10%
יותר מעשור לאחר שנקבעו יעדים לשילוב מיעוטים במשרדי הממשלה, ייצוגם בתפקידים השונים נמוך בהרבה מחלקם באוכלוסייה - 20% - ולרוב גם קטן מהיעד שנקבע, 10%. הפער בשכר בין יהודים למיעוטים בכלל המשק עומד על 34% ואילו הפער במשרדי הממשלה עומד על 7%. במשרדי הממשלה יהודים משתכרים בממוצע 16,948 שקל לעומת בני מיעוטים עם שכר של 15,630 שקל. בכלל המשק השכר הממוצע של יהודים הוא 11,191 שקל לעומת 7,338 שקל לבני מיעוטים.
במערכת הבריאות הרופאים הם המובילים את טבלאות השכר הממוצע, עם כ-37 אלף שקל בחודש, כאשר השכר הממוצע בכל מערכת הבריאות הממשלתית, שבה מועסקים 33,675 עובדים, עמד על 18,990 שקל, בכ-80% יותר מהשכר הממוצע במשק.
הרופאים במשרה מלאה השתכרו 37,749 שקל בממוצע, האחים והאחיות 20,284 שקל ועובדי מעבדה, 18,598 שקל. בסוף הטבלה מצויים מרפאים בעיסוק עם שכר במשרה מלאה של 10,301 שקל ולפניהם סטאז'רים עם שכר של 10,478 שקל.
על פי עשירוני השכר, השתכרו הרופאים ללא הסטאז'רים 79,080 שקל ברוטו בחודש, בפער עצום המהנדסים עם 33,247 שקל, לפני הרוקחים עם 38,273 שקל, עובדי המעבדה עם 35,852 שקל, המהנדסים עם 33,247 שקל, מנהלי משק בעלי חוזים אישיים עם שכר של 30,772 שקל, האקדמאים בהסכם קיבוצי עם 30,587 שקל והאחים והאחיות עם 30,136 שקל.
רופא בפריפריה מרוויח יותר מרופא במרכז
שכרם הממוצע של רופאים בתפקידי מומחים בכירים עלה בעשור האחרון ב-83%. מדהים עוד יותר הוא ששכרם של רופאים המוגדרים כמתמידים, שהחלו לעבוד בשנת 2010, עלה ב-123.6% מיום כניסתם לתפקיד. שכר הרופאים בבתי החולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז - 41,400 שקל בממוצע, לעומת 33,400 שקל.
6 צפייה בגלריה
השכר הממוצע במערכת הבריאות גבוה בכ-80% מהשכר הממוצע במשק. אסף הרופא
(צילום: יפעת חדד - אחות ראשית מיון ילדים)
מערכת הבריאות מאופיינת בשיעור גבוה של נשים - 68% עובדות, המשתכרות שכר נמוך ב-27% משכר העובדים הגברים - 20,732 שכר הגברים ורק 15,212 שכר הנשים במערכת הבריאות.
תשלומי הפנסיה לפורש מצה"ל: 7.72 מיליון שקל בממוצע
בגופי הביטחון היה השכר גבוה יותר מאשר במשרדי הממשלה לרוב בשיעור ניכר. ביחידות הסמך הביטחוניות - 29,244 שקל, בגופים החשאיים - 22,894 שקל, אנשי הקבע בצה"ל - 22,497 שקל, אזרחים עובדי צה"ל - 19,697 שקל, במשטרה - 18,305 שקל, בשירות בתי הסוהר - 17,047 שקל, ואנשי הקבע בצה"ל, המכונים "ראשוני" (בראשית דרכם, חלק רק בשנים הנכפות עליהם נוכח הקורסים שעברו) - 10,773 שקל.
השכר בצבא: פרט לשכר הרמטכ"ל שכבר ציינו, אלוף בצה"ל השתכר בגובה 67,481 שקל, תת אלוף קיבל 55,735 שקל, אלוף משנה - 40,654 שקל, סגן אלוף - 32,269 שקל, רב סרן - 23,062 שקל, סרן - 14,580 שקל, סגן - 10,252 שקל וסגן משנה - 9,780 שקל. שכרו של רב נגד בכיר היה 24,523 שקל.
כאמור, במשטרה הגיע שכר המפכ"ל לשיא בדו"ח עם מעל ל-100 אלף שקל. ניצב במשטרה השתכר 58,279 שקל, תת ניצב - 51,217 שקל, ניצב משנה - 42,680 שקל וסגן ניצב - 34,426 שקל.
במערכת הביטחון מספר העובדים הוא חסוי, למעט במשטרה - 26,618 שוטרים, ובשירות בתי הסוהר - 8,560 עובדים. סכום תשלומי הפנסיה לפורש מצה"ל עומד בממוצע על 7.72 מיליון שקל וגבוה מהמשולם בכל יתר הגופים הממשלתיים.
חוסר החפיפה בין חופשות ההורים למערכת החינוך - כשל שוק
במערכת החינוך הועסקו 135,744 עובדים והשכר הממוצע שלהם היה 13,688 שקל, שכר הגבוה ב-27% מהשכר הממוצע במשק. משנת 2012 גדל מספר העובדים במערכת החינוך הממשלתית ב-25%. מספר התלמידים גדל רק ב-18%.
נתון מפתיע למדי הוא שמספר התלמידים למורה הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. עם זאת, ישראל מובילה בפערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים במדינות הארגון. שכר המורים בישראל אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. ולא רק זאת - עובדי ההוראה בישראל עובדים משמעותית פחות שעות מהמורים באירופה, בממוצע בין 23% ל-34% פחות.
הדו"ח מציין, כי חוסר החפיפה בין ימי החופשה של ההורים לימי החופשה במערכת החינוך מהווה כשל שוק, המביא לאובדן תוצר למשק של מיליארדי שקלים בשנה. גברים מהווים פחות מ-15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ-30% מהמנהלים.
שכר מנהלי בתי הספר היה 24,908 שקל. מנהלים בחטיבות הביניים השתכרו 22,974 שקל. סגני מנהלי בתי ספר - 19,607 שקל, מורים בעלי תואר שני במשרה מלאה - 15,410 שקל, מורים עם תואר ראשון - 12,219 שקל, מורים לא אקדמאים - 10,828 שקל ומורים מתמחים בתחילת דרכם - רק 7,596 במשרה מלאה. ממוצע שכר המורים הללו, שרבים מהם לא עובדים במשרה מלאה היה רק 5,220 שקל ברוטו לחודש, פחות משכר המינימום העומד על 5,300 שקל. בכל מקרה, הדו"ח קובע כי עובד הוראה ותיק מרוויח בחודש יותר מפי שניים מעובד הוראה מתחיל באותו תפקיד.
67% מעובדי משרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה
עוד מגלה הדו"ח, כי במשרדי הממשלה יש 36,295 משרות, בשכר ממוצע של 16,991 שקל למשרה מלאה. הוותק החציוני במשרדי הממשלה הוא 13 שנים, גבוה משמעותית מהוותק החציוני במקום העבודה בכלל המשק, שהוא רק חמש שנים. נתון מעניין הוא שלא פחות מ-67% מהעובדים במשרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה. מדהים לא פחות הוא ש-50% מהסכסוכים נותרים פתוחים מעל לשנתיים.
נתון מעניין נוסף שמציג הממונה על השכר הוא שההסתברות שעובד מהמגזר הציבורי יחליף את מקום עבודתו היא כ-50% מהסבירות שעובד מהמגזר הפרטי, בעל אותם מאפיינים, יחליף עבודה.
הממונה על השכר, קובי בר-נתן, אמר עם פרסום הדו"ח: "משבר הקורונה חידד לכולנו עד כמה הכרחי הוא שהמערכות הציבוריות יספקו מענה מהיר ויעיל לאזרחים, בעיקר בעתות חירום. אנחנו עדים לכך שבכל העולם המעורבות הממשלתית גדלה בזמן המשבר, ומתחזקת התובנה שאנו חייבים להמשיך לשאוף לשירות ציבורי איכותי, יעיל ופורה. המשבר יצר הזדמנות חשובה לקידום שינויים מבניים ארוכי טווח שישפרו את פריון העבודה, ייעלו את המערכות הציבוריות ובכך יתרמו לצמיחה כלכלית ולחיזוק המשק הישראלי".
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד התייחסה לדו"ח וציינה כי "בניגוד לתמונה שפקידי האוצר מנסים לצייר, המציאות היא של עומס בלתי נסבל במערכת החינוך. כולנו הרגשנו את זה באופן משמעותי במשבר הקורונה. מערכת החינוך בישראל לא מותאמת לצרכי החינוך בעידן המודרני, הצפיפות העצומה בגני הילדים ובכיתות ושעות העבודה הפרונטאליות של המורים בישראל מייצרות מצב קיצוני שלא קיים באף מדינה ב-OECD. למשרד האוצר נוח לדבר על ימי החופשה של המורים והגננות, שאינם גבוהים יחסית לעולם, במקום לדבר על המספר הזעום של ימי החופשה המקובלים בישראל ביחס לעולם ולשכר ההתחלתי הנמוך ממרבית מדינות ה-OECD.
אם ממשלת ישראל רוצה להמשיך להתרסק במדדים הבינלאומיים בחינוך שתמשיך להתעסק בימי חופשה, אבל אם רוצים לחולל פה שינוי אמיתי צריכים לבצע שינויים בשלושה תחומים: העלאת שכר, הקטנת מספר התלמידים בכיתה והפחתה במספר השעות הפרונטאליות של כל אנשי החינוך. בדרך אולי גם נזכה בחיזוק מעמדם של עובדי ההוראה בציבור ונפסיק לשמוע התבטאויות שליליות כלפי גננות ומורים מפי בכירים במשרד האוצר כפי ששמענו השנה".
