"אין לנו באופק את האפשרות לקנות דירה, זה לא עומד על הפרק בכלל. לא חל שום שינוי מאז מחאת האוהלים, להיפך - המצב נהיה רק יותר גרוע". עשור לאחר המחאה החברתית, שהוציאה את הצעירים לרחובות בעקבות יוקר הדיור, נראה כי מבחינת אותם צעירים, שכיום חלקם כבר מגדלים משפחות, המצב רק הידרדר. שוק הדיור אולי בוער, מספר הדירות שנמכרות אמנם מטפס, אבל למרות הניתוחים של מוסדות הממשלה לגבי עסקאות הנדל"ן, בשטח לא מעט זוגות צעירים, רווקים ורווקות ומשפחות בתחילת דרכן, אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש נכס ראוי למגורים.
מתי רכישת דירה הפכה למותרות במקום למוצר הכרחי? שאלה טובה, שלשני גואטה (36), עצמאית בתחום האופנה הנשואה ליוסי (34), עצמאי בתחום גם הוא, אין ממש תשובה עבורה. השניים מתגוררים עם בתם בת הארבע בפרויקט שכירות ארוכת טווח של חברת אפריקה ישראל בשכונת גליל ים בהרצליה. לשמחתם, הם זכו בהגרלה של החברה הממשלתית דירה להשכיר ומשלמים כ-4,000 שקל לחוד עבור דירת שלושה חדרים. בשוק החופשי דירה כזאת בעיר עולה כמעט 6,000 שקל בחודש. מספר הדירות המסובסדות בפרויקט עומד על כ-70 בלבד מתוך כמעט 300 יחידות דיור. לכל הגרלה כזאת נרשמים מאות זכאים.
"אחרי שניסינו את מזלנו בתחום האופנה והסיטונאות באילת ואחרי כן בארה"ב בשנות ה-20 שלנו, חזרנו לארץ והתגלגלנו להרצליה משום שנפתחה לנו הדלת לפתוח כאן עסק", מספרת גואטה. "אבל כשחיפשנו דירות להשכרה, מצאנו בעלי בתים שדעתם כנראה השתבשה עליהם ודרשו מחירים מופקעים. כבר לפני ארבע שנים שילמנו 5,500 שקל על דירת חדר וחצי מחולקת. כשנולדה הבת שלנו ידענו שאנחנו צריכים למצוא דירה גדולה יותר, הגענו לפרויקט השכירות ותחילה בכלל לא היינו מודעים להגרלה במסגרתה חלק קטן מהדירות מקבל סבסוד של 25% משכר הדירה על ידי המדינה. גרנו בדירת ארבעה חדרים תמורת שכר דירה מפוקח בגובה כ-7,000 שקל בחודש".
אחרי שנה, מוסיפה גואטה, נפתחה הגרלה ולמרבה המזל בני הזוג זכו בדירת 80 מ"ר עם מחסן, חניה תת קרקעית ומרפסת שמש במחיר מסובסד. נותרו להם עוד 5.5 שנים לגור בפרויקט, שכן דירות דירה להשכיר בפרויקט בהרצליה פנויות לטווח של 10 שנים (בפרויקטים אחרים בין 10-20 שנים), ולאחר מכן היזם יכול למכור אותן בשוק החופשי. "נמשיך לגור פה עד שיסלקו אותנו", היא אומרת, "מפחיד אותנו שתוכנית השכירות הזאת תיגמר, כמו שתוכנית מחיר למשתכן נגמרה. עבור אנשים כמונו, זוגות צעירים שאין להם הון עצמי לקנות דירה ראשונה, זה פשוט מפחיד לחשוב שאם ממשלה מתחלפת - תוכנית מסתיימת".
"בכלל", מוסיפה גואטה, "מי שאין לו את היכולת לקנות בית לא צריך להיכנס להגרלה רק בשביל לגור בשכירות בצורה ראויה. אם הסטטוס הכלכלי לא משתנה, למה לא לאפשר לנו לגור שנים קדימה בפרויקטים כאלה? גם כשזכינו במחיר למשתכן ברעננה, במחיר שביחס לעיר נחשב אטרקטיבי מאוד - 1.6 מיליון שקל לדירת ארבעה חדרים, ממש זכייה בפיס לכל הדעות - לא הצלחנו לממש את הזכייה. בסוף כשמגיעים לבנק כדי ליטול משכנתא על מנת לממש את הזכייה, אם אין לך 300 אלף שקל לפחות הון עצמי, אף אחד לא מסתכל עליך. אז מה זה עזר לי שזכיתי בדירה? זה שדירה דומה בשוק החופשי עולה 2.4 מיליון שקל - לא עזר לי. אם היה לי הון עצמי, כנראה לא הייתי צריכה את מחיר למשתכן ויש פה דיסוננס. אז אם אין דירה בבעלות, לפחות שהתנאים בשוק השכירות החופשי יהיו הגיוניים כדי שנוכל לגדל את ילדנו בנחת, בלי דאגות, ולשים להם קורת גג מעל הראש".
שני גואטה מהרצליה: "מי שאין לו יכולת לקנות בית לא צריך להיכנס להגרלה רק בשביל לגור בשכירות בצורה ראויה. אם היה לי הון עצמי, כנראה שלא הייתי צריכה את תוכנית מחיר למשתכן - יש פה דיסונס"
אשקלון מובילה בעליות מחירי הדירות
גואטה צודקת. ההמונים שפשטו על הרחובות ב-2011 אולי הספיקו לקנות מאז דירה, רגע לפני שהמחירים המשיכו לעלות בחדות, אחרים עדיין גרים בשכירות ויש גם מי שבכל זאת הצליח לרכוש נכס בשנים האחרונות, בין אם באמצעות עזרה מההורים, זכייה בהגרלת תוכנית הדיור המוזל או באמצעות חסכונות. כך או כך, מחירי הדירות בעשור האחרון לא "התרשמו" מהמחאה ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), הם המשיכו לעלות בשיעור ממוצע של לא פחות מ-55% ב-10 השנים האחרונות.
על פי סקירה שערך עבור ynet השמאי אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, לפי שיטת השמאי הממשלתי במשרד המשפטים, העיר המובילה בעליות המחירים בעשור האחרון היא אשקלון, עם זינוק של 61.75% במחירים בין השנים 2011-2021. אחריה רחובות עם קפיצה של כ-48.94% במחירים תוך עשור ושלישית ברשימה באר שבע עם עלייה של 38.36%. עוד ברשימה: אשדוד (37.66%), ראשון לציון (36.83%), פתח תקווה (34.47%), חולון (33.43%), תל אביב (31.53%), ירושלים (17.05%) וחיפה (16.61%).
על פי הסקירה, בכל הערים למעט רחובות נרשמו ירידות מחירים מסוימות לאורך השנים, במיוחד בבאר שבע, חיפה וירושלים. עם זאת, בסיכומו של עשור המחירים טיפסו. "ברחובות נרשמו רק עליות לאורך כל העשור האחרון", מסביר דנוס את הממצאים. "בפתח תקווה לא נרשמו ירידות כלל ובשנה אחת לא השתנו המחירים. באשקלון, שהיא גם השיאנית בעליות המחירים בעשור החולף, נרשמה ירידת מחירים רק ב-2019".
לדווקא הערים הגדולות הפגינו תנודתיות גדולה יותר עם שנים שבהן המחירים ירדו, אך ניתן להסביר זאת בעובדה ששונות המחירים בהן רבה, וכאשר ברבעון מסוים נרכשות יותר דירות זולות בעיר, המדד יצביע על ירידות למרות שזה אינו המצב בהכרח. בירושלים ובחיפה מחירי הדיור לא עלו בצורה דרמטית בעשור החולף (פחות מ-2% בממוצע לשנה), בתל אביב נרשמו עליות של כ-3% בממוצע לשנה - כפול מחיפה ומירושלים אך מחצית מאשקלון".
"עליות המחירים בפריפריות של אזורי הביקוש היו גבוהות משמעותית. המשקיעים והאוכלוסיות החלשות שילמו הרבה יותר. לאחר עשור של עליות וירידות מחירים ריאליות בין השנים 1998-2008 ועוד שלוש שנות דשדוש, החל למעשה ב-2011 הראלי של העליות. ב-10 השנים האחרונות ניסתה הממשלה לקדם תוכניות לטיפול בשוק הדיור, אבל אם יש משהו שניתן ללמוד מהמחאה וממה שהתרחש בעקבותיה זה שאסור לממשלה לדבר על הפחתת מחירי הדיור, זה פשוט לא עוזר. היא צריכה לטפל בהגדלת היצע הדיור, בעיקר באזורי הביקוש, מאחר שמחסור בהיצע מהווה זרז לעליות מחירים דרמטיות בכל חלקי הארץ".
קפיצה של כ-34% בגובה השכירות תוך עשור
אשקלון אמנם שיאנית בעליות המחירים, אבל אלה עדיין נחשבים נוחים ביחס למחירי הדירות באזורי הביקוש. ניר סמואלס (31), מהנדס אזרחי בתחום התשתיות, רכש לאחרונה עם אשתו תום (29), עובדת באגף ארנונה בעיריית אשקלון, דירת חמישה חדרים בעיר תמורת 1.6 מיליון שקל. מדובר בפרויקט שבחלקו כולל דירות מחיר למשתכן, אולם בני הזוג רכשו את הנכס במחיר השוק החופשי. השניים, במקור ממושב עזר שבמועצה האזורית באר טוביה, נשואים שנה ומתגוררים אצל ההורים.
"לאורך השנים גרנו אצל ההורים כי ראינו שאי אפשר יהיה לקנות דירה אם הכסף ילך על שכר דירה והוצאות", מסביר סמואלס. "לפני חצי שנה התחלנו לחפש דירה ואזור אשקלון היה היחיד שקרוב אלינו ויחסית עוד במחיר שפוי. קנינו דירת 125 מ"ר עם מרפסת בשטח 20 מ"ר, ממ"ד, שתי חניות ומחסן בפרויקט אפגד בעיר היין של חברת אפגד, שיהיה מוכן לאכלוס עוד כשנה. לא חיכינו לזכות בהגרלת מחיר למשתכן כי התוכנית בוטלה ואנחנו עדיין לא זכינו בשום הגרלה".
"העדפנו לקנות עכשיו כי המחירים לא מפסיקים לעלות. מאז שקנינו את הבית לפני שלושה חודשים ערך הדירה כבר טיפס ב-40 אלף שקל, ובמקביל אליו מדד תשומות הבנייה טיפס גם הוא, כך שגם לנו העסקה התייקרה בכ-30 אלף שקל", הוא מוסיף. "בכל מקרה זאת עסקה משתלמת, גם למגורים וגם להשקעה, בגלל עליות המחירים ולמרות שהעיר מצויה בקו האש". על העובדה שרכש נכס בשוק החופשי ולא במחיר למשתכן הוא אומר: "התוכנית עזרה לזוגות צעירים וחבל שסיימו אותה. המחאה החברתית הייתה נחוצה, אבל לא הצליחה לסייע לעצור את עליות המחירים ב-10 השנים האחרונות. בינתיים נמשיך לגור אצל ההורים ונחסוך את השכירות עד שניכנס לבית החדש".
הצעד של בני הזוג סמואלס כנראה נבון: ניתוח של נתוני הלמ"ס שערכה עבור ynet דניאלה פז ארז, מנכ"לית ובעלי חברת פז כלכלה והנדסה, מעלה כי מחירי השכירות בישראל עלו בממוצע בכ-34% בתוך עשור – מ-3,059.4 שקל בחודש ברבעון הראשון של 2011 ל-4,087 שקל בחודש ברבעון הראשון של 2021. על פי הנתונים, המחוז המוביל בעליות מחירי שכר הדירה הוא מחוז הדרום עם זינוק של 40% – מ-2,124.3 שקל בחודש ברבעון הראשון של 2011 ל-2,965 שקל בחודש ברבעון הראשון של 2021. במחוזות ירושלים ותל אביב חלה העלייה הנמוכה ביותר בשיעור של 20% תוך עשור.
"שוק השכירות אמנם הציג עלייה מתונה יותר משוק הדירות למכירה, אולם חשוב לזכור כי שוק זה רגיש לשינויי מדיניות בכל הקשור לרכישת דירות להשקעה", אומרת פז ארז. לטענתה, "הגבלות כמו זו המקודמת בימים אלה להגבלת מימון הון עצמי על ידי שעבוד דירה קיימת היא בעלת פוטנציאל השפעה מיידי על שוק מצאי הדירות להשכרה, וכפועל יוצא על שכר הדירה הממוצע. הפתרון טמון בין היתר בעידוד השכרה לטווח ארוך בשילוב דיור בר השגה".
"בלי עזרה מההורים לא הייתי יכול לקנות דירה"
משבר הדיור לא פוקד רק את ישראל. בחודשים האחרונים מחירי הדירות שוברים שיאים בערים רבות ברחבי העולם. בקנדה טיפסו המחירים בכמעט 40% השנה, בבריטניה ביותר מ-13%, בשוודיה זינקו המחירים ב-20% ובדנמרק ב-16%. בארה"ב מדד מחירי הדיור השלים עלייה שנתית של יותר מ-10% ובניו זילנד נרשמו עליות של 20%. בישראל, נזכיר, קצב העלייה השנתי הגיע ל-5.6% - מתון יותר.
מי שהצליח ליהנות מתוכנית למשתכן אלה אסף בסן (30), מהנדס תוכנה, ומעיין (30), מאמנת כושר, הורים לשני ילדים בני שנתיים וחודשיים שמתגוררים בשוהם. "אנחנו ביחד מאז מהתיכון. בזמן המחאה החברתית היינו חיילים, לא הרגשנו את יוקר הדיור בכיס כי גרנו אצל ההורים, אבל היינו מודעים למצב", נזכר בסן. "אז ב-2015 כשעברנו לתל אביב כדי ללמוד התגוררנו במעונות של אוניברסיטת תל אביב כי לא היינו יכולים להרשות לעצמנו לגור בדירה רגילה בשכירות בעיר. תחילה שילמנו 3,200 שקל בחודש עבור דירת שני חדרים ולאחר מכן 4,000 שקל עבור שלושה חדרים".
שנה לאחר מכן, אחרי החתונה, הוציאו בני הזוג תעודת זכאות לתוכנית מחיר למשתכן ונרשמו ל-10 פרויקטים לפחות בכל מיני ערים - ראש העין, הרצליה, ראשון לציון. "אבל המיקום שלנו בהגרלות היה כל כך גבוה, כך שלא היה לנו סיכוי לזכות בדירה שאפשר באמת לקנות", מסביר בסן. לקראת סוף 2017 נפתחה הגרלה בשוהם, עיר מגוריהם, ונודע להם שיש גם הקצאה לבני מקום. "זכינו במקום 100 בהגרלה, אך מכיוון שלקח זמן עד שהתהליך קרם עור וגידים, הרבה זוכים ויתרו על הזכייה, בין היתר משום שהמחיר, שאמנם נחשב נמוך, היה יחסית יקר למ"ר".
אסף בסן משוהם: "יש בועת נדל"ן מטורפת, המחירים הזויים, יש טירוף שלא ברור ממה הוא נובע. התחושה היא שאין הלימה בין מחירי הדיור לשכר הממוצע במשק. הגלגל הזה חייב לעצור מתישהו"
לדבריו, "הצלחנו להתקדם למקום 60 בהגרלה ומבחינתנו האידיאל היה לקנות דירת ארבעה חדרים רגילה אבל היו יחסית מעט דירות כאלה. אז קנינו דירת ארבעה חדרים בשטח של 105 מ"ר עם גינה בשטח של 95 מ"ר בפרויקט של חברת אזורים תמורת 2.050 מיליון שקל. ברור שהיינו יכולים לקנות נכס במקומות רחוקים וזולים יותר, אבל היה לנו חשוב לקנות בעיר שבה גדלנו ליד ההורים. כבר בזמן שחתמנו על החוזה, ערך דירה דומה באזור קפץ ל-2.7 מיליון שקל, והיום שווי השוק עוקף את ה-3 מיליון שקל".
בסן מודה שהשניים הצליחו לקנות את הנכס בזכות עזרה מההורים, תוכנית מחיר למשתכן והתפשרות על מגורים בשכירות. "כיום אנחנו גרים בשכירות ביחידת דיור בשוהם כי אין סיכוי לשכור דירה רגילה כאן במחיר סביר. אנחנו משלמים 4,000 שקל כולל חשבונות עבור יחידה בשטח של 55 מ"ר בחצי מרתף בבית פרטי. כשחיפשנו לשכור דירת שלושה חדרים בעיר, לא מצאנו דירות ישנות והמחירים של הדירות החדשות הגיעו ל-6,000 שקל לפני חשבונות".
"בלי ההורים והתוכנית לא היה לנו שום סיכוי לקנות דירה בישראל ב-10 השנים הקרובות", מסכם בסן. "יש בועת נדל"ן מטורפת, המחירים הזויים, יש טירוף שלא ברור ממה הוא נובע אבל בסוף נגיע לנקודה שבה אנשים לא יוכלו לקנות דירה בכלל ויגורו בשכירות כל החיים, או יקחו משכנתאות מטורפות וייכנסו לסיכון גבוה ולבור כלכלי עצום. התחושה היא שאין הלימה בין מחירי הדיור לשכר הממוצע במשק. הגלגל הזה יהיה חייב לעצור מתישהו".
פורסם לראשונה: 10:31, 01.07.21