2 צפייה בגלריה
"פגיעה עיקרית בבנייה למגורים". שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
על רקע הזינוק החד בתחלואת הקורונה ביהודה ושומרון והחשש בישראל מאובדן שליטה לצד היערכות לסגירת המעברים: שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, שלח אמש (א') מכתב חריף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו התריע כי ההחלטה לעצור כניסה של פועלים פלסטינים לישראל תוביל לעצירה מוחלטת של ענף הבנייה ולפגיעה במיליארדי שקלים למשק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במכתב, שפרטיו הגיעו ל-ynet, כתב ליצמן כי "פעילות ענף הבנייה נמצאת במגמת האטה ההולכת ומחריפה בעקבות משבר הקורונה. מגמה זו מתבטאת בירידה חדה, של כשליש, בהתחלות בנייה ברבעון השני של 2020 (בהשוואה לרבעון השני אשתקד), ירידה של כ-12% בהשקעות בתקופת הרבעון השלישי (צמצום של 2.5 מיליארד שקל לעומת הרבעון השלישי אשתקד) וצמצום של כ-18% בכוח העבודה של עובדי המקצועות הרטובים - ישראלים ופלסטינים".
ליצמן הזכיר כי כבר פנה בתחילת החודש לשר האוצר, ישראל כץ, בנוגע לאתגרים עמם מתמודד ענף הבנייה בשנים האחרונות, וכן ציין את פנייתה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ בנושא בשבוע שעבר. במכתב ששלחו הקבלנים לשרים ליצמן וכץ ולראש הממשלה הם הזהירו מפני משבר עמוק בענף, אשר לטענתם אינו מטופל כיאות, והתריעו מפני ירידה נוספת בהתחלות הבנייה עד לכדי אזהרה כי לא יהיו מספיק היצע דיור לאוכלוסייה בישראל.
"השפעה מכרעת על הצמיחה במשק"
ליצמן הזכיר כי כבר פנה בתחילת החודש לשר האוצר, ישראל כץ, בנוגע לאתגרים עמם מתמודד ענף הבנייה בשנים האחרונות, וכן ציין את פנייתה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ בנושא בשבוע שעבר. במכתב ששלחו הקבלנים לשרים ליצמן וכץ ולראש הממשלה הם הזהירו מפני משבר עמוק בענף, אשר לטענתם אינו מטופל כיאות, והתריעו מפני ירידה נוספת בהתחלות הבנייה עד לכדי אזהרה כי לא יהיו מספיק היצע דיור לאוכלוסייה בישראל.ה
עוד כתב ליצמן כי "לענף הבנייה השפעה מכרעת על הצמיחה של המשק והיציאה מהמשבר הכלכלי, אשר כה חיונית בימים אלו. היקף הפעילות של ענף הבנייה והתשתיות בשנת 2019 עמד על 6.4% תוצר, שהם 82 מיליארד שקל בשנה או 7 מיליארד שקל בחודש. בחלוקה לימי עבודה, היקף הפעילות של ענף הבנייה והתשתיות עומד על כ-308 מיליון שקל ליום (מהם 203 מיליון שקל משויכים לעבודות המשלבות עובדים פלסטינים)".
הוא הוסיף כי "הפסקת הפעילות של העובדים הפלסטינים באופן מלא תביא לעצירה מוחלטת של פעילות הענף ומעגלי המשנה של ענף זה. ההערכה היא כי משך הזמן של התנעת הפעילות עומד על כשמונה שבועות, קרי פגיעה בהיקף כספי מצטבר של כ-14 מיליארד שקל. בנוסף, שיעור משמעותי של האשראי הבנקאי מוקצה לענף הבנייה והתשתיות (כ-20% מכלל האשראי הבנקאי במשק), כך שלבנקים חשיפה עצומה לפעילות הכלכלית של ענפים אלה".
ליצמן כתב עוד כי "הטלת סגר על יהודה ושומרון תביא להארכת משך זמן הבנייה בכל הפרויקטים, אך הפגיעה העיקרית תהיה בבנייה למגורים. בהינתן שהיקף הבנייה הפעילה עומד על כ-120,500 יחידות דיור, המשמעות המוערכת היא דחייה במועד מסירה של עשרות אלפי יחידות דיור, אשר עובדים פלסטינים שותפים בבנייתם. משמעות זו משיתה נטל כבד על כלל המשק הישראלי בהיבטים רבים, ובהם שחיקת רווחיות היזמים והקבלנים, פגיעה באשראי ושחיקת יכולת ההחזר, עיכוב במסירת דירות ועוד".
בסוף המכתב כתב ליצמן כי "בטרם תתקבל הכרעה בעניין כניסת של הפועלים הפלסטינים, אבקשך לשקול את ההשלכות החמורות של איסור כניסת הפועלים לשטחי ישראל על ענף הבנייה, אשר יחריף את חוסר היציבות בענף, וזאת לצד היעדר מקרי הדבקה ידועים באתרי הבנייה ולצעדים שנקט משרד הבינוי והשיכון על מנת להבטיח את פעילות הענף מחד ובריאות הציבור מאידך".
פנייתו של השר ליצמן לראש הממשלה מגיעה על רקע העובדה כי בינואר 2021 צפוי לפוג תוקף החלטת הממשלה המאפשרת מכסה של כ-16 אלף עובדים זרים בענף הבניין בישראל, אולם הממשלה טרם חתמה על חידוש תוקף ההחלטה. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, במקרה כזה, מחצית מפועלי הבניין הזרים (כ-8,000) ישלחו לארצם בתחילת השנה הבאה. על ההחלטה אמורים לחתום ליצמן וכץ, כאשר רק באוגוסט האחרון סיכמו ליצמן ושר העבודה, איציק שמולי, על הכפלת המכסה מ-16 אלף ל-32,500 אלף עובדים זרים ומ-64 אלף ל-80 אלף עובדים פלסטינים.
