צפו: נגיד בנק ישראל אמיר ירון בראיון לאולפן ynet
(צילום: גיל יוחנן)
"להערכתנו נגיע השנה למיתון". כך אמר היום (ג') נגיד בנק ישראל אמיר ירון בראיון לאולפן ynet. לדבריו, אמנם בימים האחרונים רואים התאוששות של המשק, אבל ממדי ההתכווצות שלו עדיין גדולים. והאם הממשלה צריכה להעלות כרגע מיסים? הנגיד סבור שלא.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אנחנו רואים שחלה התאוששות מסוימת במשק", אמר הנגיד. "עם זאת, התחזיות שלנו ל-2020 שתהיה התכווצות של כ-4.5% תוצר, ובכל זאת צופים צמיחה ב-2021. ב-2020 אנחנו עדיין צופים אבטלה של 8.5%, שאלה כמובן שיעורי אבטלה מאוד גבוהים וגם ההתכווצות היא גדולה".
עם זאת, הנגיד ירון נזהר בדבריו והדגיש כי "אם בדרך כלל תחזיות מאופיינות באי-ודאות, בתקופה הנוכחית אי-הוודאות היא מאוד גדולה. מה שכן, אנחנו רואים משהו אחד שמשותף לכולם - התכווצות מאוד גדולה ב-2020, בסביבות ה-6%, ואבטלה שנעה קצת מעל 8% בסוף 2020, תלוי כמה נצליח להגיע לפעילות, יכול להיות שהיא תגיע לממדים דו-ספרתיים".
"בלי קיצוצים והעלאות מיסים"
לדבריו, "התחזית האחרונה שלנו לאור היציאה המהירה של המשק הישראלי טיפה השתפרה, אבל עדיין מדובר בתחזית שצופה התכווצות של לפחות 8%, זהו מיתון. לגבי הסיוע, אנחנו חייבים לסייע ולאפשר למשקי הבית ועסקים לגשר על אותה תקופה ופגיעה. אני לא מדבר בפזרנות אלא בצורה חכמה ובצורה שגורמת לגישור, הדברים האלה ישלמו את עצמם. כרגע, קראתי גם בישיבת הממשלה לא לבצע קיצוצים, לא להעלות מיסים כל עוד לא ניווכח שהמשק אכן חזר למצב איתן, כרגע הפעילות צריכה להתמקד בשיפור התעסוקה".
אבל יש מיתון?
"להערכתנו, כל האינדיקטורים אומרים שנהיה בשני רבעונים בהערכה טכנית של מיתון, להערכתנו נגיע לשם".
אם אתה צריך להצביע על הקטר שיוציא את ישראל מהמיתון, מהו אותו קטר?
"אנחנו צריכים לאזן בין הבריאות והתנעת המשק - הכלי המרכזי זה להיות יצירתיים ולמצוא עוד נקודות שבהן אנחנו יכולים להפעיל עוד ועוד ענפים תחת מגבלת הבריאות, זה המנוע המרכזי שיביא לצמיחה, הכלכלה היא לא רק סכום הענפים, הסכום גדול מהאלמנטים הספציפיים של כל ענף ולכן חשוב להחזיר כמה שיותר ענפים ופה צריך להיכנס לעובי הקורה ולשמר את המגבלות או את מגבלות הבריאות אבל לאפשר לעוד ענפים לצאת לפעילות ויחד עם זה אני מניח שככל ששאר העולם יצא מאפקט הקורונה נראה יותר ייצוא, יותר תעשיות עילית שממשיכות לעבוד, שנפגעו פחות מהאירוע הזה".
"להתאמץ יותר"
בנוגע לממדי הגירעון שזינקו אמר הנגיד, כי "הגירעון שאנו צופים הוא מעבר ל-6% בעקבות הירידה בהכנסות וכמובן בעקבות תוכנית הסיוע שעד כה ניתנה והיא בהיקפים רחבים שתביא אותנו לגירעון של כ-11%".
אתמול אושרה הצעת החוק להעניק שישה מיליארד שקל למעסיקים שהחזירו את העובדים, הצעה שהייתה שונה ממה שעלה במקור מצד גורמי המקצוע, זו השקעה נכונה?
"במודלים של התעסוקה המטרה היא כמובן להעסיק אנשים, התעסוקה היא גורם מאוד חשוב פה, ברגע שעובדים מפסיקים להיות בקשר עם מקום העבודה שלהם האבטלה נהיית יותר כרונית. לגבי המודל הספציפי, בסופו של יום היו מספר מודלים על השולחן, השתמשתי בביטוי 'טיים טו מרקט'. היה צריך להכריע ולהוביל את זה שהסיוע יגיע ליעדו. אפשר להתווכח אם המודל צריך להיות ככה או ככה, אני חושב שכרגע התזמון לא פחות חשוב מהדיוק של מודל כזה או אחר".
בגרמניה למשל שפכו המון כסף כדי להוציא מהמיתון, פה אנשים עדיין לא קבלו פעימה אחת או אחרת, האם אתה חושב שהזרמת הכספים שהמדינה צריכה לעשות כדי לעודד את המשק מספיקה?
"ברמה של הסיוע הפיסקלי כשאתה מסתכל על התוכנית של ה-100 מיליארד שקל אנחנו נמצאים במקום טוב באמצע בהתפלגות של המדינות. ברמה של ההלוואות אנחנו נמצאים בנקודה יותר חלשה, ואיפה שבהחלט אנחנו צריכים להתאמץ הרבה יותר זה בנושא של בין ההכרזה לבין מימוש התוכנית. אנחנו צריכים לדאוג לכך שהמימוש יגיע. אנחנו מספר חודשים בתוך האירוע והתזמון פה לא פחות חשוב מהדיוק הספציפי של תוכנית כלכלית כזו או אחרת ופה בהחלט אנחנו צריכים להתאמץ יותר ולדייק יותר".
הנקודה הקריטית עכשיו היא תקציב המדינה, מה העמדה של בנק ישראל?
"אני חושב שחשוב שתהיה נקודת 'כניסה' לתקציב 2021 בתחילת 2021, בין אם זה התקציב בפעם הראשונה או אבחון/עדכון מהותי שלו, וזאת לאור אי הוודאות הגדולה בה אנו נמצאים היום בתקווה שאז נוכל לנווט טוב יותר. מזה נגזר שכנראה רצוי שהסיבוב הנוכחי של התקציב יסגר יחסית מהר (עד ספטמבר, ע"מ). אם יש צורך, אפשר לעשות את 2020, או את 2020 וגם 2021, בספטמבר, כאשר האחרון יהיה מכני, וכמובן הטריידאוף שיכנסו פחות נושאים לחוק ההסדרים (לעומת דו שנתי בנובמבר, אך כאמור חשוב שתהיה אפשרות לעוד סיבוב הסדרים בתחילת ינואר, ע"מ)"
בתור מי שאחראי על הפיקוח על הבנקים, יש המון ביקורת על הבנקים היום. אתם עושים מספיק בשביל לדחוף את הבנקים לסייע לעסקים?
"עוד לפני הקורונה קראתי למנכ"לי הבנקים והנחנו אותם והסברנו להם שהמשק יכול להיות במצב שבו הם מהדקים את חגורת האשראי ובדיעבד המשק יותר זוחל, או שהם מתגמשים יותר וממזערים את הנזק למשק, כמובן שאנחנו רוצים להיות בנקודה השנייה. אני חושב שהבנקים הבינו ועשו את זה. אני רוצה להזכיר שתי נקודות עוד לפני שנהיה מתווה, הם ביצעו מספר דברים - קודם כל הם נתנו יותר אשראי לעסקים גדולים, 21 מיליארד שקל במרץ, אשראי למשכנתאות בהיקף של שבעה מיליארד, אנחנו בפיקוח נתנו להם כלים שמאפשרים להם לבצע דחיית תשלומים. הם ביצעו עד היום מעל 500 אלף בקשות של דחיית תשלומים בהיקף של מעל 6 מיליארד שקל".
אנחנו עדים למחלוקת עזה מאוד בין שר האוצר ישראל כץ לחבר הכנסת מיקי זוהר סביב המניעה מחברות כרטיסי האשראי לקבל רישיונות ביטוח, האם תנסו לסכל את ניסיון החקיקה?
"אנחנו כמובן בעד זה שחברות האשראי יוכלו לשווק את הביטוח, אנחנו נתנו חוות דעת בנושא, זה בא גם מהכיוון של חוק שטרום שיאפשר לחברות כרטיסי האשראי לבסס את עצמן אבל גם באופן כללי זה יאפשר יותר תחרות וזה יביא להגדלת רווחת הצרכן בתחום הזה".
אני חושב שחשוב שתהיה נקודת ״כניסה״ לתקציב 2021 בתחילת 2021 בין אם זה התקציב בפעם הראשונה או אבחון/עדכון מהותי שלו, וזאת לאור אי הוודאות הגדולה בה אנו נמצאים היום בתקווה שאז נוכל לנווט טוב יותר.
מזה נגזר שכנראה רצוי שהסיבוב הנוכחי של התקציב יסגר יחסית מהר (עד ספטמבר). אם יש צורך, אפשר לעשות את 2020, או את 2020 וגם 2021, בספטמבר, כאשר האחרון יהיה מכאני
וכמובן הטריידאוף שיכנסו פחות נושאים לחוק ההסדרים (לעומת דו שנתי בנובמבר, אך כאמור חשוב שתיהיה אפשרות לעוד סיבוב הסדרים בתחילת ינואר)
