שר האוצר ישראל כץ בריאיון לאולפן ynet: הזדמנות אחרונה לתקציב לפני שנגלוש לבחירות
(צילום: אורי דוידוביץ)
המאבק על התקציב ממשיך: ראשי אגפים ובכירים במשרד האוצר אומרים כי אין עוד שום טעם, בראשית חודש אוגוסט, בגיבוש תקציב חד שנתי, שעד לאישורו הסופי יוותרו לכל היותר שלושה חודשים לשנת 2020 ולכן יש לגבש באופן מיידי תקציב דו שנתי גם לשנת 2021. יחד עם זאת, הם לא מתבטאים בפומבי נגד השר שלהם, ישראל כץ, שתומך בעמדת ראש הממשלה להניח על שולחן הממשלה תקציב חד שנתי לאלתר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מזה יותר משבעה חודשים אין למדינת ישראל תקציב קבוע. תקציבי כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך מתנהלים על פי תקציב חודשי של אחד חלקי שנים-עשר מתקציב שנת 2019. זה לא עודכן כלל מסוף שנת 2017, שכן הוא היה תקציב דו שנתי גם לשנת 2018.
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, בני גנץ. ישיבת ממשלה
(צילום: רויטרס)
למצב הנוכחי אין למעשה תקדים, משום שבשנת 2019 לא היה ניתן לבצע שום מהלכים שכן מחודש ינואר הייתה זאת תקופת מערכת בחירות רצופה לקראת שלוש פעמים שבהן התקיימו בחירות בתוך שנה.
המצב הזה לא התיר, על פי חוק, לבצע שום מהלכים של העברות כספים, להוציא אל הפועל תוכניות כלכליות ורפורמות שתוכננו וגם נאסר לבצע מינויים בכירים במשרדי הממשלה, מחשש לפוליטיזציה.
כך נדחו פרויקטים במיליארדי שקלים בתחום התשתיות, לא הועברו משאבים כנדרש למערכת הבריאות ולמערכת החינוך ולא ניתן היה להעלות את קצבאות הביטוח הלאומי, בעיקר לנכים ולקשישים, כאשר קצבת הזקנה עודכנה לפני שנה וחצי בהעלאה של שישה שקלים בלבד. כתוצאה מכך גולשים עוד ועוד קשישים אל מתחת לקו העוני, ללא קשר למשבר הקורונה.
אם תוכרז שוב מערכת בחירות ולא יהיה תקציב מדינה מאושר, תפעל מדינת ישראל ללא תקציב לפחות עד לסוף הרבעון הראשון בשנת 2021. פקיד בכיר במשרד האוצר אמר על כך, כי "מדובר במצב שיזיק למשק ולאזרחים, האמורים לקבל שירותים מהממשלה, באופן שיהיה קשה לתקנו במשך שנים. זאת תהיה בכייה לדורות".
בממשלה מתווכחים, בינתיים הפנסיה נפגעת
אחד הנזקים החמורים יהיה פגיעה של כאחוז וחצי בפנסיה של מאות אלפי ישראלים, בשל אי העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. התכנית גובשה זה מכבר במשרד האוצר ואף הונחה על שולחן הממשלה בקיץ 2019, אולם בשל מערכות הבחירות ואי קיומו של תקציב חדש לא ניתן היה ליישמה.
3 צפייה בגלריה
מצדד בעמדת נתניהו לתקציב חד שנתי. שר האוצר, ישראל כץ
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
אי העלאת גיל הפרישה עד ל-31 בדצמבר השנה, תגרום לפגיעה מיידית בפנסיה בשל המצב האקטוארי של הקרנות, המצוי בחסר עקב אי העלאת גיל הפרישה, באופן מיידי. על פי התכנית של משרד האוצר יש להעלות את גיל הפרישה לנשים בשלושה חודשים מדי שנה עד לגיל 64, בעוד שמונה שנים.
נזקים נוספים הם פגיעה קשה ביותר בכל תחום התחבורה היבשתית בארץ וגידול בפקקים בכבישים עד כדי סכנה לסתימתם במשך שעות. בעיקר אי קיומו של תקציב חדש פוגע בהרחבת תוכניות נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צים), הנחת מסילות ברזל ברכבת הקלה בגוש דן ובירושלים ואי הפעלת אגרת גודש בכניסות לערים, כפי שממליצים במשרד האוצר ובבנק ישראל.
נזקים חמורים נגרמים כבר עתה גם במערכות הבריאות, החינוך והרווחה, בשל אי הוצאתן לפועל של תוכניות המחייבות השקעה של מיליארדי שקלים.
פקידים בכירים במשרד האוצר אמנם הביעו מיד לאחר הקמת הממשלה, באמצע חודש מאי, הסכמה בדיונים עם שר האוצר, ישראל כץ, לגבש מיידית ובדחיפות רבה תקציב חד שנתי, אולם הזמן הולך ואוזל. בשיחות עם שר האוצר הם אמנם מצדדים, כביכול, בתקציב החד שנתי, אולם בשיחות בין הפקידות הבכירה באוצר ועם כתבי כלכלה הם מביעים כעת הסתייגות מוחלטת מתקציב חד שנתי.
"איפה בעולם עוד קיים אבסורד כזה?"
"אין בזה שום היגיון. להציג תקציב לשלושה חודשים ותוך שבועות אחדים להביא לממשלה תקציב לעוד 12 חודשים. איפה בעולם עוד קיים אבסורד כזה?", תמה פקיד בכיר במשרד האוצר.
בין השאר על הרקע הזה החליט גם החשב הכללי, רוני חזקיהו, לפרוש בהקדם ממשרד האוצר, טרם סיום חוזהו, בטענה כי "מיצה" את התפקיד. בכירים באוצר טוענים כי חזקיהו לא יכול היה לתת יד להחלטה שגויה של אישור תקציב חד שנתי, כאשר השנה כמעט מסתיימת והוא אף חושש מהורדת דירוג האשראי של ישראל, שהוא עצמו היה בין הגורמים להעלאתו ל"דאבל איי מינוס" לפני כשנתיים.
3 צפייה בגלריה
בכירים באוצר טוענים כי התפטר מכיוון שלא יכל לתת יד לאישור תקציב חד שנתי. החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו
(צילום: עמית שעל)
שר האוצר, ישראל כץ, מצדד בעמדת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להביא מיידית לממשלה את התקציב החד שנתי ואף הציע לעשות זאת כבר היום. אולם, ראש הממשלה ממתין ויש טוענים כי בין נתניהו לבני גנץ, ראש הממשלה החליפי המתנגד לתקציב חד שנתי, ממתינים ל"מי ימצמץ ראשון", שכן שניהם מבינים שאין זאת העת לבחירות, בשיא משבר הקורונה וכאשר יש קרוב למיליון מובטלים, שחלקם מפגינים ברחובות נגד הממשלה.
עמדת ראש הממשלה נובעת מעניין פוליטי פשוט: אם אין תקציב מאושר - הממשלה נופלת אוטומטית. לכן, ראש הממשלה מבקש להחזיק בידו את האפשרות להביא לבחירות בחודש מרץ. זאת, כיוון שאם תקציב המדינה לשנת 2021 לא יאושר עד ל-31 במרץ - הממשלה תיפול, הבחירות יתקיימו בחודש יוני וכך בני גנץ לא יתמנה לראש הממשלה.
לכן חתם גנץ עם נתניהו על הסכם קואליציוני המחייב תקציב דו שנתי, אולם נתניהו ככל הנראה לא מתכוון לקיים אותו ועל כן קיימת אף אפשרות שכבר ב-25 באוגוסט יוכרז על בחירות, אם תקציב חד שנתי לא יאושר עד אז בממשלה.
