"בישראל המגדלים עדיין לא נחשבים גורדי שחקים כמו בעולם - אבל אנחנו בדרך לשם. בעשור הקרוב אנחנו צופים שייבנו 10 גורדי שחקים שיחצו את רף 300 המטרים". כך קבע היום (א') אדריכל גיל שנהב, מנכ"ל ובעלים כנען שנהב אדריכלים ויו"ר הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית (ISRAEL-CTBUH), בראיון באולפן ynet לרגל ציון יום גורדי השחקים הבינלאומי שנערך בסוף השבוע. "גורדי השחקים מעוררים התעניינות בכל העולם, או שאוהבים אותם או ששונאים - אבל אף אחד לא יכול להישאר אדיש.
ההגדרה העולמית לגורדי שחקים, שנקבעה על ידי הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית, עומדת על רף של 300 מטר. כיום יש בישראל מגדלים שהם בגובה של 228-235 מטרים, אף לא אחד מהם מגיע לרף זה. אלא שכאמור, ישנם מגדלים שאמורים להיבנות בארץ בשנים הקרובות - למשל קרן הקריה, בין ערים, הספירלה של עזריאלי, שיגיעו לגובה של 350-400 מטר וייחשבו גורדי שחקים בהתאם להגדרה הבינלאומית הקובעת.
דוד כנפו, לשעבר יו"ר התאחדות האדריכלים, התייחס למשבר הקורונה שהוביל לכך שמגדלי משרדים רבים בישראל נותרו נטושים בעקבות המעבר לעבודה מהבית. "מתכנני מגדלי המשרדים שואלים את עצמם כיום לאן פניהם. רוב האנשים רוצים לעבוד מהבית, והטכנולוגיה מאפשרת זאת, כך שההגעה היומיומית למגדלי המשרדים עומדת בימים אלה בסימן שאלה. כנראה שהמגדלים האלה יצטרכו לעבור מהפך. אשר למגדלי מגורים, כאן מדובר בשאלה ערכית יותר - האם ניתן לייצר רקמה קהילתית בריאה של מפגשים בין שכנים, כאשר המקום היחיד שיש בו אינטרקאציה היא במעלית או בחניון.
שנהב הוסיף: "אחרי האירוע של 11 בספטמבר הייתה ציפייה שאנשים לא יסכימו יותר לגור בגורדי שחקים, אך הסטטיסטיקה מראה שהכמות הוכפלה מאז. אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר הקורונה, ולכן עדיין אי אפשר לקבוע מה יהיו ההשלכות, אבל אין מצב שגורדי השחקים יעלמו ושהתוכניות יעלמו. השאלה בישראל היא לא האם יבנו אלא כיצד הם ייבנו וישולבו בעיר, כאשר הצעד הראשון לתכנן גורמי שחקים גמישים.
בורג' חליפה בדובאי כבר לא הכי גבוה
גורדי השחקים החלו כפתרון לבנייה במקומות צפופים ומבוקשים, שבהם ערכי הקרקע גבוהים מאוד והיה צורך לייצר עוד יחידות דיור ותעסוקה. מנהטן שבמרכז ניו יורק, למשל, היא דוגמה מיידית – אזור אורבני שוקק וסואן, המתאפיין במגדלים ובבנייה אינטנסיבית שנועדה לנצל באופן מירבי את שטחי הקרקע המצומצמים. בשנים האחרונות מרבית גורדי השחקים הגבוהים ביותר בעולם לא נבנים במקומות כמו ניו יורק, ובמרכזי הערים הבולטות, המפותחות או הצפופות בעולם.
למעשה, המוקד עבר למזרח הרחוק והקרוב, כאשר המובילה העולמית בבניית גורדי שחקים היא סין, ולצדה ברשימת הבנייה של גורדי השחקים הגבוהים ביותר אפשר למצוא מדינות כמו דובאי, ערב הסעודית, תאילנד, הודו, סינגפור, הונג קונג ואפילו מלזיה. גורדי השחקים במדינות הללו נבנו מתוך הצהרה בינלאומית, רצון להיות חלק מהעולם המתקדם, העשיר והטכנולוגי. הם הפגנת עוצמה, נוכחות ונראות בעולם שאוהב למדוד ולדרג כל דבר.
"אין גבול ליכולת האדם לבנות לגובה ואין מגבלה לבנייה לגובה, כל עוד אין מגבלה כספית", מוסיף שנהב. "כרגע מנסים בעולם להתמודד עם מגבלות כובד ומשקל ולפתח חומרים המותאמים לבנייה לגבהים. אחת המגבלות הקיימות היא משקלם הרב של הכבלים של המעליות שצריכות להגיע לגבהים עצומים במהירויות גדולות. לכן מפתחים היום מעליות מהירות ללא כבלים עם פס מגנטי".
הישראלים מחכים להגיע לדובאי, שם גורד השחקים הגבוה ביותר.
"השבועות האחרונים הוכיחו את העניין שגורדי השחקים מעוררים, השיח בישראל בנוגע להתחממות היחסים עם דובאי התנהל על רקע תמונות מגדלי הענק, ובאמת כולם מתלהבים מבורג' חליפה - גובהו לא פחות מ-828 מטר ועלות בנייתו הייתה כ-1.5 מיליארד דולר. הוא כולל תורן בגובה כ-200 מטר בראש המגדל (המקביל בגובהו למגדל משה אביב ברמת גן - ה.צ) ומהווה כ-30% מגובה הבניין.
"אבל המגדל עומד לאבד את התואר לטובת ה-kingdom tower שנבנה בימים אלה בג'דה שבערב הסעודית ויתנשא לגובה של קילומטר (1,007 מטר ליתר דיוק) ובנייתו תעלה כשני מיליארד דולר. בניגוד לניו יורק, דובאי משופעת בשטחים ריקים ופנויים ומוקפת מדבריות חוליות. אין היגיון כלכלי בבניית מגדל כה יקר וראוותני, כאשר היה ניתן לבנות במקומו בניין רחב בן חמש קומות ולקבל את אותו שטח בנוי ברבע מחיר. בניית מגדלים זה דבר בזבזני".
לדבריו, "לישראל, כאמור, אין עדיין גורדי שחקים כמו בדובאי, אבל מתקיימים בה שני תנאים שהביאו לכך שמרבית הבנייה החדשה בארץ היא כיום לגובה בבניינים בני 30-20 קומות, בעוד שבמקומות הידועים כביתם של גורדי השחקים דוגמת סין, הונג קונג, סינגפור, דובאי ואבו דאבי, מרבית הבנייה היא דווקא נמוכה. הייחוד של ישראל הוא מצד אחד מחסור בעתודות קרקע פנויות לבנייה במרכז הארץ, ומצד שני קצב ילודה גבוה וחסר תקדים ביחס למדינות מערביות מפותחות אחרות.
"שני המגדלים הגבוהים ביותר הוא מגדל משה אביב ומגדל עזריאלי שרונה. על שולחן השרטוט קיימים לפחות 10 מגדלים גבוהים יותר שמתוכננים להיבנות, בהם מגדל בין ערים, מגדל קרן הקריה, מגדל הספירלה של עזריאלי, כולם צפויים לכלול למעלה מ-100 קומות בחמש השנים הקרובות. השאלה בישראל אינה האם לבנות לגובה אלא כיצד, ובשורה התחתונה אין ברירה אלא לבנות מגדלים כדי שלא ייווצר מצב שבו תוך 20 שנה נמצא את עצמנו ללא שמורות טבע".